הפנים של עדי הימלבלוי התכסו שלפוחיות אדומות וכואבות. זו הסיבה

עדי הימלבלוי הפתיעה הבוקר (שני) את עוקביה כשחשפה תמונה שלה כשהיא נראית חבולה ונפוחה בפניה, ושיתפה כי היא סובלת מהנגיף שלבקת חוגרת.

"אז ככה התעוררתי לפני קצת יותר משבוע", כתבה בסרטון בו תיעדה מקרוב את פניה. "תכירו - שלבקת חוגרת. כבר השקעתם כל כך הרבה בפרסומת, למה לא אמרתם שזה מגיע גם מתחת לגיל 50, שזה מתפרץ גם בפנים ושזה כואב אמאלה".

"זה נראה כאילו זה סתם כמה חצ'קונים", הוסיפה. "אבל הכאב ממש משוגע, ונאלצתי לבטל את כל הימי צילום וההצגות שהיו לי בשבוע וחצי האלה". הימלבלוי חתמה במסר: "בקיצור, לכו להתחסן, זה לא פאן הדבר הזה".

אז מה זה בדיוק שלבקת חוגרת ועד כמה זה כואב?

שלבקת חוגרת היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי נגיף ההרפס זוסטר. היא מתבטאת בדרך כלל בהופעה של פריחה בצורת שלפוחיות, באזור תחום וחד צדדי בגוף (ומכאן שמה של המחלה "חוגרת"). הפריחה יכולה להיות מלווה גם בכאב ובגרד מקומי.

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשכיחות המחלה בקרב מבוגרים, אם כי בשנים האחרונות יותר ויותר מבוגרים בגילאים 40-50, ללא גורמי סיכון, דיכוי חיסוני או תחלואה נלווית אחרת, נאלצים להתמודד עם המחלה ועם השלכותיה.

אנשים המבוגרים מגיל 50, ובמיוחד אלה שמעל גיל 60, נמצאים בסיכון גבוה להתפרצות המחלה. בנוסף, אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת כמו חולי סרטן המקבלים כימותרפיה, נשאי HIV, אנשים שעברו כריתת טחול, מושתלי איברים ומח עצם ומטופלים בתרופות אימונו-מודולטוריות למחלות דלקתיות של המעי והמפרקים המוגדרים כבעלי דיכוי חיסוני, מצויים אף הם בסיכון גבוה

ביטוייה של השלבקת החוגרת בגוף האדם מגוונים. המחלה מתבטאת בכאב חזק, ובפריחה שלפוחיתית על העור באזורים רבים, לפי המיקום בחוט השדרה בו מצוי הנגיף הרדום, בדרך-כלל באזור הגב ובית החזה בצורת חגורה, ומכאן שמה העברי של המחלה.

סיבוכי המחלה כוללים נזק שאינו מוגבל לעור כמו פגיעה בראייה ובמערכת העצבים המרכזית. הכאב הכרוני עלול להופיע בכ-30 אחוזים מהמטופלים. כאב זה יכול להימשך חודשים, ובמקרים רבים גם שנים, לאחר ההתפרצות של נגיף ההרפס זוסטר בגוף האדם.

הכאב שנגרם מהמחלה עלול להיות חמור מאוד, והוא נוטה להשפיע מאוד על איכות החיים של המטופלים: הוא פוגע באיכות השינה, שמחת החיים, היכולת לבצע פעילות ולעבוד, מצב הרוח וקשרים בין-אישיים.

"ישנם טיפולים תרופתיים שניתן לקבל במרשם רופא לטובת הקלה סימפטומטית על הכאב, כולל תרופות נוגדות דלקת, משככי כאבים, ואפילו טיפולים נוירולוגיים.

בנוסף, קיים חיסון יעיל ביותר במניעת התפרצות המחלה על סיבוכיה. החיסון שניתן בשתי מנות בעל יעילות של 97.2 ו- 91.3 אחוזים במניעת המחלה בבני 50 ומעלה ובבני 70 ומעלה, בהתאמה. היעילות במניעת המחלה נותרת גבוהה - 89 אחוזים - גם במעקב של 11 שנים, והוא ניתן בשתי מנות, במרווח של 2 עד 6 חודשים.

החיסון מומלץ במיוחד לאנשים מעל גיל 50 אבל גם בצעירים מגיל 18 בעלי מערכת חיסונית מוחלשת או מחלות רקע, כדי להפחית את הסיכון להתפרצות חמורה וסיבוכים. החיסון גם מפחית את הסיכון להחמרה של מחלות הרקע במקרה של התפרצות המחלה.

במקרה של שלבקת חוגרת החיסון מומלץ גם למי שכבר חלה במחלה כי היא יכולה להופיע שוב. בנוסף, אנשים שקיבלו את החיסון הישן, מוזמנים גם הם להתחסן בחיסון החדש, וזאת על מנת להבטיח הגנה טובה יותר נגד המחלה.

"השלפוחיות העוריות של שלבקת חוגרת מתחילות להתייבש תוך 7-10 ימים ובדרך כלל נעלמות לחלוטין בתוך 2-4 שבועות, מסבירה ד"ר להבית אקרמן, מומחית ברפואת עור. "עם זאת, אצל חלק מהמטופלים, בעיקר מבוגרים או בעלי מערכת חיסון מוחלשת, הפצעים עלולים להחלים באיטיות רבה יותר".

ד"ר אקרמן מסבירה כיצד למנוע צלקות ולשפר את מראה העור לאחר המחלה:

1. שמירה על היגיינה וטיפול נכון בפצעים - יש להימנע מגירוד השלפוחיות ולהשתמש במשחות אנטיביוטיות כדי למנוע זיהום.

2. טיפול תרופתי אנטי-ויראלי מוקדם - נטילת תרופות כגון אציקלוביר, ולציקלוביר או פמציקלוביר בשלבים הראשונים של המחלה יכולה לקצר את משך הפריחה ולהפחית את חומרת הפגיעה בעור. טיפול מעבר לקיצור משך המחלה בחלק מן המקרים יכול לקצר או להפחית את הכאב העצבי המתלווה למחלה. הכאב הזה לעיתים נמשך שבועות ואף חודשים אחרי שהמחלה חולפת, ולכן זה חשוב.

3. משחות ושמנים לשיקום העור - לאחר החלמת הפצעים ניתן להשתמש במשחות המכילות ויטמין E, חומצה היאלורונית או סיליקון רפואי להפחתת הופעת צלקות.

4. טיפולים אסתטיים - במקרים של כתמים או צלקות משמעותיות ניתן לשקול טיפולים בלייזר, פילינג כימי או מיקרונידלינג לשיפור מרקם העור.