חיים של אבא: איך ייראה העבר של הילדים שלנו?
ארז מיכאלי נזרק לתוך מנהרת זמן, בה פגש את חבריו מספסל הלימודים בבית הספר. תוך כדי שהוא דיבר על החיים, ההורות והטיול האחרון שעשה עם משפחתו, הוא עצר לחשוב האם הטכנולוגיה הרסה את הנוסטלגיה?
ארז מיכאלי נזרק לתוך מנהרת זמן, בה פגש את חבריו מספסל הלימודים בבית הספר. תוך כדי שהוא דיבר על החיים, ההורות והטיול האחרון שעשה עם משפחתו, הוא עצר לחשוב האם הטכנולוגיה הרסה את הנוסטלגיה?
ארז מיכאלי יודע שמה שהבטיחו לו ולהוריו לפני שנים, יישאר ככל הנראה בגדר הבטחה, ובמדינה הקטנה והמסובכת הזו לנצח נאכל חרב. סיפור של אבא ישראלי ששירת בצבא, איבד חבר והיום הוא הורה לילדים שלא מספר להם מעשיות
ילדים מבינים מהו מוות. אבל בישראל רוצים שגם ילדים רכים יתפלשו במוות, וכבר בגן הילדים חושפים אותם ללימודי השואה, שם נרדף לתיאור שטחי ורדוד של המאורעות, המעורר בהם בעיקר פחד ובלבול
אם יש משהו שיכול להזכיר לנו בפסח שכולנו עבדים של מישהו, כולנו ברגים קטנים שמרכיבים מכונה ענקית, זה בילוי במשרדי הממשלה. בעיקר כשהולכים לשם עם הילדים
זמן, כסף ושינה - אין. אשמה, דאגות ובלגן - דווקא יש. ארז מיכאלי מסכם מה זה להיות הורה בישראל, ואיך החירות כנראה תחכה לאנשים אחרים. פשוט כי לרוב ההורים פה, נותרה בעיקר העבדות