אנחנו רשמית אחרי החגים, מה שאומר שהחורף סוף סוף מתקרב. אף שמדובר בבשורה נהדרת לחובבי העונה הקרה, החורף מביא איתו סכנות שונות, כמו שפעת, דלקת ריאות וכעת מסתבר שגם סיכון להחמרת מצבם של חולי אי ספיקת לב. מחקר שנערך בבית החולים רמב"ם על אלפי חולים, במשך יותר מעשור, קבע כי מספר המאושפזים כתוצאה מאי ספיקת לב חריפה בשיא החורף היה גבוה פי שניים ממספר המאושפזים בחודשי הקיץ. והסיבה לכך מפתיעה.
המחקר מפריך את ההנחה לפיה הסיבה העיקרית לעליה החדה באשפוזים היא תחלואה בשפעת ומחלות עונתיות אחרות, ומצביע על גורמים סביבתיים, ובראשם החשיפה לטמפרטורות גבוהות ונמוכות, כאחראיים להבדל. לקראת החורף מספר המאושפזים עולה בהדרגה ומגיע לשיא בין דצמבר לפברואר, ובאביב הוא יורד, עד לשפל בין החודשים יוני לאוגוסט.
מה גורם לאי ספיקת לב?
אי ספיקת לב היא גורם התמותה המוביל מבין כל המחלות הקרדיווסקולריות. גורמים שונים, בהן התקף לב או לחץ דם גבוה מתמשך, עלולים לגרום ללב לאבד את היכולת להתכווץ או להתרחב באופן תקין. כתוצאה מכך, הלב - המשאבה שמניעה את הדם ברחבי הגוף - מתקשה לספק את הדם לכל רחבי הגוף, והחולה מרגיש מגוון תסמינים, מעייפות ועד להצטברות נוזל נוזלים ברחבי הגוף. ללא טיפול מתאים, אי ספיקת הלב והתסמינים הנלווים לה עלולים להחריף ולהגיע למצב מסכן חיים.
אי ספיקת לב מהווה את הסיבה השכיחה ביותר לאשפוז בקרב אנשים מעל גיל 65 ולגורם התמותה השני בשכיחותו בישראל ובעולם
המחקר, שהתפרסם בכתב העת המדעי Scientific Reports, בחן את נתוניהם של 12,147 חולים שאושפזו עם אי ספיקת לב חריפה במשך 11 שנים (בין השנים 2005 ל-2016), וכלל מידע קליני עשיר של החולים לרבות נוכחות של נגיפים וחיידקים, ובחן במקביל את הטמפרטורה ושיעור הלחות היומיים בכל אחד מימי התקופה שנבדקה. לפי המחקר, העלייה והירידה בשיעור האשפוזים בשל אי ספיקת לב התרחשה במחזוריות עונתית מובהקת. ב-11 שנות המחקר, בחודשי החורף היו 3,844 מאושפזים, בהשוואה ל-2,274 מאושפזים בחודשי הקיץ במרכז הרפואי רמב"ם לבדו. מדי שנה בחודש ינואר נרשמו בממוצע פי שניים אשפוזים בהשוואה לחודש אוגוסט.
במחקרים קודמים הניחו שהעלייה באשפוזים היתה כתוצאה מהעלייה במחלות זיהומיות בדרכי הנשימה בחודשי החורף. בעזרת המידע הקליני המקיף במחקר הנוכחי, החוקרים גילו כי ההשפעה של מחלות נשימתיות עונתיות יכולה להסביר לכל היותר כחמישית מהשוני באשפוז, וכי את עיקר ההסבר בדפוסי האשפוז העונתיים צריך לתלות בסיבות סביבתיות ולא במחלות אחרות. בין היתר, המחקר מצא ירידה בשיעור המאושפזים בחודשי הסתיו החמים יותר בהשוואה לחודשי האביב בהם הטמפרטורות הממוצעות היו נמוכות יותר, למרות ששתי העונות התאפיינו בשיעורים דומים תחלואה במחלות נשימתיות.
הסבר אפשרי אחד לכך הוא שהטמפרטורות הנמוכות בחורף גורמות להתכווצות של הוורידים ובעקבותיה לעלייה בלחץ הדם. הלב צריך להתאמץ יותר כדי לשאוב ולדחוק את הדם ברחבי הגוף, ולאוכלוסיות פגיעות, המאמץ הנוסף הזה עלול להיות זה שיגרום לאי ספיקת לב חריפה.
מנגד, הטמפרטורות החמות של חודשי הקיץ מביאות להזעה מוגברת. תסמין עיקרי של הסובלים מאי ספיקת לב כרונית הוא הצטברות של נוזלים בגוף, הצטברות שיכולה לגרום להחרפת המחלה ולהביא לאשפוז. ההזעה המוגברת בקיץ תורמת להפחתה בשיעור הנוזלים בגוף, מפחיתה את הלחץ על הלב ולמעשה מסייעת להגן על החולים באי ספיקת לב מפני הידרדרות במצבם ואשפוז כתוצאה מכך.
ב-19 באוקטובר נערך כנס בינלאומי בבית החולים החדש למחלות הלב ברמב"ם, במהלכו דנו מומחים במחקרים ובחידושים הצפויים בתחום