פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מגפת החצבת בישראל: מה עושים אם הילד נחשף לחולה?

      לא מעט הורים קיבלו בזמן האחרון שיחת טלפון מטרידה מגורמי הבריאות שעדכנו כי ילדם נחשף לחולה חצבת. מי מוגן? מי צריך להתחסן? ומה לעשות אם הילד קיבל כבר מנה אחת של החיסון, אבל עדיין לא קיבל מנה שנייה? מדריך מלא

      מגפת החצבת בישראל: מה עושים אם הילד נחשף לחולה?
      צילום: רוני כנפו, עריכה: תומר לוי

      בסרטון: מנכ"ל משרד הבריאות מעדכן על התפרצות החצבת

      מגיפת החצבת לא עוצרת: מתחילת השנה נרשמה עלייה של יותר מ-300 אחוזים במקרי ההידבקות בחצבת ברחבי העולם, ובחודשיים האחרונים עלה שיעור החולים גם בישראל. אף על פי שקיים חיסון יעיל נגד המחלה, החצבת עדיין נפוצה ונחשבת לאחת המחלות המדבקות ביותר שקיימות, עם סיכון של 90 אחוזים להדבקת לא מחוסנים.

      לא מעט הורים כבר קיבלו טלפון בחודשים האחרונים שבמרפאה שבה שהו עם ילדיהם, או אפילו בגן הילדים שלהם, היה אדם חולה חצבת, ונכנסו לסחרור של פחד ודאגה כעת, בתקופת פסח, קיים חשש אמיתי שמספר הנחשפים לחולי חצבת יעלה - שכן יותר אנשים מטיילים, נוסעים לחו"ל ומבלים במקומות ציבוריים. לכן, הכנו בעבורכם מדריך שמסביר מה עליכם לעשות אם ילדכם נחשף לחצבת.

      עוד בנושא:
      נוסעים למדינות האלה? אתם צריכים לחסן את הילד
      אפילו עשור אחרי: הסיבוכים המסוכנים של מחלת החצבת
      חיסונים זה מסוכן? ספרו את זה ל-37 האנשים שמתו השנה מחצבת

      מי מוגן מחצבת?

      החיסון לחצבת הוא חיסון מוחלש שניתן בישראל בזריקה אחת משולבת נגד אדמת וחזרת (MMR) ולעתים כוללת גם את החיסון נגד אבעבועות רוח (MMRV). לא ניתן להתחסן בישראל כנגד נגיף החצבת בלבד.

      חצבת (GettyImages)
      החיסון מקנה הגנה החל משבועיים אחרי קבלתו. חיסון (צילום: אימג'בנק - GettyImages)

      החיסון נגד חצבת ניתן בישראל בשתי מנות - הראשונה בגיל 12 חודשים (בטיפת חלב) והשנייה בכיתה א' (בבית הספר). יעילות החיסון עומדת על 95 אחוזים לאחר המנה הראשונה ו-97 אחוזים לאחר המנה השנייה. החיסון מקנה הגנה החל משבועיים אחרי קבלתו, ולכל החיים. לפי אתר משרד הבריאות, אצל מעט האנשים שחוסנו ויחלו בכל זאת במחלה, המחלה צפויה להיות קלה יחסית.

      האם אפשר להקדים את המנה השנייה של החיסון לפני כיתה א'?

      עבור ילדים בני שנה עד שש, משרד הבריאות ממליץ להקדים את קבלת מנת החיסון השנייה רק אם הייתה חשיפה לנגיף. הורים רבים שנוסעים עם ילדיהם למדינות בהם הייתה התפרצות חצבת, פונים לטיפת חלב לצורך הקדמת המנה השנייה.

      האם אפשר לתת את המנה הראשונה לפני גיל שנה?

      אין המלצה גורפת להקדים את החיסון לפני גיל שנה. למעשה, בכל מקרה שניתן חיסון לפני גיל שנה, יעילות החיסון חלקית בלבד ויש לחזור על החיסון בגיל שנה. עם זאת, משרד הבריאות ממליץ שתינוקות בני ששה עד 11 חודשים הנוסעים לחו"ל יקבלו מנת חיסון אחת נגד חצבת.

      האוכלוסייה הפגיעה ביותר לחצבת הם ילדים עד גיל חצי שנה, שאותם אי אפשר לחסן. תינוקות עד גיל חצי שנה שנחשפים לחולה חצבת מקבלים עירוי נוגדנים (חיסון סביל). עם זאת, הדרך הטובה ביותר להגן עליהם היא לוודא שכל הסביבה שלהם מחוסנת נגד חצבת (בשתי מנות) ולהימנע משהות במקומות הומי אדם, בעיקר בערים בהם נרשמה התפרצות של המחלה (כמו ירושלים או טבריה).

      מה עושים במקרה של חשיפה לחולה חצבת?

      ילד שקיבל את שתי מנות החיסון נחשב מוגן מהמחלה ולא צריך לקבל טיפול. אצל ילד שאינו מחוסן בשתי מנות החיסון ונחשף למחלת החצבת, חיסון עשוי למנוע את המחלה או להקל את חומרתה. קיימות שתי אפשריות לחיסון לאחר חשיפה:

      חיסון פעיל: ניתן בתוך 72 שעות מהחשיפה למחלה.

      חיסון סביל (אימונוגלובילין): ניתן בתוך ששה ימים מהחשיפה למחלה לאנשים שאסור להם לקבל חיסון פעיל או לאנשים בסיכון גבוה למחלה.

      אם הודיעו לכם כי ילדכם נחשף לחולה חצבת, עליכם לפנות בתוך ששה ימים מהחשיפה ללשכת הבריאות האזורית או למוקד משרד הבריאות בטלפון *5400.

      אינפוגרפיקה - אילו ילדים צריכים להשלים חיסון נגד חצבת (עיבוד תמונה)

      במשרד הבריאות מדגישים כי במקרה של חשיפה לחולה חצבת והתפתחות תסמינים כגון חום או פריחה, יש להתקשר לרופא המטפל כדי שהמרפאה תהיה ערוכה לקבל אתכם ללא חשיפה של מטופלים אחרים לנגיף. כמו כן, עם הגעה למיון או למוקד לאחר חשיפה לחולה חצבת, יש לעדכן בכך את הצוות מיד עם ההגעה.

      בחול המועד פסח תחנות טיפת חלב יהיו פתוחות עבור חיסונים נגד חצבת, ללא צורך בקביעת תור. בהודעת משרד הבריאות נכתב כי "אם לילדים שלכם מלאו 12 חודשים אך הם טרם חוסנו במנת החיסון הראשונה נגד חצבת, אנא גשו באופן מידי לטיפת החלב לקבלת החיסון. כמו כן נדרשים להתחסן במנת חיסון ראשונה ילדים עד גיל 17 שלא חוסנו מעולם. לרשימת התחנות וזמני פתיחה לחצו כאן.

      אל תיקחו סיכונים מיותרים

      וירוס החצבת הוא הווירוס המדבק ביותר הידוע לאדם. ההדבקה נעשית באמצעות טיפות שמקורן במערכת הנשימה (שיעולים ועיטושים) והווירוס יכול להיוותר באוויר החדר גם שעתיים לאחר שאדם חולה ביקר בו.

      גב של תינוק מכוסה בפריחה של חצבת (ShutterStock)
      באחוז גבוה יחסית מהמקרים מתפתחים סיבוכים. גב של תינוק מכוסה בפריחה של חצבת (צילום: shutterstock)

      תקופת הדגירה של המחלה היא 10-12 יום, ובמהלכה הווירוסים מתרבים בחלק העליון של דרכי הנשימה, ומגיעים לדם ולאיברים נוספים בגוף. התסמינים מופיעים לאחר הדגירה וכוללים שיעולים, נזלת ודלקת עיניים. לאחר 2-4 ימי מחלה מופיעה פריחה למשך 5-6 ימים. הפריחה מתחילה בדרך כלל מהראש ומתפשטת כלפי מטה אל הצוואר, הידיים והרגליים ונעלמת באותו סדר בה הופיעה. מרגע שנדבק ועד ארבעה ימים לאחר הופעת הפריחה על עורו, החולה מפזר וירוסים חיים בסביבתו.

      למחלת החצבת אין טיפול למעט טיפול תומך בסימפטומים. באחוז יחסית גבוה מהמקרים - 30 אחוזים - מתפתחים סיבוכים, מרביתם בילדים מתחת לגיל 5 או מבוגרים מעל גיל 20. הסיבוכים הנפוצים הם: שלשולים, דלקת האוזן התיכונה ודלקת ריאות (שהיא הגורם לרוב מקרי המוות הקשורים בחצבת). סיבוכים נדירים יותר (ששיעורם עומד על פחות מאחוז מהמקרים) כוללים: פרכוסים, דלקת של המוח (שיכולה להסתיים בנזק נוירולוגי ואף במוות) ו-SSPE ניוון של המוח ומערכת העצבים המרכזית שמתרחש מספר שנים לאחר המחלה.