כבר עשרות שנים שמחלות לב וכלי דם מוגדרות כגורם העיקרי לתמותה בעולם המערבי. אחד המאפיינים העיקריים של מחלות אלה הוא פגיעה במבנה כלי הדם, עקב שקיעה של חומרים שומניים שמובילים לסתימה שלהם ובכך גורמים למחלות לב שונות. האשם העיקרי בכך הוא הכולסטרול, ולכן כל אחד מאיתנו צריך לדעת מה רמת הכולסטרול בדם שלו - ולהוריד אותה במידת הצורך.
אבל יש אנשים שנוכחות של כולסטרול בגופם מעמידה אותם בסכנה מוגברת אפילו יותר, ועבורם גם רמות שנראות לכאורה תקינות - עלולות להזיק. בדיוק עבור המקרים האלו פותחה בדיקה חדשנית, שמוצעת בכל קופות החולים, ומאפשרת לצוותים הרפואיים להעריך בצורה מדויקת הרבה יותר מי נמצא בסיכון מוגבר לסבול מסיבוכים הקשורים בעודף כולסטרול.
איך בודקים מי נמצא בסיכון מוגבר?
''כשאנו מדברים על כולסטרול ועל פרופיל השומנים בדם, אנו מתכוונים למעשה למספר מרכיבים'', מסביר ד''ר דב גביש, יו''ר החברה לחקר גילוי וטיפול בטרשת עורקים ומנהל המרפאה הקרדיו-מטבולית במערך הלב בשערי צדק ,''אנו נוהגים לחלק את הכולסטרול לשניים: כולסטרול טוב (HDL) - או יותר נכון כולסטרול לא מזיק - וכולסטרול רע, או כולסטרול מזיק (NONHDL ו-LDL) התורם להיווצרות של חסימות עורקים ומעלה את הסיכון לחלות במחלות קרדיו-וסקולריות, התקפי לב ואירועים מוחיים".
הבדיקה החדשה לא מכוונת לערכים אלה, אותם ניתן לבדוק בבדיקת דם תקופתית, אלה לערך נוסף, ומוכר פחות - ליפופרוטאין, או Lp(a). ליפופרוטאין a מסייע לשפר את היכולת להעריך בצורה יותר מדויקת את הסיכון העתידי לאירועים לבביים ומוחיים.
הליפופרוטאין מייצג חלק מחלקיקי ה-LDL שלחלבון העיקרי שלהם מחובר חלבון נוסף שנוצר בתאים ומקודד על ידי גן שונה. "אותו חלבון דומה לפלסמינוגן ונוכחותו על חלקיק ה-LDL גורם לו ליצור פלאקים טרשתיים הנוטים יותר ליצור קרישים ולעורר תגובה דלקתית בהשוואה לפלאקים הנוצרים על ידי LDL רגיל. תופעה שמגבירה את הסיכון לאירועים לבביים ומוחיים באנשים עם רמות גבוהות של ליפופרוטאין a," הסביר ד"ר גביש.
עוד בוואלה!
בדיקת ה LP(a) מבוצעת באמצעות דגימת דם רגילה המאתרת את אותו חלבון שמשמש כמגביר סיכון לתחלואה. ''חלק מהחלקיקים של הכולסטרול הרע (LDL) נושאים על גבם חלבון נוסף, שהופך אותם למסוכנים יותר. אותו חלבון LP(a) נקבע באופן תורשתי ועצם קיומו מגביר את הסיכון לתחלואה וסיבוכים כתוצאה מעודף כולסטרול'', מסביר ד''ר גביש, ''הבדיקה מאתרת את הריכוז של החלבונים הללו בדם, ועל כן היא שונה מבדיקת דם רגילה לבירור פרופיל השומנים בדם, משום שגם כאשר ערך הכולסטרול הרע נמוך, יכול להתקיים מצב שבו ריכוז ה-LP(a) גבוה והמטופל נמצא בסיכון, זהו מרכיב חשוב בהערכת גורמי הסיכון של המטופל''.
בשל העובדה שמרכיב ה-LP(a) נקבע באופן גנטי, מספיק לעשות בדיקה אחת בחיים כדי לדעת האם יש צורך בהמשך מעקב. ''זה פקטור חשוב מאוד בקביעת גורמי הסיכון שמשפיע על הטיפול'', אומר ד''ר גביש, ''המשמעות הנגזרת מכך היא שצריך לטפל טוב יותר בגורמי הסיכון האחרים ממנו סובל אותו אדם כמו סוכרת, עודף כולסטרול ושומנים בדם, עישון, השמנה ולחץ דם, או אירוע קודם. כיום אין טיפול ספציפי המיועד להורדת Lp(a) אבל יש טיפולים תרופתיים הנמצאים במחקר ויהיו זמינים בעתיד הלא רחוק".
למי מומלץ לערוך את הבדיקה?
בדיקת ליפופרוטאין a זמינה בקופות החולים ובמכוני סקר והיא מיועדת לכל מי שחווה אירוע קרדיו-וסקולארי, מחלת לב, אירוע מוחי, מחלת כלי דם היקפית בגיל צעיר (גברים מתחת לגיל 40 ונשים מתחת לגיל 50), או סבל מאירועים קרדיווסקולריים חוזרים למרות הגעה לערכי מטרה בכל גיל, וגם למי שאחד או יותר מבני משפחתו גם חוו אירוע קרדיו-וסקולארי בגיל צעיר או סובלים מאחד מגורמי הסיכון.
''כשיש אירוע קרדיו-וסקולארי בגיל צעיר כדאי לדעת מה הגורמים והאם יש עירוב של LP(a) עבור מי שסובל מגורם סיכון, אפילו יחיד, משום שהוא מגביר סיכון משמעותי'', הסביר ד''ר גביש, ''האידיאל הוא שכל אדם יעבור את הבדיקה הזאת לפחות פעם אחת בחייו, אך נכון להיום הקווים המנחים הם שכל אדם שידוע כסובל מהיפרכולסטרולמיה משפחתית (בכל גיל) או שעבר אירוע קרדיו וסקולרי בגיל צעיר או שהינו קרוב משפחה מדרגה ראשונה של מי שנמצאה אצלו רמה גבוהה של Lp(a) כדאי שייבדק".