מחקר חדש מצא קשר בין גנטי בין אנדומטריוזיס ובין סיכון גבוה יותר לסרטן השחלות, ולמרות החדשות הלא משמחות האלה עבור נשים רבות, מציאת הקשר בין המחלות דווקא עשוי להגביר את הסיכוי למצוא להן טיפולים.
אנדומטריוזיס (אנדו -פנים, מטריום - רחם) היא מחלה גינקולוגית כרונית שפוגעת בנשים. מדובר במחלה דלקתית תלויית אסטרוגן שבה תאים הדומים לתאים של רירית הרחם - הרקמה שמצפה את הרחם מבפנים - גדלים באזורים שמחוץ לרחם, כמו החצוצרות, השחלות או באזורים אחרים בחלל הבטן ובאגן הנשי. לעיתים הם עלולים לגדול אף באזורים מרוחקים יותר.
התסמינים של אנדומטריוזיס מגוונים וכוללים: כאבים עזים באגן וברחם בזמן הווסת, כאב בזמן קיום יחסי מין, כאב אגן כרוני, בעיות פוריות, עייפות, דיכאון ועוד, והיא בין המחלות בנמצאות בתת-אבחון. למעשה, בממוצע לוקח לנשים הסובלות מאנדומטריוזיס שבע שנים להגיע לאבחון, מכיוון שלא מעט רופאים גברים דוחים את מרבית הטענות וקושרים אותן להורמונים ומצבי רוח, כשפועל מדובר במחלה אמיתית וכואבת.
הזנחה זו עלולה לא רק לגרום לנשים לסבול מכאבי אגן עזים ומאי פוריות פוטנציאלית, אלא שהיא גם עלולה לסכן את חייהן בעקבות ראיות חדשות שנשים עם אנדומטריוזיס נושאות גם סיכון מוגבר במעט לסרטן שחלות אפיתליאלי. עם זאת, מאמר חדש ב-Cell Reports Medicine מציע תקווה שניתן יהיה להשתמש בקשר הזה לטובת הסובלות משני המצבים.
אף שלעתים רחוקות אנדומטריוזיס מסוכנת בעצמה, המאמר מציין כי היא "חולקת תכונות עם סרטן, כולל התנהגות דמוית גרורות, פלישת רקמות, התפשטות, אנגיוגנזה (היווצרות כלי דם חדשים), וירידה באפופטוזיס ("התאבדות תאים")".
עוד בוואלה!
המחברים חקרו את הגנום של 25 אלף חולות בסרטן השחלות ו-15 אלף נשים עם אנדומטריוזיס. המדגמים הגדולים האלה אפשרו להם לחפש תכונות שכיחות בצורה יוצאת דופן בשתי הקבוצות. "המחקר שלנו מראה שלנשים הנושאות סמנים גנטיים מסוימים הגורמים לנטייה ללקות באנדומטריוזיס יש גם סיכון גבוה יותר לתת-סוגים מסוימים של סרטן השחלות האפיתל", אמרה העורכת הראשית ד"ר סאלי מורטלוק מאוניברסיטת קווינסלנד בהצהרה.
במקום גן נפוץ יחיד, המחברים מצאו 28 מיקומים בתוך הגנום האנושי הקשורים לשני המצבים, עם בסיס משותף ב-19 מהם. זיהוי של אותם גנים מציע קבוצה חדשה של מטרות עבור חוקרים, או באמצעות ריפוי גנטי או על ידי זיהוי החלבונים שהגנים מקודדים להם.
עבור אחת מכל תשע נשים עם אנדומטריוזיס, הידיעה שהן גם נמצאות בסיכון נוסף לסרטן השחלות עלולה להוסיף חרדה. עם זאת, מורטלוק מציינת שהסכנה הנוספת חלה רק על צורות מסוימות של סרטן השחלות - תאים ברורים ואנדומטריואיד (סרטן רירית הרחם) - וכתוצאה מכך הסיכון הנוסף קטן.
"בסך הכל, מחקרים העריכו כי 1 מתוך 76 נשים נמצאות בסיכון לפתח סרטן שחלות במהלך חייהן, ואנדומטריוזיס מעלה זאת מעט ל-1 מתוך 55, כך שהסיכון הכולל עדיין נמוך מאוד", אמרה מורטלוק. נמצא גם מתאם חלש מאוד עם סרטן שחלות מסוג סרוס - סרטן השחלה השכיח ביותר - בדרגה גבוהה.
הממצאים אם כן, עשויים להיות חשובים יותר עבור ההשלכות המחקריות מאשר על הסכנה האישית של אדם. אף על פי כן, אם המסר של הקשר לסרטן ישקע, זו עשויה להיות אחת הדרכים לגרום ליותר רופאים להתייחס למטופלות ברצינות כשהן מתארות תסמיני אנדומטריוזיס, מה שאכן יהיה משמעותי.