התפרצות החצבת: משרד הבריאות חייב לפעול לפני שיקרה כאן אסון

בסרטון: בניו יורק הכריזו על מצב חירום בעקבות התפרצות החצבת

הררי מילים כבר נכתבו על מגפת החצבת שמשתוללת בימים אלה בישראל ובעולם כולו. אם נדמה היה שמספר המקרים נמצא בירידה, החודשים האחרונים מראים לנו שזה לא המצב. בכל יום שחולף אנחנו שומעים על עוד ועוד חולים, עוד חשיפות, עוד סיבוכים. מספר מקרי החצבת בישראל החל מחודש מרץ שעבר עומד על 3,950 - מספר כמעט בלתי נתפס.

ארגון הבריאות העולמי העניק לישראל תואר של שיאנית מקרי חצבת, כשדיווח שבשנת 2018 ישראל היתה המדינה השלישית באירופה מבחינת מספר המקרים - שניה רק לאוקראינה וסרביה. המצב הוא כנראה חמור מכך: אנשי מערכת הבריאות בישראל ובעולם משוכנעים שיש תת-דיווח, שלא כל המקרים של מחלת החצבת מגיעים בפועל לרופא או מדווחים למשרד הבריאות.

עוד בנושא:
הלב נקרע: כך נראית תינוקת שנדבקה בחצבת
מראה שחורה: מה יקרה אם אחד מכל עשרה ישראלים יבחר שלא לחסן את ילדיו?
אפילו עשור אחרי: הסיבוכים המסוכנים של מחלת החצבת

אם נסתכל מעבר למספרים, נראה למה גורמת בפועל מגפת החצבת. זוהי מחלה מדבקת ביותר, שאין לה תרופה, כאשר כשליש מהמקרים עלולים להסתבך גם תוך קבלת הטיפול הטוב ביותר.

בחודש שעבר שמענו על דיילת אל-על שחלתה בחצבת ונגרם לה נזק מוחי קשה, ועל גבר הסובל משיתוק בעקבות סיבוך של המחלה. מקרים אלו מצטרפים לסיבוכים שכבר שמענו עליהם ולשני הקורבנות שהמחלה גבתה, ואלו הם רק המקרים הקשים עליהם התקשורת בחרה לדווח. חולי החצבת מביאים לעומס חסר תקדים על מערכת הבריאות, הן בקהילה והן בבית החולים, עומס שהיה יכול להימנע.

באוקטובר 2018 נציגים של עמותת "מדעת" השתתפו בישיבת הוועדה המייעצת לחיסונים, שדנה בשאלה אם יש צורך בחקיקה מיוחדת כדי להתמודד עם שיעור נמוך של קבלת חיסוני שגרה, ואם כן, מה צריך להיות תוכנה של חקיקה כזו. השיח הכללי היה שהמחלה "תמצה את עצמה", קצת כמו בשריפת יער.

להשוות חצבת לשריפת יער זה לא משל רע, מדובר במחלה שמתפשטת כמו שריפה בשדה קוצים. עם זאת, הדרך היחידה לעצור אותה היא לוודא שיש אחוז גבוה מאוד של מחוסנים (או של אנשים שכבר חלו במחלה, על כל המשתמע מכך).

כיסי אוכלוסייה שאינה מחוסנת הם הדלק שמאפשר לחצבת להמשיך ולהתפשט באוכלוסייה. באותה ישיבה ממש עלתה השאלה אם מדינת ישראל באמת יודעת להעריך את מידת החומרה של פערי ההתחסנות באוכלוסייה, ונאמר בצורה ברורה מאוד שנכון להיום בישראל קיים מידע חלקי בלבד לגבי הפערים האלו, בין אם הוא נובע ממאגרי מידע לא שלמים או מכך שלא זוהו מראש אוכלוסיות שאינן רושמות את ילדיהן ואינן מקבלות שירותי בריאות הציבור.

צריך תמיד לזכור שבשריפה המתפשטת הזו, "חומר הבעירה" הוא אנשים וחיי אדם.

במצב הנוכחי, למדינת ישראל אין אפילו את הכלים הדרושים כדי להעריך איך ומתי תיגמר המגיפה הזו, וכמה קורבנות היא תגבה.

אנחנו מדברים כבר שנים על הצורך להיערך טוב יותר לתרחיש כזה. יש מה לעשות: לוודא שמידע אמין לגבי שיעור ההתחסנות מנוטר ומונגש למקבלי החלטות. להפעיל רשויות מקומיות כדי לקדם ולעודד התחסנות. לפעול לחיסון יזום של אוכלוסיות שעלולות לבוא במגע עם חולים (כגון צוותי אוויר, נהגי אוטובוסים או צוותים רפואיים).

יש לפעול אקטיבית במקומות שבהם לא מחסנים. לדבר עם הורים שמהססים, להנגיש להם מידע ולהחזיר את האמון במערכת בריאות הציבור. וחשוב במיוחד, לפעול למניעת הפצת מידע שגוי, אשר אחראי לחלק גדול מההססנות וההתנגדות לחיסונים, בין אם זו אישית או קהילתית.

חלק מהדברים האלו קורים, אם כי מדובר ביוזמות מקומיות ולא בתוכנית פעולה מסודרת. גם טיפול נקודתי צריך להיעשות מתוך ראייה רחבה וכוללת, ואי אפשר להסתפק במענה תגובתי בלבד. זה לא מספיק. מדיניות "האצבע בסכר" נכשלת. הגיע הזמן לטפל במצב החירום הזה כמו שצריך, ועדיף לפני שקורים האסונות.

בכנסת הקודמת קידמנו הצעת חוק למדיניות חיסונים לאומית ומתן תמריצים להתחסנות. המחוקקים תמכו בהצעת החוק הזו ללא עוררין: הצעת החוק של חברי הכנסת יואל חסון ושולי מועלם עברה בהצבעה הראשונה עם 115 קולות בעד וללא מתנגדים. הצעת החוק מטפלת בכל ההיבטים הנדרשים למתן מענה, הן בשיפור ההסברה, הנגישות והשקיפות של המידע בתחום, והן בהתמודדות עם אירועי התפרצות.

המשך מהלך החקיקה דורש שילוב ידיים של משרדי האוצר, הבריאות, החינוך והמשפטים. בשם הציבור בישראל, עם הקמת הממשלה וחידוש עבודת הכנסת, חשוב שתצטרפו אלינו בקריאה להשלמה מזורזת של החוק כדי להביא ימים בריאים יותר לכולנו.

על התפרצות החצבת בישראל ודרכי ההתמודדות נדבר גם בכנס שלנו, שיתקיים ב 30.5 בבית התנועה הקיבוצית בתל אביב. לפרטים והרשמה

אדוה לוטן היא מנכ"לית עמותת מדעת