פעילות גופנית מאומצת מגדילה את הסיכון לחלות במחלה ניוונית

    אחרי שנים של חשדות, חוקרים הצליחו סוף סוף להוכיח שפעילות גופנית בעצימות גבוהה גורמת לחלק מהאנשים לחלות במחלה הניוונית הקטלנית. לספורטאים יש לעתים סיכון גבוה פי 6 לחלות בה

    • als
    • פעילות גופנית
    מערכת וואלה! בריאות

    פעילות גופנית מאומצת שגרתית עשויה לגרום להתפתחותה של המחלה הניוונית הקשה והסופנית - ALS. למסקנה המעניינת והמטרידה הזאת הגיעו חוקרים במחקר חדש.

    ALS (ראשי תיבות של amyotrophic lateral sclerosis) היא הסוג הנפוץ ביותר של מחלות נוירון מוטורי - קבוצת מחלות ניווניות שפוגעות במוח ובמערכת העצבים. מדובר במחלה בלתי הפיכה, פרוגרסיבית וקטלנית, ולמרות שבשנים האחרונות נרשמה התקדמות משמעותית בטיפול בחולים בה, היא עדיין חשוכת מרפא. כמו כן, מדובר במחלה מאוד לא צפויה, ללא מסלול התקדמות "סטנדרטי" ועד כה, גם ללא גורמים חד משמעיים ידועים.

    שמו של הפיזיקאי הנודע סטיבן הוקינג הוא ככל הנראה המזוהה ביותר כיום עם מחלת ALS, והמקרה שלו הוא גם המחשה טובה לאופיה הלא הצפויה של המחלה - הוקינג חי 5 עשורים יותר ממה שחזתה לו אבחנתו. אבל לפני הוקינג היה עוד מפורסם שחלה בה - שחקן הבייסבול האגדי של הניו יורק יאנקיס לו גריג, שמת בגיל 37 ואחד הכינויים של המחלה הוא על שמו ('מחלת לו גריג', כינוי שמוכר בארה"ב בעיקר).

    עוד בוואלה!

    פריצת דרך: חוקרים ישראליים גילו כיצד לעכב התפתחות תאי סרטן

    לכתבה המלאה
    מהלך מחלה בלתי צפוי. המדען סטיבן הוקינג שחלה ב-ALS (צילום: AP)

    אלא שגריג הוא ממש לא הספורטאי המקצועי היחיד שחלה ב-ALS - על פי מחקרים, לשחקני כדורגל מקצוענים יש סיכוי גדול פי 6 לחלות במחלה, בהשוואה לסיכון של האוכלוסייה הכללית. גם התחרות בענפי ספורט בבית הספר נמצא קשור במחקרי עבר לסיכון מוגבר לחלות ב-ALS. אולם עד כה, הקשר הזה היה בבחינת קורלציה בלבד, ללא סיבתיות מוכחת. וזה כאמור מה שהשתנה עכשיו, עם פרסום המחקר החדש.

    "היה לנו חשד שפעילות גופנית מהווה גורם סיכון ל-ALS, אבל עד עכשיו ההשערה הזאת נחשבה שנויה במחלוקת", הסביר ד"ר ג'ונתן קופר-נוק, אחד ממחברי המחקר החדש, בראיון מקוון עם האתר IFLScience. "היו שאלות לגבי האפשרות שפעילות גופנית מפחיתה את הסיכון למות ממחלות אחרות (קרדיו-וסקולריות) מה שבאופן עקיף דווקא מגדיל את הסיכון למות מחלת נוירון מוטורי", אמר.

    פעילות גופנית מפחיתה את סיכויי התמותה ממחלות אחרות, אך בעקיפין מעלה את הסיכון ל-ALS. אישה עושה עליות מתח (צילום: ShutterStock)

    למחקר החדש יש שני יתרונות משמעותיים. ראשית, החוקרים יישמו שיטת מחקר בשם רנדומליות מנדלית. שלא כמו שימוש במדגמי אוכלוסייה מסוריתיים, שיטת מחקר זו מודדת את שכיחותם של מצבים או מאפיינים מסויימים בעזרת שינויים גנטיים מדידים. המשמעות היא שיש פחות הסחות וסטיות מחקריות שנגרמות כתוצאה ממשתנים מסיחים, שמפולטרים החוצה בטכניקת המחקר הזאת. במחקר הנוכחי בדקו החוקרים את השכיחות הגנטית של מחלת ALS בריבוד עם נטייה מוקדמת לעיסוק בספורט או פעילות גופנית.

    היתרון השני הוא שהחוקרים נהנו מגישה למאגר UK Biobank - מאגר נתונים ענק שמכיל מידע על אורח חיים וסייע בחקר של תחומים רבים בעבר. המחקר שהתפרסם בכתב העת EBioMedicine, מסביר כיצד גורמי אורח חיים כמו עישון, רכישת השכלה ואחוז שומן גוף (שבעבר כבר נטען כי יש לו השפעה על הסיכון למחלת ALS), נשללו. ותחתם היתה זו דווקא פעילות גופנית שנעשתה באופן שגרתי ומאומץ, שנמצאה כאשמה העיקרית בגרימת הסיכון למחלה.

    בווידאו: אחד מיוזמי "אתגר דלי הקרח" הלך לעולמו (צילום: רויטרס)

    "פעילות גופנית יוצרת רעילות בעייתית"

    "פעילות גופנית היא לא חשיפה אחת הומוגנית לסיכון לחלות", מבהירים החוקרים במאמר שפרסמו. "סוגים שונים של פעילות גופנית עשויים להשפיע על אפיקים ביולוגיים שונים וגם על תתי-סוגים של נוירונים מוטוריים... בהתאם לכך, המחקר שלנו לא מצא שלפעילות גופנית בעצימות נמוכה או בתדירות לא קבועה יש השפעה על הסיכון לחלות, אלא רק לפעילות בעצימות גבוהה המתבצעת באופן קבוע, אך גם בשעות הפנאי - והיא זו שיוצרת רעילות בעייתית", כתבו.

    כדי לבחון ביסודיות את הנחת המחקר שלהם החוקרים בדקו יותר מ-300 גנים שידועים כמושפעים מפעילות גופנית מאומצת. הם גילו שיותר מעשרים אחוזים מהם היו קשורים בסיכון גבוה ל-ALS וחלקם נמצאו בתנאי מעבדה כגורם ישיר לתמותת תאי נוירון מוטוריים.

    אף שמדובר בממצאים משכנעים מאוד, החוקרים מסבירים שזה לא אומר שצריך לבטל את המנוי לחדר הכושר עדיין. "ביססנו את הטענה שלפעילות גופנית מאומצת יש קשר סיבתי ל-ALS, אבל אנחנו עדיין לא יודעים לומר מיהם אותם אנשים שנמצאים בסיכון מוגבר לחלות ב-ALS כתוצאה מחשיפה לפעילות בעצימות גבוהה. ברור שפעילות גופנית היא גורם חיובי ומועיל לבריאותם של רוב האנשים, ולכן אנחנו לא מייעצים לאף אחד לחדול מפעילות גופנית, בשלב זה", הבהיר ד"ר קופר-נוק. "רוב האנשים שמתאמנים בתדירות גבוהה לא יחלו ב-ALS... המטרה העתידית שלנו היא להיות מסוגלים לייעץ באופן ספציפי לאותם אנשים שכן נמצאים בסיכון מוגבר ולכוון אותם להרגלי פעילות גופנית מותאמים שיאפשרו להם לקבל החלטות מושכלות לגבי בריאותם".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully