פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מראה שחורה: מה יקרה אם אחד מכל עשרה ישראלים יבחר שלא לחסן את ילדיו?

      כשרופא במאה ה-18 השתמש במוגלה מפרה כדי לרפא נער חולה, עמיתיו הרופאים לעגו לו. מאז חלפו כמה עשורים עד שהמצאתו, החיסונים, שינתה את עתיד האנושות. אבל גם בימים אלו נשמעים קולות בגנות החיסונים, אז בדקנו מה יקרה אם הם ילכו ויתעצמו

      מראה שחורה: מה יקרה אם אחד מכל עשרה ישראלים יבחר שלא לחסן את ילדיו?

      בסרטון: ד"ר ארז גרטי, אימונולוג ואבא לשלושה, מסביר למה הוא בוחר לחסן

      בקיץ האחרון הזירה הדיגיטלית בישראל שוב רעדה. הפעם זה לא היה בגלל שחיתות פוליטית או חוקים שנויים במחלוקת, אלא בשל דעה אחת שכביכול אמורה להיות לגיטימית במסגרת חופש הביטוי בישראל. עמוד הפייסבוק "דעה" של רשת, פרסם את דבריה של אושרה בלפולסקי, אם שבוחרת שלא לחסן את ילדיה. הסרטון גרר תגובות שליליות רבות ולבסוף הוסר לאחר 24 שעות.

      אם אדם זר היה קורא את התגובות לאותו הסרטון, הוא היה חושב שבישראל יש קונצנזוס כמעט מוחלט בנוגע לחשיבות החיסונים, דבר נדיר מאוד במחוזותינו. אולם, כשבוחנים לעומק את הסוגיה, עולה כי בלפולסקי אינה לבד בדעתה וכיום לא מעט הורים בישראל חוששים לחסן את ילדיהם משום שנחשפו ל"מחקרים", עדויות והנחות שהעלו אצלם חשש ממשי בנוגע לבטיחותם, לתופעות הלוואי וליעילות החיסונים שניתנים כיום בישראל.

      עוד בנושא:
      7 טיעונים נפוצים של מתנגדי חיסונים ואיך לנצח אותם בעזרת המדע
      האם חצבת היא באמת מחלה כזאת נוראית? (כן)
      מחסנים ונהנים: סערת החיסונים מקבלת טוויסט מתוק במיוחד

      אם 10% מההורים לא יחסנו - תהיה כאן התפרצות

      כיום משרד הבריאות ממליץ לחסן את ילדי ישראל כנגד 15 איומים - טטנוס, אסכרה, שעלת, המופילוס אינפלואנזה b, שיתוק ילדים, פנוימוקוק, נגיף הרוטה, דלקת כבד נגיפית A, דלקת כבד נגיפית B, חצבת, חזרת, אדמת, אבעבועות רוח, נגיף הפפילומה האנושי ושפעת. על פי ההערכות במשרד, בין אחוז לשני אחוזים מההורים בוחרים שלא לקבל המלצות אלו ונמנעים מלחסן את ילדיהם. בחישוב מהיר מדובר בכ-85 עד 170 אלף בני אדם שחיים בנינו ומציבים אתגר חדש בפני מערכת הבריאות.

      הנתון הזה, כך מתריעים מומחים, לא צריך לטפס לכמה עשרות אחוזים כדי שנתחיל לחזות בהשפעות השליליות שלו. "מספיק שעשרה אחוזים מהאוכלוסייה יבחרו שלא לחסן את הילדים שלהם כדי שנראה התפרצויות של מחלות כמו חצבת, דיפטריה או שעלת", מסבירה ד"ר קרן לנדסמן, חברת עמותת "מדעת" ורופאה מומחית באפידמיולוגיה ובריאות הציבור.

      גב של תינוק מכוסה בפריחה של חצבת (ShutterStock)
      85 עד 170 אלף בני אדם בישראל בוחרים לא לחסן. ילד חולה חצבת (צילום: shutterstock)

      לכאורה, מדובר בהחלטה שכל הורה רשאי לקבל כשמדובר בבריאות של הילדים שלו, משום שהוא אחראי על ביטחונם - לטוב ולרע. אבל חשוב להבין שכאשר בוחרים שלא להתחסן, זה לא משפיע רק על אותם האנשים, אלא על כל הסביבה ובייחוד על האנשים החלשים ביותר בה.

      "אף חיסון לא יעיל במאה אחוזים ותמיד יהיה פלח מסוים באוכלוסייה שלא מפתח נוגדנים ולא מחוסן נגד המחלה", מסבירה ד"ר לנדסמן. אולם, כיום האנשים האלו שחיים בישראל נהנים ממה שנקרא "אפקט העדר", מצב שבו רוב האוכלוסייה מפתח נוגדנים ולכן הגורמים למחלה הופכים נדירים וכבר לא מהווים סיכון. מנגד, במצב שבו עשרה אחוזים מהאוכלוסייה לא יהיו מחוסנים - גם אלו שחוסנו ולא פיתחו נוגדנים יהיו בסיכון ניכר לחלות.

      "אנחנו מדברים בין היתר על אנשים שעוברים כימותרפיה, מבוגרים, נשים בהיריון ועוד אוכלוסיות מוחלשות שנוטות לחלות יותר מאחרים", מזהירה לנדסמן. "ההחלטה לחסן היא אמנם אישית, אבל זו פעולה עם ערך חברתי עצום - זו הדרך היעילה ביותר להגן על האנשים החלשים ביותר בחברה שלנו".

      "ילדים חולי סרטן לדוגמה, שמטופלים במחלקות אונקולוגיות, אמנם מוגנים בתוך המחלקה, אבל בסופו של דבר הם יוצאים הביתה, הם הולכים לסופר או לדואר. אנחנו לא יכולים לבקש מהאימהות של הילדים האלו לשים אותם בבידוד רק מהחשש שידבקו במחלות. זו האחריות של כולנו לייצר סביבה שתהיה כמה שיותר נקייה מאיומים נוספים על הבריאות שלהם ולכך בדיוק נועדו החיסונים", הוסיפה.

      אירופה כמראה שחורה

      ההתנגדות לחיסונים אינה חדשה - היא ליוותה את האנושות עוד מראשית דרכה של הטכניקה הזאת. הכול התחיל אי שם בשנת 1796, כשד"ר אדוארד ג'נר הפיק מוגלה מגופן של פרות שנדבקו באבעבועות בקר, שרט עור של נער שחלה באבעבועות שחורות והניח עליו את המוגלה. שיטה זו הובילה לשיפור בתסמינים המקומיים על העור, אך לא לריפוי המחלה. עם זאת, ג'נר האמין שביום מן הימים השיטה תעזור לרפא לגמרי מחלות שנחשבו אז לחשוכות מרפא.

      באותה התקופה, הממסד הרפואי לעג לו על הטיפול המשונה, עד ששנים לאחר מכן הוא זכה לראשונה להכרה הודות לחיסון דומה שפיתח למחלת הכלבת והציל נפשות רבות. הלעג לתופעה בא לידי ביטוי גם בשם שניתן לשיטת הריפוי המשונה: Vaccine מהמילה Vacca - פרה בלטינית.

      צילום של רגל נגועה בשלפוחיות של אבעבועות שחורות (GettyImages)
      רגל נגועה בשלפוחיות של חולה אבעבועות שחורות (צילום: GettyImages)

      אולם, לא צריך לחזור כל כך הרבה שנים לאחור כדי לחזות בהשפעות המסוכנות של ההתנגדות לחיסונים. מספיק לראות מה קורה באירופה בעשורים האחרונים. בשנות ה-80 ברומניה, השלטון הקומוניסטי קרס ואיתו גם מערכת הבריאות הציבורית. בעשורים שלאחר מכן, אמון הציבור במערכת הבריאות הציבורית ירד וההתנגדות לחיסונים עלתה.

      מגמה דומה של עלייה בהתנגדות לחיסונים התרחשה, אם כי מסיבות שונות ומגוונות, גם במדינות נוספות באירופה ובהן: רוסיה, פולין, הונגריה ואיטליה. בשנה שעברה נרשמה התפרצות של חצבת ברומניה, שהתפשטה גם למדינות נוספות באירופה, בשל העובדה שרבים לא היו מחוסנים למחלה שניתן היה למנוע די בקלות.

      "פתאום אני קוראת בחדשות על ילדים שמתים ממחלות שחשבנו שהן נחלת העבר", נזכרת ד"ר לנדסמן. "לא רק חצבת, אלא גם דיפטריה, מחלה שהפעם האחרונה שנחשפתי אליה הייתה בספרים שקראתי בתור ילדה - והכול בגלל אובדן האמון בחיסונים".

      התופעה הזאת מזכירה ללנדסמן ביקור שערכה בדרום סודן במסגרת משלחת של עמותת IsraAID. שם היא שוחחה עם אחד המלווים שלה במקום, שלא האמין שבישראל יש לנו חיסונים בחינם ואנשים לא מוכנים להתחסן.

      אתם רוצים שזה יקרה לילד שלכם?

      "אני זוכרת ששאלתי אם אצלו אין אנשים שמתנגדים לחיסונים", היא משחזרת. "אז הוא הסביר שיש אנשים עם אמונות דתיות שאכן גורמות להם לחשוש מהחיסונים. כששאלתי איך הוא מתמודד עם המצב, הוא הסביר שהוא פשוט מצביע על הילד הכי קרוב שסובל משיתוק כתוצאה מפוליו ואומר - 'אתם רוצים שזה יקרה לילד שלכם?".

      "לנו בישראל יש פריבילגיה עצומה שבאה לידי ביטוי בכך שאף אחד לא זוכר איך זה להחזיק תינוק משתנק בידיים", היא ממשיכה. "אף אחד לא זוכר מה זה תינוק כחול או ילד שנכנס פעם אחת לבריכה ועכשיו הוא משותק מפוליו. יש לנו מזל מדהים שאנחנו לא חיים בשנות ה-50. כיום אנחנו לוקחים כמובן מאליו את העובדה שאנחנו חיים בעולם בריא, אבל זה לא המצב וזה יכול להשתנות בכל רגע".

      קרן לנדסמן (מערכת וואלה! NEWS , רני גרף)
      "בישראל אף אחד לא זוכר איך זה להחזיק תינוק משתנק בידיים". ד"ר לנדסמן (צילום: רני גרף)

      רוב החיסונים שמשרד הבריאות ממליץ עליהם, ניתנים כנגד מחלות שהיום נראות לנו כמו זיכרון רחוק, אך חשוב להבין כי כל אדם שבוחר שלא להתחסן כנגדם מעלה את הסיכוי לקמבק שאף אחד לא מעוניין בו.

      "ברגע שאנחנו לא רואים מחלות, הן לא מפחידות אותנו, ובמקום לפחד מהן, הורים מפחדים מתופעות הלוואי של החיסון שנועד למנוע אותן - שכוללים בחלק מהמקרים חום ופריחה. הורים לא מבינים למה לתת לילד שלהם לסבול באופן מודע מהתסמינים האלה, אבל הם לא רואים שמהצד השני של המתרס קיימים איומים כמו מוות, דלקות ונזק מוחי", מדגישה ד"ר לנדסמן.

      בניגוד לפוליו, מחלה שאין מחלוקת על הסכנות שבה, אבעבועות רוח לדוגמה נתפסות בעיני חלק מההורים כמחלה טורדנית בלבד, שלא יכולה להסתבך. "אני זוכרת שבגיל 12 נדבקתי באבעבועות רוח והתגרדתי בצורה מזעזעת", נזכרת לנדסמן.

      "כמעט הורדתי לעצמי את העור ואי אפשר לתאר את הסבל שהרגשתי. אז אנשים יגידו - 'טוב, זה מגרד, אז מה? נחסן רק בשביל למנוע אי נעימות?' ובכן, במקרה הזה חשוב לזכור שגירודים הם פתח לזיהומים שיכולים לאיים מאוד על הבריאות. חשוב להבין גם שחלק מהסיבוכים של המחלה כוללים דלקות בריאות ובמוח. היא גם יכולה לדגור במערכת העצבים ולהתפרץ בגיל מאוחר יותר כשלבקת חוגרת, מחלה הגורמת לכאבים וזיהומים קשים".

      "אז נכון, הסיכון הזה מאוד נדיר, כך גם הסיכון לחלות במחלות אחרות שאנחנו מתחסנים נגדן, אבל אם הייתי נותנת לך אקדח עם מחסנית של מאה אלף כדורים ובתוכה רק כדור אחד, היית מכוון לעצמך אותו לראש ויורה רק בגלל שהסיכון נמוך?".

      החשש מחיסונים: אינסטינקט טבעי

      ד"ר לנדסמן לא מזלזלת בחששות של חלק מההורים מפני חיסונים ודווקא מזדהה איתם ביותר. "לשיח ברשתות החברתיות יש נטייה להקצין דברים. האנשים שחוששים מחיסונים לא מפתחים אנטגוניזם ללא סיבה, אלא פשוט דואגים לילדים שלהם - ובצדק. הילדים הם הדבר הכי חשוב לנו ואנחנו רוצים לשמור עליהם כמה שאפשר".

      הבעיה, לדבריה, מתחילה כשבמקום להתייעץ עם רופא או אחות בטיפת חלב, אנשים פונים לד"ר גוגל וקוראים, במקרים מסוימים, מחקרים לא עדכניים שכבר הופרכו או פשוט חוטאים באי דיוקים שרק מומחים בתחום יודעים לזהות. "אנשים קוראים 'כתבות הפחדה', רואים סרטונים קורעי לב ביוטיוב ונבהלים. זה מובן לחלוטין ואפילו מאוד הגיוני, אבל הם שוכחים שהאיום של המחלה הוא הרבה יותר משמעותי".

      חצבת (GettyImages)
      האיום של המחלה הרבה יותר חמור מאי הנוחות של החיסון. החיסון המחומש (צילום: GettyImages)

      כדי להמחיש זאת, היא מספרת על החיסון נגד הטטנוס, אותו החיסון שרובנו זוכרים היטב מיום הגיוס בשל הכאב האיום שהוא מותיר בזרוע בימים שאחרי. אולם, הכאב הזה נחשב כקליפת השום לעומת ההשפעה האפשרית של המחלה על הגוף. "טטנוס הוא חיידק שמפריש רעלן שגורם להתכווצויות שרירים קשות ביותר בגוף", מדגישה לנדסמן. "אחד התיאורים המפורסמים ביותר של המחלה הוא של אדם עם ידיים ורגליים מכווצות בצורה מבעיתה וגב שמוקשת לאחור. המוות מהמחלה הזאת נגרם במקרים רבים משבירת המפרקת".

      תרחיש האימים של משרד הבריאות

      רק השנה עלו לכותרות בישראל הידבקויות חדשות בחצבת, בשעלת והאחרונה והמבהילה ביותר - עכברת במקורות המים בצפון. אולם, ד"ר אריק האס, אחראי על חיסוני השגרה במשרד הבריאות ומומחה לבריאות הציבור, מזהיר כי אם תתרחש עלייה במספר ההורים שלא מחסנים את ילדיהם, אנחנו נראה התפרצויות של מחלות בסדרי גודל משמעותיים בהרבה.

      "זה לא תרחיש סביר בישראל הודות למודעות הגבוהה לחשיבות החיסונים, אבל אם הוא יתממש, אני מאמין שנראה התפרצויות גדולות של מחלות שמערבות חתכים גדולים באוכלוסייה - גם בקרב אנשים שכבר התחסנו כנגד המחלות האלו", אמר. "במצב כזה, נוכל לנסות לחסן את אלו שלא התחסנו בהקדם, אבל בכלל לא בטוח שהחיסונים יספיקו לכולם".

      גם לדברי ד"ר האס, תופעות הלוואי של החיסונים בדרך כלל אינן חמורות וברוב המקרים מסתכמות בכאב מקומי, חום קל וחולשה שחולפת ואינה יכולה להגיע למצב מסכן חיים. "מנגד, כשמדברים על הידבקות במחלה כמו חצבת לדוגמה, 90 אחוזים מהאנשים שלא מחוסנים יחלו בחשיפה ישירה לזיהום, כעשרה אחוזים מהם יסבלו מסיבוך כלשהו ואחוז אחד מהילדים שיחלו צפויים למות", אמר.

      "אם זה קורה במדינה כמו ארצות הברית, אנחנו מדברים על מאות אלפי הרוגים", הוא מדגיש. "במקרה כזה, אני חושב שזה אבסורדי לפחד מתופעות הלוואי של החיסון, ולא מהמחלה עצמה ומההשלכות של התפרצות שלה". מצב דומה עלול להתרחש בהתפרצות של מחלות נוספות שמשרד הבריאות ממליץ להתחסן נגדן.

      יד של ילד עם פריחה אדומה אופיינית למחלת השנית (ShutterStock)
      יד של ילדה חולה שנית, עוד מחלה שחזרה מהעבר בגלל התנגדות לחיסונים (צילום: shutterstock)

      לדבריו, במצב חירום שבו יידרשו כמויות גדולות מחיסון מסוים, הספקיות שלו ככל הנראה יתקשו לענות על הדרישה ועלול להתפתח מחסור חמור בחיסונים. כדי להימנע מתרחיש שכזה, עוקב משרד הבריאות אחר שיעור המתחסנים בישראל כדי להגיב מבעוד מועד במקרה של ירידה בהיענות. במשרד נערכות גם פעולות הסברה נרחבות שמטרתן להעניק תשובות מבוססות לחשש של הורים מפני ההשלכות השליליות של החיסונים.

      גם בעמותת מדעת פועלים להנגשת המידע בנושא חיסונים לכלל האוכלוסייה. העמותה מפעילה קבוצת פייסבוק בנושא, הרצאות וכנסים בכל רחבי הארץ וכן אתר מידע. האתר מרכז גם סיפורים אישיים קורעי לב על טרגדיות או חוויות שליליות שניתן היה למנוע בעזרת חיסונים שניתנים בחינם. אחד הסיפורים הוא של אם שאיבדה את בתה הבריאה כתוצאה מסיבוך של מחלת השפעת.

      מה שווה חיסון אם לא מבטיחים שיעבוד?

      חיסון נגד שפעת הוא דוגמה מצוינת להמלצה שלכאורה קל לוותר עליה. זהו חיסון שבכל שנה היעילות שלו משתנה - היא יכולה לעמוד בשנה אחת על חמישים אחוזים, באחרת על שמונים ובשלישית על ארבעים. זאת מכיוון שווירוס השפעת משתנה כל הזמן.

      "אם הייתי בא אלייך ואומר לך שאני יכול להפחית את הסיכון שלך לחלות ב-50 אחוזים, לא היית לוקח אותו?" שואל ד"ר האס ומסביר: "חיסון נגד שפעת לא כרוך בסיכונים או בתופעות לוואי משמעותיות, והוא עדיין יכול להפחית בצורה דרמטית את הסיכון לחלות".

      בנוסף, ד"ר האס מסביר שיש יתרון נוסף לחיסון שרבים מתעלמים ממנו: "גם אם תחלה בשפעת אחרי החיסון, ברוב העונות אתה תסבול מתסמינים חלשים יותר בהשוואה לאדם שלא חוסן. בעולם של החיסונים אין מאה אחוזי הצלחה, אבל כמו שאנחנו שוטפים ידיים ומתקלחים, יש לנו אחריות להפחתת הסיכון לחלות - לא רק בשבילנו, אלא גם בשביל הסביבה שלנו".

      ד"ר לנדסמן בוחרת לחסן את עצמה ואת שני ילדיה בכל שנה נגד נגיף השפעת, גם כדי להגן עליהם ממחלות, אבל בעיקר כדי להגן על הוריה. "כשאנחנו מחסנים את הילדים, אז סבא וסבתא לא ידבקו מהם במחלה שיכולה להיות קטלנית בעבורם", אמרה.

      מחקר של פרופסור רון דגן, מומחה לרפואת ילדים, ממחיש יותר מכל את החשיבות של חיסון הילדים. דגן חקר את השפעת החיסון לחיידק הפנאומוקוק על בריאות הציבור. זהו חיידק שעלול לגרום לדלקת ריאות קשה, דלקת כרום המוח ודלקות אוזניים. החל מנובמבר 2010 ניתן חיסון כנגדו לילדים עד גיל שנה. על פי מחקרו של דגן, מאז שנכנס החיסון לשגרת החיסונים, הופחתה התחלואה בדלקת ריאות גם בקרב אוכלוסיית המבוגרים בישראל. ההשפעה הזאת ממחישה יותר מכל כמה החיסון תורם לא רק למחוסן - אלא גם לאלו שבאמת זקוקים להגנה הנוספת הזאת.

      כיום יש לא מעט מאמרים ברשת שמציגים אינפורמציה חלקית בנושא ומחזקים את הפחד מחיסונים. גם ד"ר לנדסמן וגם ד"ר האס מכירים את הטיעונים האלה ויודעים שניתן להפריך אותם בעזרת עובדות ומחקרים עדכניים ומבוססים. לכן, לא מספיק לקרוא על חיסונים היכן שמזדמן - אלא חשוב לדעת איך לבצע תחקיר מבוסס בנושא.

      על חלק מהטענות של מנגדי החיסונים, השבנו בכתבה שערכנו בנושא. מידע נוסף אפשר לקרוא באתר מדעת או באתר משרד הבריאות. המידע במקורות אלו מבוסס על מחקרים מהימנים ועל עובדות שנחשבות כקונצנזוס בקרב רופאים בארץ ובעולם.

      "כאימא לשני ילדים, אם הייתי יודעת שאחד מהחיסונים עלול לגרום לילדים שלי סיכון מיותר או תופעות לוואי משמעותיות, אני הייתי הראשונה להתנגד לו", מדגישה ד"ר לנדסמן. "אבל חשוב להבין שתחום החיסונים הוא מהתחומים הנחקרים ביותר בעולם, עם מחקרים שנערכו על אוכלוסיות עצומות ובחלק מהמקרים על פני כמה עשורים. יש לנו כמויות ידע אדירות שעל בסיסם נקבע כי החיסונים האלו יעילים. אנחנו מכירים את כל תופעות הלוואי האפשריות ואת כל הסיכונים - ורק על פיהם מגובשת המלצה מושכלת בנושא".