מדי שנה 10,000 ישראלים עוברים התקף לב - חוויה מפחידה ומטלטלת, וגם מסוכנת כמובן. פרופ' קובי שחם, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במערך הקרדיולוגי של בית החולים איכילוב, התארח בפודקאסט "מרפאת מומחים" כדי להסביר מהן נורות האזהרה שאנחנו חייבים להכיר, ואיך אפשר למנוע התקפי לב.
ונתחיל בשורה התחתונה החשובה ביותר - איך מרגיש התקף לב: "למעשה, כשאנחנו חווים התקף לב, המצב הזה נוצר מירידה חדה באספקת הדם בעורקים הכליליים שמספקים את הדם והחמצן לשריר של הלב. זה נוצר בדרך כלל על רקע של קריש דם בתוך טרשת עורקים, בעורק הקדמי שמספק את הדם והחמצן ללב", מסביר פרופ' שחם, "כמו בכל מקום בגוף, ברגע שיש ירידה של הדם והחמצן, אנחנו נרגיש כאב חד שמופיע, מכיוון שהרקמות חוות את המצב של היעדר אספקת חמצן".
הכאב הקלאסי שמיוחס להתקף לב הוא של כאב לוחץ - האדם מרגיש עומס או משקולת שלוחצת במרכז החזה שלו או בצד השמאלי, והכאב הזה יכול להקרין ליד שמאל. ואולם, "אנחנו יודעים היום שיש מופעים שונים של הכאב באוכלוסיות שונות, והמופע הקלאסי הזה לא חייב להיות בכל האוכלוסיות", הסביר פרופ' שחם.
כך לדוגמא, יש הבדל משמעותי בתסמיני התקף הלב בין גברים לנשים. "אצל גברים מדברים יותר על המופע הקלאסי של הכאב הלוחץ בחזה שמקרין ליד שמאל, אצל נשים התסמינים פחות טיפוסיים - כאבים בבטן עליונה, כאבים בגב, כאבים שמקרינים ללסתות, תחושה של קוצר נשימה", הסביר.
אז מתי צריך לדאוג? לדברי פרופ' שחם, בכל מקרה שאדם חווה כאב בחזה או אי נוחות חריגה, שאינה מורגשת בדרך כלל, ובוודאי אם זה מלווה בקוצר נשימה, הזעה, בחילה או הקאה, וזה לא חולף - יש לפנות לעזרה. "ברגע שהדבר הזה נמשך מעבר לכמה דקות ספורות ולא חולף, אנחנו מדברים על טווח זמן של 5-10 דקות, אם זה נמשך יותר מזה ולא חולף או מתעצם, יש לפנות לבדיקה רפואית בהקדם האפשרי".
במקרה שאדם חווה אירוע חריג כזה או מדאיג ההמלצה היא קודם כל להזעיק אמבולנס, שכן "אנשים שחווים אירוע לב, בוודאי התקף לב, נמצאים בסיכון מוגבר להופעה של הפרעות קצב קטלניות, שיכולות להביא לדום לב, ורק כשהחולה מפונה לבית חולים ומחובר למוניטור, במידה ומופיעה הפרעת קצב אפשר לתת את הטיפול המיידי שהוא על ידי מכת חשמל, ולהימנע ממצב שבו הם מדרדרים למצב של הפרעת קצב קטלנית". וההמלצה הזו חשובה במיוחד, שכן 50 אחוזים מהמקרים של התקפי לב לא מגיעים לבית החולים שכן זה מסתיים בדום לב קטלני.
הזמן הוא קריטי במקרה של אירוע לב בשני מישורים. "ככל שחולף יותר זמן שהלב לא מקבל חמצן - הנזק שנגרם גדול יותר, וגם היכולת של הלב להתאושש מהנזק שנגרם, גם כשנותנים את הטיפול המיטבי על ידי צנתור ותרופות, הולכת ופוחתת ככל שאנחנו מתרחקים מהזמן שבו הופיע האירוע", הסביר פרופ' שחם, "בנוסף, ככל שעובר יותר זמן ואנחנו לא מטפלים, גם הסיכון לסיבוכים, כגון הפרעת הקצב שגורמת לפרפור חדרים ולדום לב, הולך ועולה".
לרוב התקף הלב מגיע בהפתעה גמורה
אף שרובנו משתדלים להיות מחוברים לבריאות שלנו, אירועי לב בדרך דךך תופסים אותנו לא מוכנים. "הרבה מאוד פעמים זו הפתעה, החלק הארי של המטופלים שמגיעים אלי לא חשבו שהם ימצאו את עצמם בבית החולים כמה שעות קודם לכן", אמר פרופ' שחם, והוסיף כי כמעט את כל האנשים, חוץ מאנשים עם מחלת לב ידועה שמגיעים מוקדם יותר כי הם מכירים את התסמינים, זה תופס בהפתעה.
הטיפול הטוב ביותר, הסביר פרופ' שחם, הוא מניעה. "להכיר מה גורמי הסיכון, שמגבירים את הסיכון בצורה משמעותית לאירועי לב", ופה יש מספר גורמים שהם ברי טיפול. גורם סיכון משמעותי לדוגמא הוא יתר שומנים בדם, אותו אפשר לגלות בבדיקת דם שגרתית. אם זה קורה, חשוב לטפל בזה, לרוב על ידי שינוי תזונה או ירידה במשקל, ולרוב יש צורך גם בטיפול תרופתי. גם לחץ דם גבוה הוא גורם סיכון משמעותי. "לחץ דם, שאנחנו קוראים לו הרוצח השקט, הוא דבר שהרבה פעמים אנחנו לא מרגישים, והוא נבנה לאורך שנים ועלול להגביר משמעותית את הסיכוי לאירוע לב".
לכן, פעם בשנה חשוב מאוד לעשות בדיקה של שומנים בדם, ובכל ביקור אצל הרופא - מדידה של לחץ דם. מגיל 40 חשוב לעשות פעם בשנה בדיקה של סוכר בצום.
בנוסף, כדי לשמור על הלב חשוב לשמור על "תזונה בריאה, הפסקת עישון ופעילות גופנית קבועה ומבוקרת - זה לא חייב להיות ריצה, מספיק גם הליכה של 30-40 דקות, 3-4 פעמים בשבוע", אמר פרופ' שחם.
עם זאת, חשוב לציין כי גם מי שעושה ספורט ושומר על תזונה בריאה עלול לחטוף התקף לב, שכן "תורשה היא גורם משפיע", הסביר פרופ' שחם. "זה אחד מגורמי הסיכון החשובים ביותר, מי שיש לו בן משפחה מדרגה ראשונה - אבא, אמא, אח - שהייתה לו מחלת לב בגיל צעיר, זה אולי אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר להופעה של אירוע לב", אמר פרופ' שחם. עבור אנשים אלה, שמירה על תזונה בריאה ופעילות גופנית אולי לא תמנע לגמרי את אירוע הלב, אבל היא בהחלט תדחה אותו כמה שנים קדימה, ותגרום לכך שהחומרה של ההיצרויות בעורקים תהיה פחותה יותר.
לסיכום, נחזור שוב לשורה התחתונה איתה פתחנו. לאירועי לב יכולים להיות תסמינים שונים, ובכל מקרה של הרגשה חריגה, חשוב לפנות לבדיקה. "יש אנשים שמגיעים אחרי כמה ימים וזיהינו באיחור שהיה להם התקף לב לפני כמה ימים", אמר פרופ' שחם. "בגדול, כל דבר שהוא חריג ושונה ממה שאנחנו מכירים או כאב שחווינו בעבר - צריך לא להתעלם מזה. כאנשים בוגרים מצד אחד אנחנו יודעים איזה כאבים חווינו בזמן שפעת, כאב שיניים או קלקול קיבה, אבל מצד שני יש לאנשים רצון להדחיק את המצב ולחשוב 'זה לא קורה לי' או 'אולי זה יעבור', אנחנו רואים לפעמים אנשים שמגיעים שעות רבות אחרי שהופיעו הכאבים מתוך תקווה שזה יעבור", אמר, והוסיף כי יש טרגדיות רבות בגלל הרצון הזה להדחיק. "אל תחכו, אם אתם מרגישים משהו חריג - תגיעו מיידית לבדיקה רפואית".