בזמנים של חוסר יציבות ביטחונית ולחץ מתמשך, שמירה על שגרת חיים בריאה הופכת לאתגר משמעותי במיוחד עבור חולים כרוניים. מחלות כמו סוכרת, מחלות לב, מחלות מעי דלקתיות, מיגרנה ומחלות נוספות דורשות טיפול מתמשך, הקפדה על תרופות ומעקב רפואי קבוע גם בימים רגילים. כאשר השגרה נשברת והמציאות מלאה בחרדה, מחסור בשינה ושינויים בהרגלי החיים, ההתמודדות הופכת מורכבת עוד יותר.
עבור חולים כרוניים רבים, מתח נפשי עלול להחמיר את הסימפטומים ואף להוביל להידרדרות במצב הבריאותי. מומחים מתחומים שונים מסבירים כיצד ניתן להתמודד עם התקופה המאתגרת ולשמור ככל האפשר על יציבות רפואית.
הקשר בין סטרס למחלות מעי דלקתיות
ד"ר ראפע שלבי, מנהל השירות למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי צפון פוריה, מסביר כי מצבי לחץ משמעותיים, כמו בתקופות מלחמה או חוסר יציבות ביטחונית, עלולים להשפיע על חולים במחלות מעי דלקתיות כגון קרוהן וקוליטיס.
לדבריו, קיים קשר הדוק בין מערכת העצבים, מערכת החיסון ומערכת העיכול. סטרס ממושך עלול להשפיע על פעילות מערכת החיסון ועל התגובה הדלקתית במעי. בנוסף, בתקופות כאלה מתרחשים שיבושים בשינה, בתזונה ובשגרת החיים, גורמים הידועים כמשפיעים על איזון המחלה ועלולים לעורר התלקחות.
סימני החמרה יכולים לכלול עלייה בתדירות היציאות, שלשולים מרובים, דם בצואה, כאבי בטן מוגברים, תחושת דחיפות, עייפות קיצונית וירידה בתיאבון או במשקל. חלק מהמטופלים עשויים לחוות גם תסמינים מחוץ למערכת העיכול, כמו כאבי מפרקים או פצעים בפה.
לדברי ד"ר שלבי, חשוב לשים לב לכל שינוי מתמשך במצב הרגיל של המטופל, במיוחד אם התסמינים מחמירים בהדרגה או נמשכים זמן ממושך.
לא להפסיק טיפול תרופתי
אחת הטעויות הנפוצות בתקופות חירום היא הפסקת טיפול תרופתי בשל קשיים לוגיסטיים או בשל תחושת לחץ. ד"ר שלבי מדגיש כי חשוב במיוחד להקפיד על רצף טיפולי.
יש לוודא מלאי מספק של תרופות, כולל טיפולים ביולוגיים במידת הצורך, ולהמשיך במעקב רפואי ככל האפשר. בנוסף חשוב להקפיד על שתייה מספקת, תזונה סדירה ולהיות ערניים לסימני התייבשות או החמרה שמצריכים פנייה לרופא.
לדבריו, הקשר עם הצוות הרפואי חשוב במיוחד בתקופות כאלה. כאשר מופיעים סימני התלקחות, עדיף ליצור קשר מוקדם עם הרופא או האחות המטפלת כדי להתאים טיפול ולא להמתין להחמרה משמעותית.
הלב מגיב למתח
גם מחלות לב מושפעות בצורה משמעותית ממתח נפשי. ד"ר מיכאל וולט, ראש תחום קרדיולוגיה במאוחדת מחוז מרכז ומנהל השירות לדימות לב בבית החולים קפלן, מסביר כי במצבי לחץ הגוף מפעיל מנגנון הישרדות טבעי.
במצבים אלה משתחררים הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול, המגבירים את הדופק ואת לחץ הדם. התוצאה היא עלייה במאמץ שמפעיל שריר הלב.
אצל אנשים צעירים ובריאים ההתמודדות עם מצב זה בדרך כלל אינה בעייתית. אך אצל חולים הסובלים ממחלות לב, שבהן שריר הלב כבר מתמודד עם פגיעה כרונית, המצב עלול להוביל להחמרה.
לדבריו, חשוב להיות קשובים לגוף. הופעה של קוצר נשימה, כאבים בחזה, נפיחות ברגליים או ירידה ביכולת לבצע פעולות יומיומיות עשויות להעיד על הידרדרות במצב הלב.
זיהוי מוקדם של הסימנים מאפשר לעצור את ההחמרה בזמן ולעיתים אף למנוע אשפוז.
להפחית מתח ככל האפשר
ד"ר וולט מדגיש כי לצד הטיפול הרפואי יש חשיבות גם להתמודדות עם המתח הנפשי. הוא ממליץ להגביל את צריכת החדשות, להקדיש זמן למשפחה ולפעילויות נעימות ולשלב פעילות גופנית בהתאם ליכולת.
גם פעילויות כמו יוגה, תרגילי נשימה או מדיטציה יכולות לסייע בהפחתת מתח. לדבריו, חשוב לזכור שאף אחד אינו מתמודד עם המצב לבד, והחוסן החברתי והמשפחתי הוא חלק משמעותי בהתמודדות.
מיגרנה וחרדה: קשר דו כיווני
גם מיגרנה מושפעת מאוד ממצבי לחץ. ד"ר פיוטר מליקוב, מומחה לכאבי ראש ומיגרנה, מסביר כי הקשר בין מיגרנה לחרדה הוא דו כיווני ואף בעל מרכיב גנטי.
חרדה עלולה להחמיר את התקפי המיגרנה, ואילו התקפים חוזרים של מיגרנה יכולים להגביר תחושות חרדה. מתח נפשי גורם להתכווצות שרירים ולהפרעות שינה, שני גורמים שמגבירים את חומרת ההתקפים.
לדבריו, בתקופות חירום חשוב במיוחד להקפיד על נטילת תרופות בזמן, לשתות מספיק מים ולנסות לשמור על שגרת חיים בריאה ככל האפשר.
גם כאשר לא ניתן לבצע פעילות גופנית רגילה, ניתן לשלב פעילות קלה בבית, כמו תרגילי מתיחה, יוגה או אימונים קצרים.
בנוסף חשוב לנסות לשמור על שגרת שינה ככל האפשר ולהפחית חשיפה למסכים לפני השינה.
האתגר של חולי סוכרת
עבור חולי סוכרת, שמירה על איזון המחלה בתקופות של חוסר יציבות היא אתגר משמעותי. פרופ' זהר לנדאו, אחראית תחום אנדוקרינולוגיה סוכרת והשמנה בילדים בקופת חולים מאוחדת, מסבירה כי שגרת חיים היא גורם מרכזי באיזון המחלה.
השגרה כוללת תזונה מסודרת, ארוחות קבועות ופעילות גופנית. אולם במצבים של אזעקות תכופות, כניסה ויציאה למרחבים מוגנים ושיבוש בשעות השינה, קשה מאוד לשמור על הרגלים אלה.
לדבריה, חשוב להיות סלחניים כלפי עצמנו וכלפי הילדים. ייתכנו שינויים בערכי הסוכר, ולעיתים זה בלתי נמנע.
עם זאת, ניתן להתכונן מראש. למשל, להכין מזון יבש שניתן לשמור במרחב המוגן, לדאוג למשקאות מתוקים במקרה של ירידה בסוכר ולהחזיק ציוד רפואי נוסף כמו אינסולין או זריקות גיבוי למי שמשתמש במשאבת אינסולין.
פעילות גופנית חשובה גם בתקופות כאלה. פרופ' לנדאו מציינת כי קיימים משאבים רבים לפעילות גופנית בבית, כולל סרטונים והדרכות ברשת. גם פעילות קצרה יכולה לתרום לשמירה על הבריאות ולשיפור מצב הרוח.
לבסוף מדגישים המומחים כי למרות האתגרים, חשוב לא להזניח את הבריאות. הקפדה על טיפול תרופתי, קשר עם הצוות הרפואי ושמירה על הרגלים בסיסיים ככל האפשר יכולים לסייע לחולים כרוניים לעבור את התקופה המאתגרת בצורה בטוחה יותר.