עדי הימלבלוי ובר זומר לא לבד: בעקבות עדויות של צעירים שחלו בשלבקת חוגרת והעלייה בשיח הציבורי סביב המחלה, עולה השאלה האם מדובר בתופעה חדשה - או פשוט במודעות גבוהה יותר.
ד"ר יאן מיסקין, מומחה למחלות זיהומיות, חבר האיגוד הישראלי לרפואת המשפחה וראש החוג לרפואת המשפחה באוניברסיטה העברית, עושה סדר בתופעה, מסביר מה באמת קורה בגוף, ולמי החיסון רלוונטי כבר היום.
"שלבקת חוגרת היא למעשה חזרה של נגיף האבעבועות רוח", מסביר ד"ר מיסקין. "הנגיף לא נעלם מהגוף לאחר ההדבקה הראשונית - הוא נשאר רדום בתוך תאי עצב סמוך לעמוד השדרה, ולעיתים, כשהמערכת החיסונית נחלשת, הוא מתעורר מחדש".
כשהוא מתפרץ, הוא מופיע לרוב לאורך עצב מסוים: "זה נראה בדרך כלל כפיזור בצורת חצי עיגול, באזור שמקבל עצבוב מאותו עצב - לרוב בגב או בצד אחד של הגוף".
למה נדמה שיש יותר צעירים שחולים?
לדברי מיסקין, לא בהכרח מדובר בעלייה דרמטית - אלא בשילוב של כמה גורמים: "מאז שמחסנים ילדים בגילאי 5-7 נגד אבעבועות רוח, רואים פחות מקרים של אבעבועות בילדות וזה משנה את התמונה הכוללת. ייתכן שבגלל זה אנחנו רואים יותר מקרים של שלבקת בגילאים מאוחרים יותר".
בנוסף, יש גם עניין של חיסוניות: "מי שחלה בעבר באבעבועות רוח, יש לו יותר נוגדנים. מי שרק חוסן, לעיתים פחות מוגן בטווח הארוך". ולצד זה, יש גם גורמים יומיומיים: "סטרס, עומס נפשי או פיזי - כל אלה יכולים להחליש את מערכת החיסון ולאפשר לנגיף להתפרץ".
האם מדובר במחלה קלה או שיש סיבה לדאגה?
"ברוב המקרים זו מחלה יחסית קלה", אומר מיסקין, "יש גרד, פריחה וכאב, והיא חולפת תוך כמה ימים", אבל הוא מדגיש שלא כדאי להקל ראש: "במקרים מסוימים חיידקים יכולים לחדור דרך העור הפגוע, להגיע לזרם הדם ולגרום לזיהומים קשים -אפילו מסכני חיים".
מי נמצא בסיכון גבוה יותר?
"הסיכון עולה עם הגיל, כי מערכת החיסון נחלשת, אבל גם צעירים יכולים לחלות במיוחד במצבים של דיכוי חיסוני, בין אם כתוצאה ממחלות או מתרופות".
מה לגבי חיסון - למי הוא מיועד היום?
כאן נכנס לתמונה תדריך החיסונים. מדובר במסמך רשמי שקובע אילו חיסונים נכנסים ל"סל הבריאות", כלומר, מה המדינה מממנת ולמי. "התדריך מחייב שההמלצות יהיו מתואמות עם הוועדה העליונה למחלות זיהומיות, ולכן החיסונים ניתנים לפי קבוצות סיכון מוגדרות", מסביר ד"ר מיסקין.
החיסון המרכזי כיום לשלבקת חוגרת הוא "שינגריקס" (Shingrix), "חיסון שניתן בשתי מנות, עם יעילות של מעל 90% במניעת המחלה והסיבוכים שלה".
ההמלצות כיום:
• לבני 50 ומעלה
• אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת - כבר מגיל 18
"לאחרונה (לפני כשנה) גם תוקן הסל, כך שאנשים שמקבלים תרופות שמדכאות את מערכת החיסון יכולים לקבל את החיסון כבר מגיל 18 ועד גיל 65".
למה לא מרחיבים את החיסון לכלל האוכלוסייה?
"זה בעיקר עניין של עלות", מסביר ד"ר מיסקין. "היה ברור שהרחבה לכלל האוכלוסייה הצעירה לא תעבור, אבל הכנסת קבוצות סיכון צעירות יותר - זו כבר התקדמות משמעותית".
עד כמה המחלה נפוצה?
"הנתונים מראים שיותר מ-95% מהאוכלוסייה או חלו באבעבועות רוח או חוסנו. "זו מחלה מאוד מדבקת, ולכן רוב האנשים נחשפו לנגיף. שלא כמו חצבת, שנעלמה וחזרה - אבעבועות רוח ושלבקת חוגרת תמיד היו כאן. הנגיף פשוט נשאר בגוף ומחכה להזדמנות להתפרץ".
האם המחלה מתפרצת רק פעם אחת?
"יש ויכוח בנושא. בדרך כלל מדובר באירוע חד-פעמי, אבל יש אנשים שחווים יותר מהתפרצות אחת וזה כבר מצביע על נטייה מסוימת".
איך אפשר לדעת אם חוסנתם או נחשפתם לנגיף?
"בדיקת דם פשוטה יכולה לזהות נוגדנים לאבעבועות רוח. זה חשוב במיוחד למשל לנשים בהריון - כי הדבקה ראשונית עלולה לפגוע בעובר".
השורה התחתונה: לחסן או לא?
ד"ר מיסקין חד משמעי בשאלה זו: "ההמלצה היא כן להתחסן - במיוחד בקבוצות הסיכון. זה חיסון ותיק, נמצא בישראל מאז 2017, עם הרבה מאוד ידע וניסיון. הוא נחשב בטוח ויעיל מאוד, עם תופעות לוואי קלות בלבד, לרוב ביום קבלת החיסון".
לסיום, הוא מדגיש נקודה חשובה: "החיסון נגד אבעבועות רוח בילדות לא מונע בהכרח שלבקת חוגרת בגיל מבוגר ולכן חשוב להבין את ההבדל ולהתייחס בהתאם".