פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בעקבות הנחיית משרד הבריאות: האם חיסוני השפעת לילדים באמת יעילים?

      בעקבות ההנחייה לחסן מהחורף הבא את כל ילדי כיתות א' נגד שפעת, ביקשנו את חוות דעתו של ד"ר חיים רוזנטל - שמתנגד למהלך ואף אומר: "זה סוג של ניסוי". צפו בראיון באולפן וואלה! NEWS

      בעקבות הנחיית משרד הבריאות: האם חיסוני השפעת לילדים באמת יעילים?
      עריכה: ניר חן

      אתמול הכריז משרד הבריאות שהחל מהחורף הבא תלמידי בתי?הספר היסודיים יחוסנו נגד שפעת בכיתות ולא יצטרכו להגיע לקופות החולים. המהלך יבוצע באופן הדרגתי ויכלול בשנה הבאה את כיתות א', ולאחר מכן את כיתות ב' ו-ג', עד לכיתות ה' בחמש השנים הקרובות. לא מדובר כמובן על חובה לחסן, אבל ההכרזה הזה עוררה שוב את הדיון בין מתנגדי החיסונים לתומכיהם.

      ראיינו באולפן את ד"ר חיים רוזנטל, רופא וראש בית הספר הישראלי להומאופתיה שמשמיע דעה אחרת מזו של משרד הבריאות שממליץ על חיסון נגד שפעת לכל האוכלוסייה מעל לגיל 6 חודשים כל שנה לקראת החורף. ד"ר רוזנטל טוען כי חיסוני השפעת אינם יעילים ואף עלולים להיות מסוכנים. "אני עוסק בתחום הזה 30 שנה, ולא נראה לי שבאמת החיסונים לשפעת יעילים ברוב המקרים. קיימים מאמרים ומחקרים רבים שמראים שחיסוני השפעת לא יעילים במיוחד כאשר מדובר בילדים".

      עליה מאסיבית השנה במספר החולים בשפעת

      השנה חלה עליה מאסיבית במספר החולים במחלה, ו-30 אנשים נפטרו בישראל מסיבוכי שפעת. "אנחנו יודעים שנגיפי השפעת משתנים כל שנה והנגיף עובר מוטציה", מסביר ד"ר רוזנטל. "בכל שנה צריך מצד אחד לנחש איזה נגיף יגיע מהמזרח, וזה אומנם ניחוש אינטליגנטי, אבל עדיין ניחוש. בגלל זה היעילות של החיסון היא נמוכה. אם אתה מכין חיסון כנגד נגיף שהוא לא מתאים - אז הוא לא יעיל". בנוסף, לדבריו חלק גדול ממה שאנחנו מכנים שפעת הוא לא שפעת אלא וירוסים אחרים, לכן גם החיסונים לא מתאימים.

      לטענתו של ד"ר רוזנטל, העליה שהייתה השנה בתחלואת השפעת בארץ קשורה לבריאות הכוללת של האוכלוסייה שהולכת ומתדרדרת ומערכת החיסון של רוב האנשים אינה תקינה. זו הסיבה לכך שהם "נדבקים" בווירוסים שונים שאת רובם מייחסים לשפעת.

      אנשים מתחסנים לשפעת בסניף קופת חולים לאומית בתל אביב (אבי כהן)
      אנשים מתחסנים לשפעת בחורף הנוכחי (צילום: אבי כהן)

      "לוקחים מיליון וארבע מאות אלף אנשים ומזריקים להם חומר שמכיל חלבון זר, חומרים משמרים, חומרים מייצבים, חומרים אנטיביוטיים. מזריקים להם את זה, ולא בודקים לפני כן בכלל מה זה יעשה להם. מי יודע מה זה עושה? ברור לי לגמרי שיש המון תופעות לוואי שהמערכת תכחיש אותן ותגיד שזה לא קשור". לדבריו, מדובר על ניסוי שמשרד הבריאות עורך.

      מי נמצא בסיכון לפתח תופעות לוואי?

      ד"ר רוזנטל נותן לדוגמה אוכלוסיות של ילדים שיש צורך להזהר לפני שמחליטים אם לתת להם חיסון: "יש אנשים שניתן לדעת מראש שלא כדאי לחסן אותם. אנשים שאלרגיים, אנשים שרגישים לתרופות. יש קבוצות שלמות של ילדים שצריך להזהר לפני שמחליטים אם לחסן או לא: ילד שסבל בפעם הקודמת למשל אחרי החיסון מתופעות לוואי - אל תחסן אותו, ילד שמטבעו טיפוס אלרגי - אל תחסן אותו, ילד שאחיו הגיב לא טוב לחיסון - אל תחסן אותו. חשוב להזהר ולא לעשות את זה כמו כבשים".

      "אני את הנכדים שלי לא אחסן", מצהיר ד"ר רוזנטל, "אבל ברור שכל הורה צריך להחליט לפי מה שהוא מאמין בו. כל שנה מחסנים מיליון אנשים וכל שנה בתי החולים מתמלאים בינואר. אולי הגיע הזמן לחשוב אחרת".