פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הקרן הסודית לפיצוי נפגעי חיסונים

      האם שומרת המדינה על קיומה של הקרן לפיצוי נפגעי חיסונים בסוד מהציבור ואיך ייתכן שב-27 שנות קיומה אושרו בה עשר תביעות בלבד? "כל עוד המדינה משאירה את סוגיית הפגיעות מחיסונים בחשיכה, שלא יתפלאו שהורים לא מחסנים"

      הקרן הסודית לפיצוי נפגעי חיסונים

      בווידאו: תביעת רשלנות נגד הורים שלא חיסנו את בנם ולא העניקו לו טיפול רפואי כשחלה

      הקרן לפיצוי נפגעי חיסונים פיצתה במשך 26 שנות קיומה 10 נפגעים בלבד בסכומים של עשרות עד מאות אלפי שקל. כך עולה ממידע שהגיע לידי וואלה!NEWS. הקרן, אמנם הוקמה ב-1990, אך יש שהעדיפו לשמור על איפול בכל הנוגע לקיומה, זאת על אף היותה ממומנת באמצעות כספי ציבור.

      הקרן לפיצוי נפגעי חיסונים נוסדה בשנת 1989בעקבות הקמת קרן דומה בארה"ב, באמצעות חקיקה שהוביל חבר הכנסת והשר לשעבר, חיים רמון. מטרת הקרן היא פיצוי בגין נזקים שנגרמו עקב חיסונים, זאת למי שיציג לוועדת מומחים קשר סיבתי בין החיסון לנזקים שנגרמו. הקרן, המנוהלת על ידי חברת "ענבל"- חברת ביטוח המבטחת מוסדות ממשלה, ממומנת על ידי פרמיה חד פעמית של 14 שקל המשולמת על ידי כל הורה המחסן ילדו בטיפת חלב, ויכולה לפצות נפגע בסכום המוגבל עד 700 אלף שקל.

      המפוצים חתומים על הסכם סודיות

      על פי הנתונים המתפרסמים כאן לראשונה, מיום הקמתה התקבלו בקרן 58 תביעות, 42 מתוכן נדחו, שש תביעות עדיין מתנהלות ועשר תביעות בלבד הובילו לפיצוי המשפחות, בסכומים הנעים בין 27.5 אלף שקלים ל-568 אלף שקלים. יש לציין כי כל אדם שפוצה על ידי הקרן נדרש לחתום על מסמך סילוק תביעות, הכולל גם סעיף סודיות לפיו אינו יכול לחשוף את העובדה כי פוצה, כך עולה מעדויות שהגיעו לעמותת "חסון- העמותה למתן מידע על חיסונים". נכון להיום, הצטבר בקרן סכום של 61 מיליון שקלים.

      החל מבצע החיסון הארצי נגד נגיף הפוליו (דניאל בוק)
      ילד מקבל חיסון נגד פוליו (צילום: דניאל בוק)

      הקרן, שעלולה להוביל לחשש בקרב הציבור מפני בטיחות החיסונים, כמעט ולא נחשפה לעין הציבור למעט במקרים בודדים, בהם דיון שנערך בוועדה לפניות הציבור בכנסת בשנת 2007. במהלך הדיון צוין כי עד לאותו מועד הוגשו לקרן 25 תביעות מהן אושרו 7 תביעות בלבד שפוצו בסכום כולל של 410 אלף שקל, מכאן שבמהלך 9 השנים האחרונות פוצו 3 נפגעים בלבד.

      עוד עלתה בדיון סוגיית חשאיות הקרן, נושא המוכר למי שבקיא בתחום. "מדובר בקרן שנוסדה מתוקף חוק שהוסתר, שחוקק בצל כך שלרוב מי שזוכה לשמוע על הקרן שומע עליה במקרה, מפה לאוזן ולאחר שכיתת רגליו ונבר בים המידע אודות נפגעי חיסונים בישראל, או לאחר שפנה לעורך דין המכיר את הנושא", אומר מור סגמון, יו"ר "חסון- העמותה למתן מידע על חיסונים, אליה מגיע בממוצע פונה אחד בשבוע הטוען לפגיעה זמנית או קבועה בשל חיסון.

      "אף גורם לא טרח לידע שישנה קרן המיועדת בדיוק למקרים כאלה. למרות שעוד ב-2007 יו"ר הוועדה, ח"כ סופה לנדבר, ביקשה לקדם חקיקה בעקבות ישיבה זו, שתחייב את משרד הבריאות לידע כל הורה הפונה לקבל חיסון, על קיומה של הקרן ועל תפקידה. במקביל, אנחנו צעקנו ודרשנו שקיפות ממשרד הבריאות אך הדבר הסתכם בהעלאת הודעה לקונית באתר משרד הבריאות שרק מי שיחפש אותה טוב טוב ימצא".

      בהעדר מידע גלוי, הפכו הרשתות החברתיות כתובת לדיונים בנושא, שם דווקא מכירים את הקרן. "אנו רואים חוסר שקיפות מובהק בנושא פגיעות ונזקי החיסונים" אומרת שירי גורמן, מייסדת עמוד הפייסבוק "חיסונים-בחירה מושכלת". "הורים לא מקבלים מידע מוקדם מספק ומלא לגבי הסיכונים הטמונים במתן החיסונים, וכשילד נפגע, המדינה באופן עקבי ומביש מתכחשת כליל לאפשרות שישנו קשר בין החיסון לפגיעה. לכן, לא מפתיע לגלות את מספרי התביעות הדלים במשך 27 שנות קיומה".

      המנטרה של הרופאים: 'אין קשר לחיסון'

      עוד מוסיפה גורמן "בנוסף לעובדה שהקרן שורה בעלטה גמורה, ההורים הורגלו לשמוע משפט קבוע מהרופאים: 'אין קשר לחיסון', מה שמונע מהם לפעול בכיוון הזה. מגיעות אלינו עדויות רבות למקרים כאלו, בהם פגיעה קלה או חמורה, בגילאים שונים, ומחיסונים שונים, והמשותף לכולם זו אותה מנטרה שבעצם מונעת מההורים אפשרות לקבלת פיצוי".

      גורמן טוענת בנוסף, כי העובדה שהמשפחות שפוצו חתמו על סוג של הסכם סודיות רק מוכיחה שוב, שהמדינה לא פועלת בניקיון כפיים בנושא. "כדי לשקם את הפגיעה של אמון הציבור במעמד החיסונים בישראל, צריכה המדינה להוציא את סוגיית הפגיעות מהחיסון מהחשיכה. כל עוד שהיא לא עושה זאת, שלא תתמה על הכמות ההולכת וגדלה של הורים שבוחרים לקחת אחריות אישית לגבי תכנית החיסונים של ילדיהם", היא אומרת ורומזת על המגמה ההולכת ומתרחבת של הורים שבוחרים לחסן את ילדיהם באופן חלקי, מושהה או כלל לא לחסנם.

      "בעידן שיתוף המידע והפייסבוק, קשה כבר להחזיק את המקל משני הקצוות. סמכות בלי אחריות לא מחזיקה מים, ואת מדיניות ה'אפס סיכון' הציבור כבר לא קונה", היא קובעת.

      על אף חשיפת נתוני הפניות לקרן מבקש סגמון להדגיש כי מבחינת המדינה והקרן, פיצוי אין משמעו הודאה בכך שחיסונים עלולים להוביל לפגיעה. "הפטנט היפה של הקרן הוא שהם יכולים לטעון שאין קשר בן החיסון לפגיעה, אך הם לא דורשים קשר. מספיק להם שלא רואים סיבה אחרת לפגיעה, ויש סמיכות זמנים אז למען הסר ספק הם מפצים ודורשים סודיות, אבל כמובן שזה לא קשור ישירות לחיסון. זה תחום בעייתי ואנחנו מנסים לפתח אותו אך עדיין קיימת עבודה רבה".

      לפניות לכתבת: danawp@walla.com