סטרס כרוני מאיץ את התפשטות הסרטן בגוף

הורמוני סטרס עלולים להגדיל את מספרם של כלי מערכת הלימפה (נימים וצינורות) אצל חולי סרטן ולהאיץ את התפשטות המחלה בגופם – כך עולה ממחקר אוסטרלי חדש, שפורסם בכתב העת Nature Communications. "הראינו שסטרס כרוני משנה את מבנה רשתות הלימפה בתוך ומסביב לגידולים וכך מספק מסלולי בריחה לתאים סרטניים", כותבים החוקרים, שביצעו את המחקר על עכברים. בראיון ל-TheScientist ציינה החוקרת הראשית מאוניברסיטת מונש האוסטרלית, ד"ר אריקה סלואן: "סטרס לא רק משפיע על הרווחה יום-יומית של אנשים, אלא גם על הביולוגיה שלהם".

מערכת הלימפה – מערכת המשתייכת למערכת החיסון ומוליכה תאים של מערכת החיסון ונוזל הדומה לפלזמה מהרקמות לכלי הדם – מסייעת בשימור התפקוד התקין של מחזור הדם והתגובה החיסונית בגוף. עם זאת, המערכת הזו עלולה גם לגרום להפצתם של תאים סרטניים בגוף. "מה שראינו", הוסיפה סלואן בראיון ל-ABC אוסטרליה, "הוא שלא רק שמערכת הלימפה מייצרת 'כבישים מהירים' חדשים הבוקעים מהגידול, אלא שהתאים הסרטניים גם זורמים מהגידול לקשריות הלימפה במהירות רבה יותר".

הקשר שבין סטרס לסרטן ידוע מזה שנים רבות, הן בכל הנוגע לעצם התפתחות המחלה והן בהקשר להתפשטותה בגוף כגרורות. "אנשים הסובלים מסטרס מועדים יותר מאחרים ללקות בסרטן", הסביר באחרונה ד"ר יוסף ברנר – המנהל בדימוס של המכון האונקולוגי בבית החולים וולפסון ומנהל המרכז הרפואי ניו-הופ לטיפולים משלימים בסרטן. "זה קורה מכיוון שבעת שהגוף שרוי במצוקה נפשית – המערכת החיסונית קורסת, ואינה מסוגלת לדכא תהליכים סרטניים המתפתחים בגוף, ובדרך כלל אינם גורמים נזק". תהליך נוסף שמתרחש בגוף בגלל הופעתם של הורמוני סטרס (אדרנלין ונוראדרנלין) ותורם להתפשטות סרטן, הוא יצירה של כלי דם חדשים.

מחקרי עבר הראו שגם מערכת הלימפה עשויה לתרום להתפשטות המחלה, אך עד כה לא היה ברור אם וכיצד היא קשורה לחשיפה לסטרס. החוקרים האוסטרלים החליטו לבדוק אם קיים קשר כזה, ולשם כך ביצעו ניסוי בעכברים שהונדסו גנטית לחלות בסרטן. במסגרת הניסוי, קבוצה אחת של עכברים נחשפה לסטרס כרוני, לאחר שנכלאה בכלוב צפוף מאוד, ואילו הקבוצה השנייה הושמה בכלוב רגיל ולכן לא חוותה סטרס. החוקרים בחנו את מבנה מערכות הלימפה בשתי הקבוצות, וראו כי אצל העכברים הלחוצים נבנו "מסלולי" לימפה חדשים, היוצאים מהגידול, מה שמשפיע על התפשטות גרורות. עם זאת, הם לא מצאו הבדלים הנוגעים לעצם צמיחת הגידול.

בשלב הבא, הם ביקשו לבדוק אם חסימה של פעילות האדרנלין תשנה את מבנה מערכת הלימפה ואת פוטנציאל ההפצה של הגידול. לשם כך הם השתמשו בתרופה בשם פרופנולול, שהיא תרופה מסוג "חוסמת בטא". קולטני הבטא מגרים את התאים לתגובת מתח, ואילו חוסמי הבטא גורמם לירידת דופק ולחץ דם – ולכן ניתנים בדרך כלל לטיפול בבעיות לחץ דם. לאחר שנתנו את התרופה לעכברים שנמצאו בסטרס – מה שחסם את הפעילות של הורמוני הלחץ שלהם – התברר למדענים שגם מבנה מערכת הלימפה השתנה. השינוי הזה מפחית את הסיכון להתפשטות הגידול דרך מערכת הלימפה.

השימוש בחוסמי-בטא נפוץ מאוד בעולם, ולכן החוקרים התעניינו לבדוק אם חולי סרטן שנטלו חוסמים אלה הגיבו לטיפולים באופן שונה מאחרים. הם ניתחו נתונים של 1,000 חולות סרטן שד מאיטליה וראו כי אצל החולות שנטלו את התרופות, אותרו פחות מקרים של תאים סרטניים שנפוצו לקשריות הלימפה, ומשם לאזורים אחרים בגוף כמו הריאות. "לכן הנתונים האלה מספקים הוכחה קלינית לתהליכים שאותרו בעכברים", אמרה ד"ר סלואן. "המשמעות היא שיש לשים לב למידת הסטרס שלה חשופים חולי סרטן לאורך ההתמודדות עם המחלה", הוסיפה.

חוקרי סרטן שלא היו מעורבים במחקר אמנם הגיבו בהתלהבות לממצאים, אך גם הדגישו שהמחקר נעשה בעכברים ולכן יש לבחון את תוצאותיו גם בניסויים קליניים (על בני אדם). "בתנאי מעבדה עם עכברים, קל להגדיר ולמדוד סטרס", אמר החוקר מאוניברסיטת הלסינקי קארי אליטאלו. "בחיים האמיתיים – ובעיקר אצל חולי סרטן – המדידה הרבה יותר קשה".