מדברת מהבטן: לא לרדת מהפסים

בסדרות הטלוויזיה האמריקאיות, לא צריך הרבה בשביל להיכנס להיריון. כמעט כל מגע גופני על המסך הקטן בינו לבינה מביא אחריו סשן בחילות, הקאות וכמה נוח, בדיקות היריון חיוביות. כל קשר למציאות – מקרי בהחלט. אמנם אכן קיימת קבוצת נשים (מרגיזות) שהן חגיגת פוריות מהלכת עם קולטני זרע מפוארים אבל מנגד יש לא מעט נשים שעוברות טיפולי הפריה ועולם שכולו תאומים ושלישיות.

להפתעתי גיליתי, שבכל הקשור לשחלות וביציות משתפות פעולה - אני בכלל שייכת לרוב המשעמם. ואצלנו, נשות המציאות האפורה, לוקח לביציות חודשים עד שהן ניאותות לבחור את הזרעון המתאים, עם שלל לקחים שנלמדים בדם הווסת: ערכות ביוץ זה עסק יקר ומיותר שחייבות להירכש, אפליקציות ביוץ ורדרדות כעורות עיצוב הן עניין בלתי נמנע (ודי ממכר), תכנון יחסי מין חדורי מוטיבציה לפי לוח השנה זה סקסי כמו להוציא זה לזו פצעונים שחורים, כל פורום נשים אינטרנטי בתחום ההתעברות משליך ממרומי המאניה לתהומות הדיפרסיה תוך שניות ולרכוש בדיקות היריון בבודדות ולא בזוגות או שלשות זוהנאיביות בהתגלמותה.

אז גם מתגלה במלוא תפארתה ערמומיות המחזור החודשי, מגובה במיטב ניתוח התופעות של חוכמת ההמונים. ההשלמה האוטומטית בגוגל כבר תאכיל אתכם בכל הטיפים לזיהוי היריון במצמוץ הראשון אחרי הסקס, מה שיתמזג בשלמות עם עלק אינטואיציה נשית מפותחת: אני מרגישה את זה, אני מסבירה לבן זוגי בהתלהבות, החסידה בפתח, נפיחות בשדיים צ'ק, מצבי רוח צ'ק, עוד שניה אנחנו שם.

ואז, כשאני כבר מפנטזת על בחילות בוקר, עוד בדיקת היריון מאכזבת מוצאת דרכה לפח או ששוב אדום לי בעיניים. ובדיוק אז מגיע השדון שמתיישב על הכתף ולוחש בייאוש - השחלות שלך מקולקלות.

כשכבר מאסתי בלהקליד כל תופעה גופנית משמימה והשארתי בדיקת היריון חדשה קבורה במעמקי המגירה, הכאב בשדיים שוב בא, הפעם מלווה בפצעים בלשון. הדחקתי והחלטתי שאלה חלק מתופעות חדשות של שינויים הורמונליים של גיל 30. את מצבי הרוח והעייפות שהגיעו כמה ימים לאחר מכן שייכתי למחזור שבפתח, לחילופי העונות ולשינה גרועה.

הצהרתי שאין בדיקת היריון עד שאני לא רואה דם, או כמה ימים אחרי המועד. גם מול בן הזוג שידרתי אדישות, אבל ככל שגברה הרגישות בשדיים כך הפכתי לרדופת מחשבות שכרסמו בתוכי. תקופה של שבועיים, רגע קט על הנייר,הפכה למריטת עצבים מענה ומתמשכת, עד לתאריך הווסת הבא. זה כן? זה לא? כן? לא? כן? לא?

כמובן שנשברתי ובתאריך המיועד למחזור לפי האפליקציה הנאמנה הסתערתי מבעד לקורי השינה אל הבדיקה. נצח עובר מרגע מתן השתן ועד הופעת הפס הבודד. אבל איפה השני אחרי זעקת שבר לבן הזוג בחדר השני, שקעתי באותו נתיב של רחמים עצמיים ושברון לב.

ולא, הייאוש לא נעשה יותר נוח. עוד מבט אחרון על הפס הארור, רגע לפני שהוא מושלך לפח.

מה זה שם? חלשלוש, מטושטש בקושי, אבל יש שם משהו! פניתי לגוגל לעצה טובה, והפעם הוא סיפק את הסחורה. גם אם יש פס חלשלוש, בקושי פספוס, את על הסוס. מכאן והלאה אני וגוגל חזרנו להיות חברים, כשהדבר הראשון שהוא לימד אותי במסגרת השולם שלנו, שמעבר לגודש בשדיים, תופעות כמו נדודי שינה ופצעים בלשון מופיעות בעת שינויים הורמונליים. והחדשות העוד יותר טובות – את ההיריון סופרים מהיום הראשון של הווסת, אז חודש ראשון להיריון– צ'ק!