מהי טרשת עורקים וכיצד מזהים אותה?

טרשת העורקים היא מחלה שעלולה להיות קטלנית. מדוע כל כך קשה לגלות אותה, האם אפשר לזהות אותה בזמן ומהם הטיפולים הכי חדשים שקיימים כיום?

מוגש כשירות לציבור בחסות נוברטיס
14/06/2022

בוודאי שמעתם לא אחת את המושג "טרשת עורקים", מחלה כרונית ולא פשוטה שעלולה להיות קטלנית. אבל במה מדובר בעצם?

טרשת העורקים היא מצב שבו חומרים כמו שומני דם עתירי כולסטרול ותאי דלקת שוקעים בדפנות העורקים, שקיעה המובילה להיווצרות רובד טרשתי שחוסם את חלל העורק. כאשר אספקת הדם לאיבר נחסמת, הוא סובל מפגיעה בתפקוד. האיברים המועדים במיוחד לפורענות הם עורקי הלב, עורקי הצוואר והמוח, אבי העורקים והעורקים שמספקים דם לרגליים ולכליות.

ניתן לשגות ולחשוב שגם המחלה הזאת, כמו רבות אחרות, צצה לפתע במהלך החיים, אלא שזה לא המצב. מדובר בהליך שניצניו מתפתחים כבר כאשר אנחנו נולדים, ולעתים אף לפני כן - עוד בבטן אימנו. מאחר שמדובר במחלה כרונית, הגוף מייצר דרכים להתמודד איתה, כמו "ייצור" מעקפים טבעיים, אך לעתים קרובות אין די בכך. תוצאה אפשרית של טרשת העורקים היא קריש דם שגורם לחסימה מלאה ופתאומית של כלי הדם. קריש דם כזה עלול לגרום לאירוע מוחי או התקף לב, ותוצאתו עלולה להיות מוות.

גורמי סיכון בני שינוי

"טרשת עורקים טבעית ונראית אצל כולנו מרגע שנולדנו ואפילו לפני כן", מסביר פרופ' אבישי אליס, מנהל מחלקה פנימית בבית חולים בילינסון, "הבעיה היא לא התהליך אלא הקצב שבו הוא קורה. קצב זה נקבע על ידי גורמי הסיכון".

מהם אותם גורמי סיכון? על פי פרופסור אליס, הם נחלקים לשניים: אלה שאנחנו יכולים להשפיע עליהם ואלה שלא. "טרשת עורקים יותר שכיחה אצל גברים. נשים יותר מוגנות משום שיש להן את מחזור האסטרוגן בגילים הצעירים, ובגיל המעבר היתרון הזה הולך ונעלם. בנוסף, אם לבן משפחה הייתה טרשת עורקים או אירוע לב וכלי דם, הסיכון לכך שגם אתם תסבלו ממנה גדל באחוזים לא מבוטלים".

אז על אילו גורמי סיכון כן ניתן לשלוט? בדיוק על אותם גורמים שיוצרים מחלות רבות אחרות המסכנות חיים - עישון, השמנה, לחץ דם גבוה, סוכרת, אורח חיים לא בריא, אורח חיים יושבני ועוד. במקום הראשון, באופן ברור - רמות גבוהות של כולסטרול.

אילוסטרציה. ShutterStock
טרשת עורקים(צילום: ShutterStock)

איך מזהים טרשת עורקים?

"טרשת קיימת מרגע שנולדנו, וכשהיא גורמת לבעיה היא כבר הופכת למחלה", אומר פרופ' אליס, "קשה ולא מציאותי לחפש ולזהות טרשת. למעשה, מה שנדרש הוא לחפש מיהו 'שור מועד' לטרשת עורקים ולטפל בגורמי הסיכון שלו".

אשר לכולסטרול, פרופ' אליס מבהיר נקודה חשובה: "כשמדברים על כולסטרול, מדברים על רמות LDL (הכולסטרול הרע). אנו רוצים שרמת הכולסטרול הרע תהיה מתחת ל-55 מ"ג לאלה הסובלים ממחלת לב וכלי דם, סוכרת או אי ספיקת כליות, כאשר השאיפה היא להפחית את רמת הכולסטרול הרע ב-50 אחוזים לפחות. באנשים עם גורמי סיכון כמו עישון או יתר לחץ דם אנו רוצים להוריד את הכולסטרול הרע מתחת ל-70 מ"ג, ולפחות ב-50 אחוזים. אצל אנשים אחרים זה נתון יותר להחלטה של רופא מטפל ולנתוני החולה".

מדוע דווקא 50 אחוזים? "מחקרים שעקבו אחרי הרובד הטרשתי מצאו כי לאחר שמורידים את רמות הכולסטרול הרע לרמה הזאת, עוצרים את ההתפתחות של התהליך ואפילו גורמים לו לסגת", הוא מסביר.

איך מטפלים?

הטיפול הסטנדרטי הוא טיפול במשפחת הסטטינים, אותם מכנה פרופסור אליס "תרופות מצוינות שעשו מהפכה בעולם הקרדיולוגיה ומחלות כלי דם". היום התרופות הללו משולבות לעיתים עם תרופה נוספת בשם אזטימיב, שמורידה את ספיגת הכולסטרול במעי.

"הסטטינים גורמים לכך שהכבד לא מייצר כולסטרול בכוחות עצמו", הוא מרחיב, "אם הכבד לא מייצר, הוא למעשה גורם לכך שיש על תאי הכבד יותר קולטנים ש'סופגים' את הכולסטרול מזרם הדם ומורידים את הרמות שלו. עם זאת, אנחנו יודעים שלפעמים זה לא מספיק ורמת הכולסטרול כל כך גבוהה, שאנחנו צריכים עוד משהו חוץ מהתרופות הללו. בנוסף, יש אחוז מסוים באוכלוסייה שלא מסוגל לקבל את הסטטינים בכלל או באופן חלקי בגלל תופעות לוואי, שהעיקרית בהן היא כאבי שרירים".

בשנים האחרונות חוקרים גילו חלבון בשם PCSK9, שאחראי על כמות הקולטנים על פני תאי הכבד. הנוסחה פשוטה - יותר מהחלבון, פחות קולטנים, מה שאומר יותר כולסטרול. מכאן הגיעו החוקרים למסקנה שאם נסלק את החלבון מזרם הדם, יהיו יותר קולטנים על פני תאי הכבד. אפשרות אחת לסילוק החלבון היא באמצעות ייצור נוגדנים נגדו וסילוקו מזרם הדם. על הטכניקה הזו מתבססות התרופות שקיימות בשנים האחרונות, והוכחו כיעילות בהורדת רמת הכולסטרול ובהורדה של אירועי לב וכלי דם. הן ניתנות בהזרקה עצמית אחת לשבועיים.

טיפול חדש משתמש בשיטה אחרת לחלוטין. במקום למצוא נוגדן שיסלק את החלבון, התרופה מתבססת על כך שהגוף לא ייצר בכלל את החלבון הזה באמצעות כניסתה לתוך תאי הכבד. חסימה של ייצור החלבון מתרחשת ברמת ה-mRNA, כמו החיסון לקורונה, ולא בגרעין התא. מאחר שתרופה זו עובדת על mRNA, אפשר לתת אותה במרווחי זמן גדולים יותר - אחת לחצי שנה.

"יש הרואים בכך יתרון שיגביר את ההיענות של החולים", מסכם פרופ' אליס, "אבל מצד שני, יצטרכו גם לתזכר אותם יותר". הוא מבהיר כי נכון לרגע זה אין עדיין עבודות מחקריות שמראות שהתרופה הזו מונעת אירועי לב וכלי דם, שכן מדובר בתרופה חדשה והמחקרים בעיצומם. עם זאת, "אנחנו חושבים שתרופה שעובדת דרך הקולטן לכולסטרול תוריד לא רק את הכולסטרול, אלא גם תמזער אירועים קרדיו וסקולריים ולכן יש ביטחון במתן שלה. הזמן ילמד אותנו מיהם החולים שהטיפול הכי יעיל להם".

  • טרשת עורקים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully