שפעת היא מחלה ויראלית ומדבקת, וככל הנראה הקשה ביותר מבין נגיפי החורף. תסמיניה משתנים מאדם לאדם ובמרבים המקרים הם יתבטאו בצורה קלה. עם זאת, במקרים חמורים יותר, השפעת עלולה לגרום לסיבוכים מסכני חיים. בישראל עשרות אנשים מאבדים את חייהם מדי שנה כתוצאה משפעת, ובאופן מצער, המציאות הזאת חוזרת על עצמה כל חורף.
על פי הנתונים העולמיים, השפעת השנה, גם בישראל, קשה ועוצמתית יותר, זאת אחרי שנתיים של תחלואה נמוכה יחסית כפועל יוצא של הקורונה ומדיניות הסגרים. בתי חולים מובילים בארצות הברית ובקנדה קורסים תחת העומס, סוגרים את שעריהם וקוראים לציבור להימנע מלבקר בחדרי המיון מפני שזמני ההמתנה לרופא אורכים יותר מ-12 שעות. בישראל, למרות שאנו נמצאים רק בתחילת גל התחלואה, ניתן לראות עומסים גדולים מאוד במחלקות הפנימיות, חדרי מיון עם זמני המתנה ארוכים, וחולים שלא נמצא להם מקום לאשפוז. בחלק מהמחלקות לא נמצא אפילו בלון חמצן עבור ילד ששוכב במסדרון.
מי בסיכון לסבול מסיבוכי שפעת?
ישנן קבוצות שונות באוכלוסייה להן נטייה מוגברת לסבול מסיכוכי השפעת. ראשית, לסיבוכי השפעת יש קשר ישיר לגיל, וככל שעולים בגיל, כך גם הסיכון גדל - בעיקר בקרב מבוגרים מעל גיל 65. גם ילדים קטנים, מתחת לגיל שנתיים, נמצאים בסיכון, מאחר ומערכת החיסון שלהם חלשה, ולכן הם סובלים יותר מסיבוכי שפעת.
עוד על שפעת:
7 דברים שלא כדאי לכם לעשות אם אתם חולים בשפעת
מה בדיוק שפעת עושה לגוף ולמה זה מרגיש כמו הסוף שלנו?
לגברים באופן עקרוני יש נטייה גבוהה יותר לתחלואה וסיבוכים ממחלות זיהומיות בהשוואה לנשים. קבוצת סיכון נוספת היא קבוצת החולים במחלות כרוניות של מערכת הנשימה, וביניהם מעשנים שסובלים ממחלה ריאתית כרונית. השפעת גורמת להחמרת מחלת הריאות ממנה הם סובלים, עד כדי אשפוזים בטיפול נמרץ עם דלקות ריאה הנגרמות מחיידקים אלימים, שעלולים להגיע גם לזרם הדם ואף למקרי תמותה. גם חולים במחלות לב וסוכרת נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות בסיבוכי שפעת חמורים.
דלקת ריאות היא כנראה הסיבוך 'הקלאסי', והמוכר ביותר של השפעת, והיא מלווה בזיהומים חיידקיים משניים ודלקות בסינוסים ובאוזניים. עם זאת ישנם סיבוכים ראתיים שהציבור פחות מכיר כמו למשל דלקת ריאות שנגרמת מהווירוס עצמו. דלקת זו עלולה להופיע גם בגילאים צעירים. מדובר במחלה מאוד קשה, ובשונה מדלקת ריאות חיידקית, היא גורמת להידרדרות מהירה עד כדי הנשמה וצורך להעברה לטיפול נמרץ.
בנוסף, קיימים גם סיבוכי שפעת שאינם ראתיים, כדוגמת דלקת בשריר הלב, שיכולה להתפתח גם ללא קשר לדלקת ריאות. באחד המחקרים נמצא כי כ-13 אחוזים מהמאושפזים עם סיבוכי שפעת סבלו מדלקת בשריר הלב. אין מדובר במחלה של הגיל המבוגר אלא להיפך, 70 אחוזים מהמקרים של דלקת בשריר הלב מופיעים בקרב צעירים, מתחת לגיל 40, ובמקרים מסויימים היא יכולה להסתבך ולגרום למצבים קשים מאוד, עד כדי צורך לחיבור של המטופל למכונת אקמו ואפילו להשתלת לב.
סיבוך נוסף בעקבות השפעת, שמופיע לרוב אצל אנשים שסובלים ממחלת ריאות כרונית, הוא עלייה בהפרעות קצב הלב. באופן מצער אנחנו נתקלים במקרים רבים של חולים שמגיעים לחדרי המיון כשהם סובלים מהפרעות בקצב הלב ופרפור פרוזדורי הלב כתוצאה משפעת.
סיבוכי השפעת מעלים גם את הסיכון ללקות בשבץ מוחי ובהתקף לב, וזאת למשך שנה שלמה ממועד המחלה. הסיבה לכך היא ככל הנראה עקב המצב הדלקתי ונטייה לקרישת הדם שנוצרת בגוף בזמן ובעקבות השפעת. סיבוך נוירולוגי נוסף שהשפעת עלולה לגרום הוא דלקת של המוח (אנצפליטיס), שמופיעה לרוב אצל ילדים. מדובר בדלקת נמקית של המוח שגורמת לנזקים קשים ביותר.
חלק מסיבוכי השפעת עלולים להשאר לכל החיים, ויכולים להשאיר אדם עם נכות משמעותית. לדוגמא, אם נגרמה פגיעה לבבית בעקבות השפעת, אדם יכול לסבול בגיל 40 מאי ספיקת לב לשארית חייו. חשוב לזכור שאשפוז כתוצאה משפעת שהסתבכה יכול להימשך שבועות ארוכים. משך האשפוז הממושך, יכול לגרור סיבוכים נוספים, שאינם קשורים לשפעת באופן ישיר. לדוגמא, זיהומים של צנתר מרכזי, זיהומי קטטר שתן, הווצרות פצעי לחץ, זיהום ריאתיים בעובשים על רקע הנשמה ממושכת, רכישה של חידקיים עמידים המצריכים בידוד ועוד.
כיצד ניתן להתגונן מפני סיבוכי השפעת?
אפשר בהחלט להקטין את הסיכון לסבול מסיבוכים, וזאת באמצעות חיסון שפעת. החיסון לא מונע את המחלה, עם זאת המחוסנים לרוב יחלו בשפעת קלה, שמתאפיינת בנזלת, חום ושיעול, ללא סיבוכים.
מחקרים רבים, וגם הניסיון הרב שצברנו לאורך השנים, מלמדים שאנשים שמגיעים עם דלקות ריאה וסיבוכים חיידקיים לחדרי המיון והמחלקות הפנימיות בבתי החולים הם כאלה שלא חוסנו.
מחקרים שנעשו בשנים האחרונות ובדקו את הקשר בין החיסון לשפעת ומידת הסיכוי לסיבוכים, מצאו כי החיסון מפחית את הסיכון לללקות בהתקפי לב ואירועים מוחיים. המחקרים הראו קשר ברור בין אירועים קורונריים (התקפי לב, מחלות לב וכלי דם חריפות) כתוצאה מהשפעת, כאשר החיסון הפחית בכ-20 עד 50 אחוזים את הסיכון לאירוע קורונרי עד שנה מקבלתו. למעשה, על ידי מתן חיסון לשפעת ניתן להפחית את הסיכוי להתקף לב, באחוזים הדומים להפסקת עישון או טיפול בסטטינים. החיסון לשפעת מהווה מעין 'חיסון' כנגד התקף לב ושבץ מוחי, בקרב אלו שנמצאים בסיכון
גם לעיתוי קבלת החיסון יש חשיבות, וכאשר הוא מבוצע כבר בשיאה של מגיפת השפעת, זה יכול להיות מאוחר מידי ולכן מי שעוד לא חוסן - יכול וצריך להתחסן כבר עכשיו. כיום יש גם חיסונים במינון מוגבר לאוכלוסייה המבוגרים בני 65 ומעלה שמעניקים להם הגנה טובה יותר.
בנוסף להתחסנות, גם שמירה על היגיינה היא מאוד חשובה בצמצום הסיכון לחלות בשפעת. חשוב להקפיד על שטיפת ידיים יסודית, ולהתעטש אל המרפק במיוחד במקומות סגורים על מנת להגן על הסובבים. עבור אלו המשתייכים לקבוצת הסיכון לפתח שפעת קשה, ישנו טיפול אנטי-ויראלי שגם מפחית מעט את הסיבוכים ומומלץ להתייעץ במידת הצורך עם הרופא.
ד"ר רגב כהן הוא מומחה לרפואה פנימית ומנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי הלל יפה