שבוע 37-40: בתוך הבטן נגמרים הסידורים האחרונים
זהו, הגענו ליישורת האחרונה. בגדי ההיריון כבר קטנים וכל רגע הוא בגדר כוננות צבע אדום. נכון הספירה לאחור כבר החלה אבל מישהו יודע מתי היא תסתיים?
זהו, הגענו ליישורת האחרונה. בגדי ההיריון כבר קטנים וכל רגע הוא בגדר כוננות צבע אדום. נכון הספירה לאחור כבר החלה אבל מישהו יודע מתי היא תסתיים?
אחרי שנגמר שבוע 36, הילדה יכולה להיוולד בכל רגע נתון מבלי להיחשב פגה והחדר המתוק שלה כבר כאן. מה בעצם חשבנו לעצמנו?
אנשים שמעולם לא דיברתם אתם חשים משיכה בלתי מוסברת לליטוף הבטן בלי רשות תוך כדי שהם מספרים בפרטי פרטים על האימה/גן העדן שמצפים לי. ובכן, תודה לכם
בפעם הראשונה זה קרה: תחושה זרה לחלוטין בחלל הבטן, פיצוץ קטן, שאין כל קשר בינו לבין התכווצויות רחם או מערכת העיכול. העובר גדל ומתחיל להרגיש ולהקשיב, ובעיקר לבעוט
היציאה מהארון של הבטן גוררת פרידה טקסית מנעלי עקב ומקימה אנשים באוטובוס. זה עוד לפני שדיברנו על בריחות שתן וההתכווצויות של הרחם. כן, האופריה נגמרה
עוד דייט עם הבייבי באולטרסאונד קבעה סופית, זאת בת. עכשיו, מתחילות השאלות המוזרות והטפשת האנושית מרימה את ראשה. האם הנורמליות תנצח?
נדמה שהחיים עוברים אצל כולם במהירות האור, ואצלי כל יום נמתח לשנה לא נגמרת. מה גם שהחששות הנלווים לשליש הראשון הופכים אותי לחפרנית עם מראה של דרקון הורמונלי רושף עם מותניים מתרחבות . הילה וייס מתמודדת
עייפות, חוסר חשק ותיאבון דל. בתוכי מתגורר עובר זעיר שמשנה לי את כל החושים ושגרת היום, ולי אסור לומר דבר? מה חשב לעצמו היקום?
בסרטים זה הולך קל יותר אך במציאות, צריך לעתים לעבור כמה מדורי גיהנום עד שרואים את הפס המיוחל
במקום לגלוש באתרי מעצבים ולתור אחר שמלות ערב בסיילים התמכרתי למרדף פתטי אחר בקבוקים במבצע, מנשאים ושמיכות עיטוף. כל פינה פנויה הופכת לכאוס של מוצרים שהמשמעות המקורית של שמם אבדה