למה יתושים עוקצים דווקא אתכם? מחקר חדש סוף סוף מסביר

יש אנשים שלא מצליחים לעבור ערב קיץ אחד בלי להיעקץ שוב ושוב, בעוד אחרים כמעט לא מושכים אליהם יתושים בכלל. במשך שנים ההסברים נעו בין "דם מתוק" למזל רע, אבל כעת מחקר חדש ויוצא דופן מצליח לספק תשובות מדעיות מדויקות יותר לשאלה שמטרידה מיליונים ברחבי העולם.

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה ומאוניברסיטת MIT הצליחו לפתח מודל מתמטי שמסביר כיצד יתושות מאתרות בני אדם ומתקרבות אליהם כדי לעקוץ. המחקר, שהתפרסם בכתב העת Science Advances, כלל מעקב אחרי מאות יתושים וניתוח של כ-20 מיליון נקודות מידע שנאספו במהלך הניסויים.

הממצאים לא רק מסבירים מדוע חלק מהאנשים הופכים למטרה מועדפת עבור יתושים, אלא גם עשויים לסייע בעתיד בפיתוח שיטות יעילות יותר ללכידה ולהדברה של החרקים שמעבירים מחלות מסוכנות כמו מלריה, קדחת צהובה וזיקה. לפי החוקרים, מחלות שמועברות על ידי יתושים גורמות ליותר מ 700 אלף מקרי מוות מדי שנה ברחבי העולם.

כדי להבין כיצד יתושים מנווטים במרחב, החוקרים השתמשו במצלמות אינפרא אדום תלת ממדיות שתיעדו את מסלולי התעופה של החרקים בתוך תא ניסוי מיוחד. בשלב הראשון הם בדקו כיצד היתושים מגיבים לצבעים שונים ולפחמן דו חמצני, שהוא אחד הסימנים המרכזיים שבני אדם פולטים בזמן נשימה. בהמשך הם הכניסו אדם אמיתי לתוך התא, שינו את צבעי הבגדים שלבש ותיעדו כיצד היתושים מגיבים אליו.

המחקר התמקד בנקבות של זן Aedes aegypti, הידוע גם כיתוש הקדחת הצהובה, שנפוץ באזורים רבים בעולם ונחשב לאחד המעבירים המרכזיים של מחלות נגיפיות בבני אדם. רק הנקבות עוקצות, משום שהן זקוקות לדם כדי לייצר ביצים.

אחת התגליות המעניינות ביותר הייתה שהיתושים כלל לא "עוקבים" אחד אחרי השני, כפי שנהוג לחשוב לעיתים. במקום זאת, כל יתוש מגיב באופן עצמאי לאותם סימנים סביבתיים ולכן רבים מהם מגיעים לאותו אדם באותו הזמן.

"זה דומה לבר צפוף", הסביר פרופ' דיוויד הו, אחד החוקרים הראשיים במחקר. "האנשים לא מגיעים לבר כי הם עקבו אחד אחרי השני, אלא כי כולם נמשכים לאותם דברים כמו מוזיקה, אווירה ומשקאות. אותו הדבר קורה אצל יתושים".

בניסויים הראשונים הציבו החוקרים כדור שחור בתוך החדר וגילו שהוא מושך יתושים רק כאשר הם כבר היו בתנועה לכיוונו. לאחר שהגיעו אליו הם בדרך כלל לא נשארו סביבו לאורך זמן. לעומת זאת, כאשר הוחלף הכדור השחור בכדור לבן ונוסף פחמן דו חמצני, היתושים הצליחו לזהות את המטרה אך רק מטווח קצר יחסית.

החלק המפתיע באמת הגיע כאשר החוקרים שילבו בין שני הגורמים יחד: גם עצם כהה וגם פליטת פחמן דו חמצני. במצב הזה היתושים התרכזו בכמויות גדולות סביב המטרה, נשארו בקרבתה לאורך זמן ואף ניסו לעקוץ.

לדברי החוקרים, השילוב בין רמז חזותי כהה לבין הנשימה האנושית יוצר עבור היתושים "אות חזק במיוחד" שמכוון אותם לעבר הקורבן.

המשמעות המעשית היא שצבעי בגדים כהים עלולים להפוך אותנו לבולטים יותר עבור יתושים, במיוחד כאשר אנחנו פולטים הרבה פחמן דו חמצני, למשל בזמן פעילות גופנית, הליכה מהירה או ישיבה במקום סגור וחם.

באחד החלקים המסקרנים של המחקר נכנס החוקר כריסטופר זו לחדר מלא יתושים ועמד שם עם ידיים פרושות בזמן שהמצלמות תיעדו את תנועת החרקים סביבו. הוא לבש לסירוגין בגדים שחורים, לבנים ושילובים שונים של צבעים.

הנתונים שנאספו הראו כי היתושים התנהגו אליו כאילו היה עוד "עצם" במרחב, אך בלט במיוחד אזור הראש והכתפיים שלו, שם נצפו ריכוזי יתושים גדולים יותר. החוקרים הסבירו כי אלה אזורים שפולטים יותר חום ופחמן דו חמצני ולכן מושכים יותר את החרקים. למרות הסיטואציה המאיימת, זו סיפר שהוא כמעט לא נעקץ, בעיקר בזכות הביגוד המגן שלבש במהלך הניסוי.

החוקרים מאמינים שלממצאים יכולה להיות השפעה רחבה גם בתחום ההדברה. כיום מלכודות רבות ליתושים פועלות באמצעות פליטה קבועה של אור או פחמן דו חמצני, אך לפי המחקר ייתכן שדווקא הפעלה לסירוגין תהיה יעילה יותר.

"המחקר שלנו מצביע על כך שיתושים לא נשארים לאורך זמן ליד מטרה כאשר רק אחד מהסימנים קיים", הסביר זו. "ייתכן ששילוב מתוזמן וחכם של כמה גירויים יחד עם הפעלה מחזורית של מלכודות יניב תוצאות טובות יותר".

מעבר למשמעות המדעית, המחקר גם מספק כמה תובנות שימושיות לימי הקיץ. בגדים כהים, הזעה מוגברת ונשימה כבדה עלולים להפוך אותנו לאטרקטיביים יותר עבור יתושים. לעומת זאת, בגדים בהירים, אוורור טוב ושימוש באמצעי הגנה יכולים להפחית משמעותית את הסיכוי להפוך למטרה המועדפת הבאה שלהם.