אנדומטריוזיס: איך תדעי אם הכאבים שלך הם בעצם מחלה?

בשנים האחרונות המודעות למחלת האנדומטריוזיס נמצאת במגמת עלייה בקרב הציבור ובקרב הקהילה הרפואית, אך אך למרבה הצער היא עדיין לא זוכה למספיק תשומת לב.

אנדומטריוזיס (אנדו -פנים, מטריום - רחם) היא מחלה גינקולוגית כרונית שפוגעת בנשים. מדובר במחלה דלקתית תלוית אסטרוגן שבה תאים הדומים לתאים של רירית הרחם - הרקמה שמצפה את הרחם מבפנים - גדלים באזורים שמחוץ לרחם, כמו החצוצרות, השחלות או באזורים אחרים בחלל הבטן ובאגן הנשי. לעיתים הם עלולים לגדול אף באזורים מרוחקים יותר.

המחלה מתפרצת בעיקר בקרב נשים צעירות בכל הטווח של גיל הפוריות. לעיתים רחוקות היא פוגעת בילדות לפני קבלת הווסת הראשונה ובנשים לאחר גיל המעבר. קבוצת הגיל השכיחה להופעתה היא בין 20 ל־40 שנים.

התסמינים של אנדומטריוזיס מגוונים ולעיתים מדמים מצבים רפואיים אחרים כגון: תסמונת המעי הרגיז, דלקת אגנית ועוד. חשוב לציין שאין בהכרח התאמה בין חומרת המחלה לתסמינים: נשים עם מחלה קלה יכולות לחוות תסמינים קשים, ולעומתן נשים עם מחלה מפושטת יכולות לא לסבול מתסמינים כלל. בדרך כלל התסמינים של אנדומטריוזיס מופיעים או מחמירים סביב הופעת הווסת (דימום), אך לעיתים התסמינים יכולים להופיע גם ללא קשר לווסת.

• כאבים עזים באגן וברחם בזמן הווסת. הכאב יהיה בעצימות גבוהה מזו של כאב מחזור "רגיל" ויוביל לפגיעה באיכות החיים.
• כאב בזמן קיום יחסי מין.
• כאב אגן כרוני. הכאב יכול לבוא לידי ביטוי ככאב בבטן התחתונה, כאבים המקרינים לגב, כאב עמום באגן ועוד.
• תסמינים הקשורים למערכת העיכול: נפיחות בטנית, שלשולים, עצירות, דימום רקטלי, תחושת לחץ בפי הטבעת וכאב בזמן יציאות.
• תסמינים הקשורים למערכת השתן: כאבים במתן שתן, דימום בשתן, קושי במתן שתן, תחושת צריבה הדומה לדלקת בדרכי השתן.
• בעיות פוריות על רקע של הידבקויות באגן המונעות מפגש בין הזרע לביצית, וכן בשל איכות ירודה של הביציות בסביבת אנדומטריוזיס.
• עייפות כרונית, מצב רוח ירוד.
• במקרים נדירים בהם נגעי האנדומטריוזיס נמצאים מחוץ לחלל הבטן, התסמינים יהיו בהתאם למיקום, לדוגמה אצל נשים עם נגעים בריאות יכולים להופיע שיעול דמי, קוצר נשימה בזמן הווסת וכו'.
• ווסתות עם דימום מוגבר, דימומים לא סדירים במצבים של אדנומיוזיס של הרחם.

החשד של הרופא אמור להתעורר אם המטופלת סובלת מחלק מהתסמינים שתוארו למעלה או מכולם. אם עולה החשד לאנדומטריוזיס, מפנה רופא המשפחה או הגינקולוג את המטופלת למומחה לאנדומטריוזיס או למרכז המתמחה במחלה הזאת. המטופלת עוברת הערכה חוזרת במרפאת אנדומטריוזיס כולל תשאול יסודי ובדיקה גופנית מקיפה הכוללת אולטרסאונד גינקולוגי כדי להעריך את המצב באגן. במידת הצורך נעשית גם בדיקת MRI של האגן.

מומחה לאנדומטריוזיס ידע בסבירות גבוהה לאבחן את המחלה על פי התשאול והבדיקות הנלוות. עם זאת לעיתים יש צורך בהליך כירורגי שנקרא לפרוסקופיה לשם אבחנה סופית של המחלה. זהו הליך כירורגי בהרדמה מלאה, שבמהלכו מוחדר לחלל הבטן סיב אופטי קטן דרך חתך זעיר של 5 עד 10 מילימטרים בטבור. הסיב מעביר תמונות למסך, והרופא יכול לבדוק כך את איברי הבטן והאגן. יש לציין שחשד לאנדומטריוזיס אינו מחייב בהכרח לגשת מיד לאבחון באמצעות ההליך הכירורגי.

אך במקרים רבים ניתן לנסות קודם כול טיפול שמרני בשילוב עם רפואה משלימה ותזונה שמותאמת לאנדומטריוזיס.

רקמת האנדומטריום, אף שהיא מאוד קטנה, מייצרת בזמן הדימום חומר הקרוי פרוסטגלנדין. פרוסטגלנדינים נוצרים באופן טבעי ברקמת האנדומטריום המצפה את הרחם, והם אלה שגורמים לכיווץ של חלל הרחם, האופייני לתקופת הווסת ואחראי לחלק מכאבי הווסת. כאשר החומר הזה נוצר מחוץ לחלל הרחם, הוא גורם לכאבים האופייניים למחלה.

נוסף על כך, אנדומטריוזיס היא מחלה דלקתית. התהליך הדלקתי המתפתח סביב הנגעים באגן גורם לכאבים ולהידבקויות. מנגנון נוסף להיווצרות כאבים הוא מעורבות עצבית שטחית ועמוקה.

הטיפול נקבע לפי חומרת הכאב או לפי חומרת התסמינים וכן בהתאם לרצון להרות, והוא מבוסס על תרופות, ניתוח, או על שילוב של השניים. בכל מקרה, הטיפול שמוצע לאישה נקבע לאחר בחינת כל השיקולים הרלוונטיים ובהתאמה ספציפית למצבה.

הטיפול באנדומטריוזיס נחלק לשלושה חלקים: טיפול נגד כאבים, טיפול הורמונלי, טיפול ניתוחי.
לטיפול ראשוני, עם הופעת הווסת, עשוי הרופא לתת תרופות שכיחות נגד כאבים וכן תרופות נוגדות דלקת. בהקשר זה חשוב לציין שלפני מספר שבועות, אישרה ועדת סל הבריאות את התרופה Orilissa Elagolix לטיפול בכאב בדרגה בינונית עד חמורה הנלווית לאנדומטריוזיס, כקו שני של טיפול לאחר כשלון תרופות אחרות.

בשנים האחרונות חלק מהמטופלות (בעצה אחת עם הרופא המטפל), משתמשות גם בקנאביס רפואי להקלה בכאבים המשבשים את השגרה היומית. קנאביס רפואי ניתן לצרוך בדרכים מגוונות, בהן: אידוי, שמן, עישון וכן, באמצעות משאף מדיד שפותח על ידי חברת סאיקי.

טיפול הורמונלי מונע את קבלת הווסת במשך זמן רב, ועל ידי כך נמנעים גם כאבי האנדומטריוזיס. כיוון שרקמת האנדומטריום מגיבה לשינויים הורמונליים, הרי שאם נדכא את הופעת הווסת נפחית את רמת הכאבים. טפול זה נחשב למקובל, בתנאי שאין מגבלה כלשהי לקבל אותו.

בין הטיפולים ההורמונליים המקובלים ניתן למנות: גלולות משולבות למניעת הריון שאותן נוטלים ברצף; גלולות על בסיס פרוגסטרון בלבד; התקן תוך־רחמי המפריש פרוגסטרון ועוד.

טיפול ניתוחי מקובל לעשות בגישה הלפרוסקופית. את הניתוחים עושים רופאים מיומנים שצברו ניסיון בניתוחי אנדומטריוזיס. המטרה בניתוח היא לסלק את כל המוקדים (עד כמה שניתן), להפריד הידבקויות ולנייד את איברי האגן (כלומר להחזיר את כושר התנועה לרחם ולשחלות לאחר שהיו מקובעים בגלל ההידבקויות).

בניתוח ניתן גם לבדוק את תקינות החצוצרות לקראת הריונות עתידיים. במקרים מסוימים, כאשר ישנם מוקדים עמוקים במעי או במערכת השתן, לעיתים ישנו צורך בצוות ניתוחי רב-תחומי כולל כירורג ולעיתים אורולוג.

ישנה חשיבות גדולה שנשים יהיו קשובות לגוף שלהן ויתייעצו עם הרופא המטפל. כיום, ישנה מודעות גבוהה יותר למחלה בקרב נשים ובקרב הקהילה הרפואית, ולכן אבחון מוקדם ומתן טיפול והתייחסות מיטביים, יסייעו לנשים המאובחנות באנדומטריוזיס בהתמודדות שלהן עם המחלה. מומלץ כי כל אישה או נערה אשר סובלות מאחת מהתסמינים שעלולים להצביע על אנדומטריוזיס או פוגעות באיכות חייהן, תיגש להערכה ע"י מומחה לאנדומטריוזיס.

ד"ר רון שינמן הוא מנהל יחידת האנדוסקופיה הגניקולוגית ומרפאת אנדומטריוזיס בבי"ח מאיר, ומנהל קליניקה פרטית במור לאישה