חיים של אבא: אלף לילה ולילה
זה רגע קריטי. אני חייב להעניק לילדה יחס חם וטיפול רפואי נכון, ולדאוג לחזור לישון בתוך שלוש דקות, אחרת הנה עוד לילה אבוד. אני מציץ בשעון, 04:25. דקה לפה דקה לשם ואני מאבד את זה
זה רגע קריטי. אני חייב להעניק לילדה יחס חם וטיפול רפואי נכון, ולדאוג לחזור לישון בתוך שלוש דקות, אחרת הנה עוד לילה אבוד. אני מציץ בשעון, 04:25. דקה לפה דקה לשם ואני מאבד את זה
"אפשר, אבוש?", היא שאלה. "לא, ובחיים שלך אל תקראי לי אבוש", השבתי בפנים רציניות. היא נבהלה קצת. בכל זאת, התגובה שלי לא הייתה ממש סבבוש. לאנשים מהמאה שלנו לא מדברים ככה. קצת כבוד
"לחיות בריא זה משחק ילדים", נו, בטח. סלוגן כזה יכול לנסח רק קופירייטר רווק בן 25, אבל על הכתף כבר ישב לי מלאך קטן שלחש לי שכשהילד שלי משמין החיוך שלו ק?ט?ן. למה? לא יודע
שיהיה ברור, אנחנו אוהבים לטפל בילדים אבל באלה שאנחנו הרכבנו וגם זה בין 06:00 ל-21:00. משפחה לא בוחרים? גם את החברים של הילדים לא. אם מישהו שומע אותי, אני מבקש מקלט
חגגנו, בלי להתבייש ובלי להתנצל. נהנינו מכל רגע. יכול להיות גם שהילדים לבשו אותם בגדים יומיים ברציפות. קורה. כלומר, זה קורה כשהיא איננה לעשרה ימים בגלל נסיעת עבודה