פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      7 טיעונים נפוצים של מתנגדי חיסונים ואיך לנצח אותם בעזרת המדע

      למרות שמדובר באחת ההמצאות החשובות ביותר לאנושות, בשנים האחרונות התגברה בעולם המערבי המגמה המתנגדת לחיסון ילדים. זאת האמת המדעית לגבי כמה מהטיעונים הנפוצים של מתנגדי החיסון

      7 טיעונים נפוצים של מתנגדי חיסונים ואיך לנצח אותם בעזרת המדע

      בווידאו: הנה ילד בן 12 שיכול ללמד אתכם דבר או שניים על איך להתמודד עם מתנגדי חיסונים

      מספרם של ההורים שבוחרים לא לחסן את ילדיהם ומתנגדים באופן פעיל לחיסונים גדל בשנים האחרונות ברחבי העולם המערבי. דיונים מלהיטי רוחות ומקלדת ברשתות החברתיות ובקבוצות הורים על נושא החיסונים כבר הפכו לדבר שבשגרה והם מהווים את הזירה המרכזית שבה ניטשים הקרבות הללו. מצד אחד, התומכים בחיסונים שטוענים שמדובר בפרקטיקה רפואית מצילת חיים וכי הלא מחסנים מסכנים גם את ילדיהם וגם את הסביבה, ומנגד, המתנגדים שטוענים שלחיסונים תופעות לוואי קשות ולעתים גם מספרים על תיאוריות קונספירציה שונות שעומדות מאחורי ההנחיות הרפואיות.

      המדע, מיותר לציין, עומד לצדם של המחסנים. הנה שבעה מהטיעונים הנפוצים ביותר של מתנגדי החיסונים וההפרכות המדעיות שעונות על כל אחד מהם. שננו אותם, כדי שבפעם הבאה שתיקלעו לדיון כזה תהיו מוכנים עם כל התשובות המלאות והמנצחות:

      עוד בנושא:
      האם חיסוני השפעת לילדים באמת יעילים?
      חיסונים לא גורמים לאוטיזם, גם בילדים שנמצאים בסיכון גבוה
      הקרן הסודית לפיצוי נפגעי חיסונים

      מארק צוקרברג ובתו התינוקת מקס ממתינים לקבל חיסונים (צילום מסך , פייסבוק)
      בעד חיסונים. מארק צוקרברג ממתין לחיסון עם בתו מקס (צילום מסך: פייסבוק)

      טענה: חיסונים מכילים כימיקלים מסוכנים כמו MSG, אנטי-פריז, פנול, פורמלין, אלומיניום ועופרת

      המדע אומר: אף על פי שזה נכון שחיסונים מכילים כימיקלים כמו כספית, אלומיניום ופורמלין, הכמות שלהם בחיסון היא מזערית ואינה נחשבת רעילה. המינון קובע את הרעילות, והמינון שמצוי בחיסונים בטל בשישים. כך למשל, חיסון עשוי להכיל אלומיניום שמשפר את יעילותו. מינון האלומיניום בחיסון הוא בשיעור של 0.125 מיליגרם פר מנת חיסון. לצורך השוואה, אדם ממוצע צורך בין 30 ל-50 מיליגרם של אלומיניום מדי יום בדרכים אחרות. גם שיעור הכספית בחיסונים הוא זניח, ולמרות זאת, השימוש בכספית הופסק ברוב חיסוני הילדות החל משנת 2001 בעקבות מחאת הציבור.

      טענה: עדיף לתת למערכת החיסונית של הילד להתפתח "באופן טבעי"

      המדע אומר: חיסונים מכילים גרסה מוחלשת או מומתת של וירוסים שמאפשרת למערכת החיסונית של הילד להכיר אותם וללמוד כיצד להיערך לקראת זיהומים עתידיים ולהיאבק בהם בהצלחה. חיזוק המערכת החיסונית באמצעות חיסונים כאלה חשובה במיוחד לאוכלוסיות כמו ילדים קטנים וקשישים. במקרה של ילדים, שנות הינקות והילדות הן השנים שבהן הם הכי פגיעים למחלות וזיהומים ולכן זו התקופה שבה חשוב במיוחד לחזק את המערכת החיסונית שלהם.

      טענה: חיסונים גורמים לאלרגיות

      המדע אומר: נהפוכו. סביב שנת 1997 הועלה החשש שחיסונים עלולים לגרום לאלרגיות. אולם מספר רב של מחקרים הפריך את החשש הזה ואף מצא שההיפך הוא הנכון: חיסונים למעשה מפחיתים את הסיכוי לפתח אלרגיה.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      די עם השקר הזה: חיסונים לא גורמים לאוטיזם. תינוק מקבל חיסון (אילוסטרציה: shutterstock)

      טענה: המחלות שמפניהן מחסנים בכלל לא כאלה מסוכנות. הסיכונים של החיסון עולים על סיכוני המחלה

      המדע אומר: האבסורד הוא שחלק מהחיסונים הם כל כך יעילים, עד שיש אנשים ששכחו איך הדברים נראו לפני המצאתם. הודות לחיסונים ניצלו חייהם של מיליונים רבים ונחסכו לעוד מיליונים רבים של בני אדם חיים עם פגיעות קשות לצמיתות. בשנות ה-60 של המאה הקודמת למשל, מחלת האבעבועות השחורות גבתה את חייהם של מיליונים, אבל כעבור שני עשורים בלבד המחלה המסוכנת מוגרה לחלוטין, הודות לקמפיין חיסונים אגרסיבי ומוצלח במיוחד.

      טענה: חיסונים גורמים לאוטיזם

      המדע אומר: המחקר הידוע לשמצה שפורסם בשנות ה-90 וקשר בין חיסון ה-MMR (חצבת, חזרת ואדמת), הופרך והוכח כשקרי על ידי מספר מחקרים מקיפים וארוכי טווח. לא היה מדובר ב"סתם" מחקר שממצאיו הופרכו לאחר מכן, כפי שקורה לא פעם בעולם המדע, אלא במחקר שבוצעה בו הונאה של ממש במכוון על ידי מי שעמד בראשו. בנוסף, 10 מבין 13 החוקרים שלקחו חלק במחקר הזה והיו חתומים על פרסום המאמר המקורי אודותיו חזרו בהם מאז.

      ילד סורי מקבל חיסון פוליו במחנה פליטים בטורקיה, 2015 (GettyImages)
      חיסונים לא מגנים רק על המחוסן. ילד סורי מקבל חיסון לפוליו (צילום: GettyImages)

      טענה: הבחירה האם לחסן צריכה להיות של ההורים בלבד, כי זה לא נוגע לאף אחד אחר

      המדע אומר: ממש לא נכון. חיסונים לא מגנים רק על המחוסן, הם גם עוזרים לשמור על בריאות הציבור - ובמיוחד על קשישים, ילדים ואנשים שאסור להם להתחסן מסיבות שונות (למשל, מי שעוברים טיפול כימותרפי). קוראים לזה "חסינות העדר" והיא משפיעה על הבריאות של כולם, לא רק על בריאותו של היחיד.

      טענה: חיסונים הם קונספירציה של חברות התרופות שרק רוצות להרוג אותנו ולעשות על זה כסף

      המדע אומר: ברור שחברות התרופות מרוויחות מהחיסונים, אבל זה לא אומר שהחיסונים רעים. חוץ מזה, חיסונים גם חוסכים כסף במקומות אחרים: בארה"ב לבדה בין השנים 1994-2013, חסכו חיסונים על פי ההערכות 295 מיליארד דולר בעלויות ישירות ו-1.3 טריליון בעלויות חברתיות.

      למרות שהיו בעבר טיפולים שהוסרו מהמדפים עקב תופעות לוואי שלא נצפו מראש, חיסונים הם בין החומרים שנמצאים תחת הרגולציה המחמירה ביותר. הזמן הממוצע לאישור חיסון הוא בין 10 ל-25 שנים, וגם לאחר יציאתו לשוק הוא ממשיך להיות תחת בקרה ופיקוח הדוקים.

      מבחינה סטטיסטית וכדי לסבר את האוזן, הסיכוי לפתח תגובה כלשהי לחיסון ה-MMR עומד על אחד למיליון - סבירות נמוכה פי עשרה מהסיכון למות מפגיעת ברק.

      ולסיכום: