אם תחפשו בגוגל את המילה "מגיפה", רוב התוצאות יהיו קשורות לקורונה כמובן, אך האמת היא שגם לפני שהנגיף הזה נכנס לחיינו, וגם בימים האלו, ארגון הבריאות העולמי ומומחים לבריאות הציבור הזהירו ומזהירים מפני איומים נוספים שהופכים נפוצים יותר ויותר בעולם. ככל שהעולם משתנה, כך גם האתגרים שאנחנו נדרשים להתמודד איתם משתנים ומתפתחים. ובעוד שרופאים ומדענים חושבים איך למזער נזקים ברמה הגלובלית, חשוב שגם אנחנו נהיה מודעים לסכנות - ולדרכים הנכונות להתמודד איתן.
1. השמנת יתר
לאורך רוב ההיסטוריה האנושית, רעב היה גורם תמותה מרכזי בכל רחבי העולם. כיום, הרעב כמובן עדיין נוכח בחייהם של רבים, אך לצדו, תרבות השפע והגלובליזציה יוצרות גם בעיה הפוכה - כשאפשר לאכול מתי וכמה שרוצים, כך גם קל יותר לסבול מההשלכות המסוכנות של השמנת יתר.
ב-1997, הכריז ארגון הבריאות העולמי (WHO) על השמנת יתר כמגיפה עולמית. ב-2020, פרסם הארגון נתונים שלפיהם יותר מ-1.9 מיליארד אנשים מעל גיל 18 חיים עם משקל עודף, ויותר מ-650 מיליון מהם סובלים מהשמנת יתר שנחשבת מזיקה ומסוכנת. מומחים מעריכים כי אם המגמה הזאת תימשך, עד שנת 2030 יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם תהיה עם משקל עודף ברמה כזאת או אחרת.
עוד בוואלה!
בישראל, נתוני משרד הבריאות מראים כי אחד מכל ארבעה אזרחים סובל מהשמנת יתר או מעודף משקל, כאשר כ-4,000 מתים בכל שנה כתוצאה מהשפעות ישירות או עקיפות של התופעה. לכן, ב-2018 הכריזה ההסתדרות הרפואית לישראל כי השמנה היא מחלה לכל דבר, שיש להתייחס אליה ולטפל בה בהתאם.
עוד לפני שהקורונה הפכה את רובנו לבודדים הרבה יותר, הזהיר ארגון הבריאות העולמי שהבדידות היא מגיפה בפני עצמה ויש להתייחס אליה ככזאת. ולמרבה הצער, נזקי הבדידות ניכרים באופן יחסי הרבה יותר אצל אנשים מבוגרים, שבאופן אירוני גם נדרשים לשמור יותר מכולם על ריחוק חברתי בגלי ההתפרצות.
לצד זאת, מחקרים מראים כי גם אנשים צעירים ובני נוער, סובלים מבדידות בשיעורים שגבוהים בהרבה מאלו של דור ההורים שלהם. אלו נתונים מדאיגים שעלולים לייצר השפעה ארוכת טווח על בריאות הציבור בעתיד. ההבנה הזאת דורשת התייחסות ברמה הגלובלית, אבל גם יכולה לדחוף כל אחד מאיתנו לבצע פעולות קטנות וגדולות שיגרמו לו ולאחרים סביבו להרגיש קצת פחות בודדים.
3. סטרס וחרדה
ב-2016 ארגון הבריאות העולמי פרסם אזהרה מפני סטרס כרוני, אותו הגדיר כ"מגיפה המסוכנת ביותר של המאה ה-21". לחץ, נדגיש, הוא רגש חיוני שמאז ומעולם עזר לאנשים ובעלי חיים להגיב מהר לסכנות ולשפר את סיכויי ההישרדות. בעולם המודרני, סטרס עלול לגרום יותר נזק מתועלת, מכיוון שהוא מופעל לא רק בתגובה לסכנות מיידיות, אלא כמעט בכל יום, בנהיגה, בעבודה, בלימודים, בוויכוחים חסרי משמעות ובאינספור הזדמנויות אחרות.
בארגון הבריאות העולמי ציינו בהקשר הזה כי "בעולם המודרני, רמות הלחץ והאומללות רק הולכות ועולות. זה הופך אצל רבים ל'נורמלי החדש', מה שגורם לירידה בפרודוקטיביות ולסיכון מוגבר לשורה ארוכה של מחלות שמתפתחות לאט ובשקט - כמו לחץ דם גבוה, סוכרת, מחלות לב ודלקות כרוניות. כל אלו יכולות להתפתח ולהחמיר כתוצאה מלחץ מתמשך".
4. קרוהן ושאר מחלות המעי הדלקתיות
קרוהן היא מחלת מעי דלקתית שנחשבת נפוצה ביותר אצל יהודים ממוצא אשכנזי ובאופן כללי אצל אנשים באזורים מפותחים ובמעמד סוציו-אקונומי גבוה. למחלה יש בסיס גנטי, אך היא מאובחנת אצל יותר אנשים בעשורים האחרונים. מומחים מעריכים כי הסיבות לכך עשויות להיות קשורות בין היתר למודעות גבוהה יותר למחלה, לחשיפה נמוכה לחיידקים בילדות וייתכן שגם לשימוש בתרופות מסוימות כמו גלולות למניעת היריון או נוגדי דלקת ללא סטרואידים. בנוסף, נמצא כי המחלה שכיחה יותר בקרב מעשנים.
בישראל, שכיחותן של מחלות מעי דלקתיות, שקרוהן משתייכת אליהן, היא הגבוהה בעולם, עם כמעט 40 אלף ישראלים שסובלים מהן. החדשות הטובות הן שכיום קל יותר לאבחן את הבעיה ולטפל בה כמו שצריך. התסמינים של מחלות אלו כוללים עצירות, הקאות, כאבי בטן, שלשולים וחום. ובעוד שקרוהן היא מחלה כרונית שלא ניתן לרפא, אפשר בהחלט לשלוט בה ולהפחית את השפעתה, תוך שימוש בתרופות והתאמת תפריט בריא יותר, בעזרת תזונאית מוסמכת.
5. אנדומטריוזיס
על פי הערכות שונות, אנדומטריוזיס מופיעה אצל בין 10 ל-15 אחוזים מהנשים בגיל הפוריות, אך למרות שהיא נחשבת נפוצה מאוד, משך הזמן שחולף עד האבחון עומד כיום על כ-12 שנים בממוצע. המחלה יכולה להתבטא בכאבי מחזור משמעותיים, דימום וסתי מוגבר, כאבים בקיום יחסי מין, הפרעות במערכת העיכול, כאבים ורגישות באזור האגן, עייפות כרונית, דיכאון ואף קושי להרות.
כיום, מדענים עדיין לא יודעים להסביר באופן חד משמעי את הגורמים להתפתחות אנדומטריוזיס, אך היא נחשבת לאחת המחלות המסקרנות והנחקרות ביותר בשנים האחרונות, מה שבהחלט עשוי להביא למסקנות מעניינות בעתיד הקרוב.
החדשות הטובות הן שהמודעות לנושא בהחלט עלתה בשנים האחרונות ובמרס 2021, משרד הבריאות אף הכיר באנדומטריוזיס כמחלה כרונית שמזכה בטיפולים במסגרת סל הבריאות. זאת, בין היתר, בעקבות מאמצים ממושכים של עמותה בשם "קהילת אנדומטריוזיס ישראל", שפועלת לקידום המודעות, המחקר ומתן זכויות מתאימות לנשים שמתמודדות עם המצב הנפוץ.
6. איידס ו-HIV
נגיף ה-HIV, שזוהה לראשונה ב-1981, גבה מאז יותר מ-25 מיליון קורבנות ברחבי העולם. מחלת האיידס, שמתפתחת בהיעדר טיפול לאחר כמה שנים ממועד ההדבקה, עדיין מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי כמגיפה כלל עולמית פעילה.
כיום עדיין לא ניתן לרפא HIV, אך הטיפול בנגיף השתפר בצורה דרמטית. נשאי HIV שמקבלים טיפול תרופתי, לא יכולים להדביק אחרים ואינם סובלים מהשפעות שליליות על הבריאות. בנוסף, מחקרים עדכניים מראים כי מי שנוטלים טיפול מונע באופן קבוע (PrEP), חסינים מפני הדבקה בשיעור של 99 אחוזים.
בחלק ממדינות העולם, בייחוד אלו שמסבסדות טיפול מונע לאנשים בקבוצות סיכון, נרשמה בשנים האחרונות ירידה בהידבקויות. בישראל, ב-2020 חלה ירידה של 6.7 אחוזים בשיעור ההדבקה בהשוואה ל-2019. כיום, מומחים בישראל מקווים לירידה נוספת בעתיד לאור מהלכים כמו הוזלת הטיפול המונע, כמו גם שיפור המודעות לבדיקות תקופתיות. בארגון הבריאות העולמי אף הכריזו על יוזמה שאפתנית למיגור ה-HIV עד 2030, אם כי בחלק ממדינות העולם קצב ההדבקה לא יורד ואף עולה.
7. דלקות כרוניות
דלקת היא אחד הנשקים החשובים בארסנל של מערכת החיסון, שמסייעים להילחם בחיידקים ונגיפים, אך במקרים מסוימים, דווקא התגובה החיונית הזאת יכולה להיות מופרזת ומזיקה. לדוגמה, דלקת מתמשכת ומשמעותית עלולה להגביר את הסיכון למחלות אוטואימוניות, סוכרת, מחלות לב ואפילו סוגים מסוימים של סרטן.
דלקת יכולה להתפתח כתוצאה מגורמים שאינם בשליטתנו, כמו פציעה, חבלה או זיהום. בנוסף, ככל שמתבגרים, כך השכיחות של דלקות כרוניות עולה בממוצע. עם זאת, ישנם גורמים שמגבירים את הסיכון לדלקות כרוניות ובהחלט ניתן לשלוט בהם. בין היתר, מחקרים מראים כי מאכלים עתירי שומנים ופחמימות, לחץ נפשי, בעיות שינה, עישון והשמנה - כל אלו עלולים להגביר את שיעור הדלקת בגוף ובכך גם את הסיכון למחלות הנפוצות שהזכרנו כאן.
8. מחלות לב
בניגוד למחלות אחרות ברשימה הלא מכובדת הזאת, כשבוחנים את הנתונים על מחלות לב בישראל, רואים שמאז שנות ה-80 ועד היום, חלה ירידה עקבית ומשמעותית במקרי התמותה. עם זאת, מחלות לב עדיין מוגדרות כגורם התמותה השני הנפוץ בישראל, כאשר ברמה הגלובלית, הן גורם התמותה הנפוץ ביותר.
מחלות לב, חשוב להבין, תמיד היו בעולם וכנראה גם יהיו חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית בעתיד. אבל כל אחד יכול בהחלט להפחית את הסיכון למוות ממחלה כזאת אצלו ואצל יקיריו, דרך הגברת המודעות לסכנות, ביצוע בדיקות תקופתיות, פעילות גופנית, הפחתת הסטרס, תזונה בריאה והימנעות מעישון.
9. סרטן
וכמו מחלות לב, גם סרטן תמיד היה ויהיה נוכח בחיינו. בישראל, זהו גורם התמותה הנפוץ ביותר והסיכון אליו עולה ככך שמתבגרים וככל שרמת החיים ותוחלת החיים עולות. כמובן שבעתיד הנראה לעין, לא נוכל לנצח את הסרטן על כל הסוגים וצורות הפעולה שלו. עם זאת, יכולות האבחון, הטיפולים ומאמצי השיקום רק הולכים ומשתכללים כל העת.
באופן כללי, הגברת המודעות לבריאות ופיתוח הרגלים חיוביים יכולים בהחלט לעזור גם בזירה המורכבת הזאת. במילים פשוטות, כמו שציינו כאן קודם, בדיקות תקופתיות, הרגלים מועילים וביקורים תכופים אצל הרופא, יעזרו לזהות בזמן את האיומים, להקל על הטיפול בהם ולשפר את סיכויי ההחלמה. כדי לעשות זאת, כדאי קודם כל להבין אם אתם בסיכון מוגבר, על ידי בחינת ההיסטוריה המשפחתית שלכם וביצוע בדיקות שמעריכות את רמת הסיכון שלכם לחלות.
10. מחלות נוירולוגיות
מחלות שונות יכולות להשפיע על המוח ומערכת העצבים, בצורה שבמקרים מסוימים תהיה בלתי הפיכה. המחלות המוכרת ביותר בקבוצה הזאת הן דמנציה, אלצהיימר, פרקינסון, ALS ועוד. וכמו סרטן ומחלות לב, גם השכיחות של מחלות אלו עולה ככל שמתבגרים. לכן בעידן הנוכחי, כשתוחלת החיים גבוהה מבעבר, כך יותר אנשים מבוגרים יידרשו להתמודד עם מחלות נוירולוגיות.
כולנו מקווים כי בעתיד ישתפרו יכולות האבחון והטיפול במחלות המבהילות האלו. כיום, נדגיש, לא ידוע על דרך למנוע את הופעת המחלות האלו, אך למען האופטימיות כדאי לזכור שבהחלט יש פעולות רבות ומגוונות שיכולות להפחית את הסיכון להתפתחותן ואף להאט את קצב ההתקדמות שלהן אם הן מופיעות.
באופן כללי, מדענים מדגישים כי ככל שתאתגרו ותגרו את המוח שלכם יותר לאורך החיים, כך יפחת הסיכון למחלות נוירולוגיות בגיל מבוגר. מחקרים מציעים כי שורה ארוכה של פעולות - מפתירת תשבצים ופאזלים, דרך למידת שפה חדשה ועד לנגינה ולריקוד - כל אלו עשויים לשפר את הסיכויים להארכת החיים הבריאים ולהפחית את הסיכון למחלות ניווניות.