התופעה הזו גורמת למוות מהיר ופתאומי. זה מה שחשוב לדעת עליה

כל כמה חודשים עולה לכותרות סיפור שובר לב על אדם צעיר שהולך לעולמו בעקבות דום לב. בהרבה מהמקרים מדובר באדם בריא, בכושר וללא גורמי סיכון ידועים. איריס קול ראיינה בפודקאסט "מרפאת מומחים" את ד"ר עופר חבקוק, מנהל יחידת אי ספיקת לב במערך הקרדיולוגי בבית החולים איכילוב, כדי להבין מהו בדיוק דום לב - והאם אפשר למנוע אותו.

ד"ר חבקוק הסביר בפודקאסט כי הדבר החשוב ביותר לדעת בנושא - הוא השאלה מה עושים כאשר מזהים אדם שלקה בדום לב, שכן טיפול מהיר ונכון יכול לעשות את ההבדל בין חיים ומוות.

"אדם שבאופן פתאומי מתמוטט, נופל, נראה שהוא לא נושם - במקרה כזה לא צריך לבזבז זמן, צריך לעשות שני דברים מרכזיים", הסביר ד"ר חבקוק, "אחד - להזעיק עזרה, שכוללת גם הזעקה של מד"א או צוות רפואי אחר וגם לבקש דפיברילטור ממי שיודע איפה הוא נמצא. דבר שני - מיד להתיישב ליד אותו אדם, לוודא שהוא שוכב על הגב, בצורה ישרה, להניח שתי ידיים על מרכז בית החזה ולהתחיל לבצע עיסויים. שתי הפעולות האלה יכולות להיות בעלות השלכה מאוד מאוד משמעותית על סיכוי ההישרדות של אותו אדם". הוא הדגיש כי יש להמשיך בעיסויי החזה עד שמגיעה עזרה רפואית.

ד"ר חבקוק הסביר כי הסיבה המרכזית לדום לב היא הפרעה בזרימת הדם לעורקים הכליליים שמספקים דם לב. "כשקורה מצב כזה, והעורק עלול להיחסם, אז אותו אזור בשריר הלב לא מקבל אספקת דם נאותה, ואז אותו אדם יחווה לחצים בחזה, מה שנקרא בדרך כלל בשפת הדיבור 'התקף לב', ואז צריך לפנות לסיוע רפואי מיד", הוא הסביר, "לצערנו, חלק מהמקרים מתבטאים שעוד לפני שאנחנו חשים את אותו לחץ בחזה או כאב, למעשה נוצרת הפרעה חשמלית כתוצאה מהבעיה בזרימת הדם, ואז הדבר הראשון שקורה זה שאותו אדם מתמוטט, אפילו לפני שהוא חש את הכאב".

לשאלה האם ניתן למנוע דום לב, או לזהות אותו כמה דקות לפני אותה התמוטטות מסכנת חיים, הסביר ד"ר חבקוק כי בהרבה מקרים, כמו במקרה הטראגי של אל"מ שרון אסמן שהתמוטט ומת בפתאומיות, מדובר בגברים שנראים בריאים, בכושר טוב, ולכן אין סימנים מקדימים לדום הלב. עם זאת, מודעות לגורמי הסיכון יכולה להגביר מודעות ולאפשר טיפול רפואי בזמן.

אף שאין דרך לדעת אם אדם עתיד לחוות דום לב בדקות הקרובות, ד"ר חבקוק מסביר כי כן ניתן לדעת מי אותם אנשים שסובלים מהפרעה בזרימת הדם לעורקים הכליליים ולכן נמצאים בסיכון גבוה. לדבריו, גורמי סיכון לטרשת עורקים הם עישון, לחץ דם לא מאוזן, נוכחות של כולסטרול גבוה. "אלה דברים שניתן לאזן אותם בקלות", הוא הבהיר, והמליץ לבצע בדיקות תקופתיות מעל גיל 40 כדי להקטין את הסיכון לטרשת עורקים. "היות שאנחנו יודעים מה גורמי הסיכון לטרשת עורקים שיכולה לגרום לאוטם שריר הלב, וכתוצאה מכך לדום לב, אנחנו יכולים להפחית מאוד את הסיכון על ידי זה שאנחנו נדע שיש לנו את גורמי הסיכון האלה ונטפל בזה".

בנוסף, אמר ד"ר חבקוק, "יש אירועים של דום לב, במיוחד אם יש לזה קשר משפחתי, שהם בעקבות מחלות הרבה יותר נדירות, מחלות של שריר הלב עצמו או של המערכת החשמלית עצמה, אלה סיבות נדירות, אבל אם אנחנו חלילה עצמנו סבלנו מאירוע של עלפון פתאומי בלי תחושה מקדימה, או מישהו במשפחה חווה דום לב בגיל צעיר בלי סיבה ידועה - אז צריך ללכת ולבדוק האם יש לנו את המצב הזה".