מחקר ישראלי מצא טיפול אפשרי למחלת הפרקינסון

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון מצאו חלבונים שנוכחותם פחותה אצל חולי פרקינסון. הם מקווים כעת כי באמצעות מתן החלבונים הם יוכלו להגן על התאים שמתנוונים בעקבות המחלה ואף עלולים לגרום למוות

  • פרקינסון
  • מוח
מערכת וואלה! בריאות
חמישה דברים שאולי לא ידעתם על המוח (מערכת "אסור לפספס")

מחלת הפרקינסון פוגעת ביותר מ-10 מיליון אנשים ברחבי העולם ומאופיינת בניוון הדרגתי של תאי מוח המפרישים דופמין, דבר הגורם ללקויות חמורות בתנועה ולבסוף למוות. כעת, חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון טוענים כי גילו חלבונים מבטיחים שיכולים לסייע בטיפול חדש למחלת הפרקינסון באמצעות הפרעה למסלול ההתפתחות של המחלה. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Brain.

החוקרים סוברים שתקלה בקיפול של החלבון אלפא-סינוקלאין, הקיים במוחו של כל אדם, הוא שלב מרכזי בהתפתחות מחלת הפרקינסון. אלפא-סינוקלאין שמתקפל בצורה לא נכונה, יוצר משקעים רעילים בתאי המוח ואלו מפרישים דופמין במוחם של החולים. אמנם אפשר למתן את הסימפטומים של חולי פרקינסון על ידי מגוון טיפולים, אך יעילותם של אלה מוגבלת, בעיקר בשלבים המתקדמים של המחלה. בנוסף ולמרבה הצער, הם אינם מאטים את התקדמות המחלה.

עוד בוואלה! NEWS

ישראלי פיתח תסמיני פרקינסון לאחר שחלה בקורונה

לכתבה המלאה

ד"ר ברודסקי.מהמחלקה לפיזיולוגיה וביולוגיה של התא, בפקולטה למדעי הבריאות ומרכז זלוטובסקי למדעי המוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב גילה, ביחד עם צוות המחקר שלו, שתפקודו של חלבון הנקרא BMP5/7 מופחת באופן מובהק בתאי המוח של חולי פרקינסון. בכדי לחקור ממצא זה לעומק, החוקרים הפחיתו באמצעות הנדסה גנטית את ביטויו של החלבון BMP5/7 בתאים המפרישים דופמין במוחם של עכברים. הם מצאו שהפחתה בכמות חלבון זה אכן הובילה להצטברות של משקעי אלפא-סינוקלאין רעילים ומוות של תאי המוח המייצרים דופמין. על בסיס ממצא זה, החוקרים שיערו שמתן חלבון זה עשוי להגן על תאים אלה בחולי פרקינסון.

מה קורה במוחם של חולי פרקינסון? רופא מסתכל בתצלום MRI (צילום: ShutterStock)

"אכן מצאנו כי טיפול באמצעות BMP5/7 יכול למנוע אובדן תאי מוח המייצרים דופמין וליקויים בתנועה במודל למחלת הפרקינסון בעכברים. ממצא זה מרגש מאוד מכיוון שהוא מציע טיפול, שלהבדיל מטיפולים קיימים, יכול להאט או לעצור את התקדמות מחלת הפרקינסון", מסביר ד"ר ברודסקי.

כעת, החוקרים עוסקים במימוש התגלית שלהם לכדי יישום קליני. זאת באמצעות חברת מסחור הידע של אוניברסיטת בן גוריון בנגב- Technologies BGN, שכבר הגישה מספר בקשות לפטנטים עבור תגלית זו.

"קיים צורך עצום שלא ניתן לספק טיפולים חדשים לטיפול במחלת פרקינסון, במיוחד בשלבים מתקדמים של המחלה", אמרה ד"ר גלית מזוז פרלמוטר, סמנכ"לית בכירה לפיתוח עסקי ביו-פארמה ב-BGN Technologies. "ממצאיו של ד"ר ברודסקי מציעים יעד תרופתי שונה לטיפול במחלה שתטפל במצב הרסני זה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully