קרדיולוגית מזהירה: זה מה שצריך לעשות בימים אלו כדי למנוע אירוע לב

החודשים האחרונים מציבים את הציבור בישראל במציאות מורכבת במיוחד. מלחמה מול איראן, לחימה מתמשכת מול חיזבאללה בצפון והמשך העימות מול חמאס ברצועת עזה יוצרים תחושת חוסר יציבות ממושכת. מעבר לאיום הביטחוני הישיר, מצב כזה משפיע גם על הבריאות הגופנית והנפשית של רבים.

אחד התחומים המושפעים במיוחד הוא בריאות הלב וכלי הדם. מצבי מלחמה ממושכים גורמים לגוף לפעול תחת עומס פיזיולוגי ונפשי משמעותי. השגרה משתבשת, השינה נקטעת לעיתים קרובות, הפעילות הגופנית מצטמצמת ודפוסי האכילה משתנים. במקביל נוצרת לעיתים אווירה פסיכולוגית של מצב חירום שבו אנשים נוטים לוותר על הרגלים בריאותיים מתוך תחושה שממילא אין שליטה מלאה על המציאות.

השילוב בין מתח מתמשך, אורח חיים יושבני ותזונה פחות מאוזנת עלול להוביל להחמרה בגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים.

לסטרס עצמו יש גם השפעה ישירה על מערכת הלב וכלי הדם. בתקופות של מתח חריף ומתמשך נצפית עלייה בשכיחות אירועים לבביים. מדובר הן באוטם שריר הלב והן בתופעה המכונה קרדיומיופתיה על רקע סטרס, הידועה גם בשם תסמונת הלב השבור.

בתופעה זו מתרחשת תגובה פיזיולוגית מורכבת של מערכת העצבים והמערכת ההורמונלית. הפרשת הורמוני סטרס בכמות גבוהה משפיעה על כלי הדם, על לחץ הדם ועל תפקוד שריר הלב. לכן דווקא בתקופות כאלה חשוב במיוחד להקפיד על שליטה בגורמי הסיכון המרכזיים למחלות לב וכלי דם.

אחד המדדים הראשונים שמושפעים מסטרס הוא לחץ הדם. במצבי מתח ממושכים קיימת נטייה לעלייה בלחץ הדם ובדופק, בין היתר בשל הפעלה מתמשכת של מערכת העצבים הסימפתטית.

כדי להפחית את ההשפעה מומלץ להקפיד על תזונה דלת מלח, להימנע מצריכה מוגזמת של קפאין ולהמשיך בטיפול התרופתי שניתן על ידי הרופא. עם זאת חשוב לזכור כי בתקופות של סטרס ייתכנו מדידות מעט גבוהות יותר מהרגיל או דופק מהיר יותר.

במקרים רבים מדובר בתגובה פיזיולוגית למתח, בדומה למה שמכונה תסמונת החלוק הלבן. לכן אין צורך להיבהל מכל מדידה חריגה בודדת אלא להתבונן במגמה הכללית לאורך זמן.

גם פרופיל השומנים בדם עלול לצאת מאיזון בתקופות כאלה. כולסטרול גבוה הוא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים לטרשת עורקים אך הוא מתפתח לרוב ללא תסמינים מוקדמים.

במצבי סטרס מתמשכים משתנים לעיתים דפוסי האכילה. רבים נוטים לצרוך יותר מזון אולטרה מעובד, פחמימות פשוטות ומזונות עתירי שומן מן החי.

לכן מומלץ להקפיד ככל האפשר על תזונה ים תיכונית המבוססת על ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים ושומנים בלתי רוויים כגון שמן זית ואגוזים. במקביל מומלץ לצמצם צריכת בשר מעובד ושומן רווי.

עבור מטופלים בסיכון גבוה או כאלה שאינם מגיעים לערכי היעד באמצעות תזונה בלבד חשוב להמשיך בטיפול התרופתי שניתן להם ולשמור על מעקב רפואי מסודר.

גם רמות הסוכר בדם עלולות להיות מושפעות מסטרס. הפרשת הורמוני סטרס מגבירה נטייה לעלייה ברמות הגלוקוז ולעיתים גם פוגעת בבקרה על תחושת רעב ושובע.

אצל אנשים עם סוכרת חשוב במיוחד להקפיד על מדידות סדירות, להמשיך בטיפול התרופתי ולהתאים מינוני אינסולין במידת הצורך בהתאם להנחיות הרופא.

במקביל מומלץ להימנע ממאכלים עתירי סוכר ופחמימות פשוטות ולהעדיף נשנושים בריאים וזמינים שניתן לקחת גם למרחב המוגן, כמו ירקות חתוכים, פירות שלמים, אגוזים או יוגורט טבעי.

גורם נוסף שמחמיר את הסיכון בתקופות מלחמה הוא הירידה בתנועה. פעילות גופנית היא אחד הכלים המרכזיים לשמירה על בריאות הלב.

פעילות אירובית סדירה מסייעת בהפחתת לחץ הדם, בהורדת רמות הכולסטרול הרע, בהעלאת הכולסטרול הטוב ובהפחתת הדופק במנוחה. פעילות אנאירובית, כלומר אימוני כוח, תורמת גם לשיפור האיזון הגליקמי ולהתמודדות עם עליות הסוכר הנפוצות בתקופות סטרס.

גם כאשר קשה לשמור על שגרת אימונים רגילה ניתן לשלב פעילות במסגרת הבית. תרגילי כוח עם משקולות, אימוני גוף באמצעות סרטוני הדרכה, הליכה קצרה או ריצה כאשר הדבר מתאפשר או שימוש במכוני כושר ממוגנים יכולים לסייע לשמור על רצף פעילות.

בנוסף פעילויות כמו יוגה, פילאטיס או מדיטציה עשויות לתרום להפחתת מתח ולהשפיע באופן חיובי על מערכת הלב וכלי הדם.

בתקופות של מתח רבים נוטים להגביר הרגלים מזיקים. עישון, צריכת אלכוהול מוגברת ושימוש במזון אולטרה מעובד כדרך להתמודד עם סטרס הם דפוסים נפוצים.

הרגלים אלה מחמירים את הסיכון הקרדיווסקולרי ועלולים להאיץ התקדמות של מחלות לב וכלי דם.

חשוב להדגיש כי גם בתקופות מלחמה אסור להתעלם מתסמינים רפואיים משמעותיים או לדחות פנייה לטיפול רפואי דחוף.

בכל משבר או עימות צבאי נצפית תופעה חוזרת של הגעה מאוחרת לבתי חולים בעקבות אוטם שריר הלב או שבץ מוחי. עיכוב בפנייה לטיפול עלול להוביל לנזק בלתי הפיך לשריר הלב, להתפתחות אי ספיקת לב או לפגיעה נוירולוגית קשה.

הופעת כאב בחזה, קוצר נשימה חריג, חולשה פתאומית בצד אחד של הגוף, הפרעה בדיבור או כל תסמין חריג אחר מחייבים פנייה מיידית לבדיקה רפואית.

בתקופה של חוסר יציבות מתמשך שליטה בגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים היא מרכיב מרכזי בשמירה על בריאות הלב.

הקפדה על תזונה מאוזנת, המשך טיפול תרופתי, שמירה על פעילות גופנית ומודעות לתסמינים המחייבים טיפול רפואי יכולים להפחית באופן משמעותי את הסיכון לאירועים לבביים גם בתנאים מורכבים.

בנוסף חשוב לדעת כי השנה השתלבו בסל הבריאות טיפולים מתקדמים לבריאות הלב שמטרתם לשמור על יציבות קרדיווסקולרית ועל רמות כולסטרול מאוזנות. עבור מטופלים הזקוקים לכך חשוב להתמיד בטיפול התרופתי בהתאם להנחיות הרופא.

ד"ר חן גורביץ, מנהלת השירות לקרדיולוגיה אמבולטורית ומרפאות הקרדיולוגיה, מרכז רפואי רבין