אי ספיקת לב נחשבת למחלת הלב הכי נפוצה בעולם. על פי הערכות, עשרות מיליוני בני אדם סובלים מאי ספיקת לב והשכיחות שלה באוכלוסייה הבוגרת בעולם המערבי מוערכת ב-1 עד 2 אחוזים. בישראל ישנם עשרות אלפי בני אדם עם אי ספיקת לב - חלקם מאובחנים וחלקם לא.
אי ספיקת לב אינה מחלה אחת אלא הסתמנות קלינית שכוללת מספר סוגים של מחלות. למעשה, אנחנו מגדירים אי ספיקת לב כמצב רפואי בו הלב אינו מצליח לספק את כמות הדם שהגוף צריך. התסמונת הזו יכולה להיווצר מבעיה מבנית או מבעיה תפקודית בשריר הלב.
התסמינים של אי ספיקת לב אינם ספציפיים וייחודיים למחלה. כשאלו מופיעים הם עלולים להעלות חשד לאי ספיקת לב - אך הם לבדם אינם מספיקים על מנת לקבוע אבחנה. הסימפטום הנפוץ ביותר הוא קוצר נשימה במאמץ אך כמובן יכולות להיות סיבות נוספות שגורמות לכך. ישנם תסמינים נוספים כמו עייפות, חולשה, סחרחורות, דפיקות לב, בצקות, נפיחות ברגליים ובבטן, כאבים בחזה וכדומה אך כאמור גם אלו אינם ספציפיים לאי ספיקת לב ולכן לעיתים קיים קושי באבחון המחלה.
ישנן בדיקות נוספות שיכולות לאשר או לשלול את אי ספיקת הלב - החל מתשאול רפואי של המטופל, דרך בדיקה גופנית, בדיקות דם וכמובן בדיקת הדמיה "אקו לב" שנותנת לרופא תמונת מצב על מבנה ותפקוד הלב. כיום יש בדיקת דם ספציפית שיכולה לסייע לאשר או לשלול אי ספיקת לב שנקראת "BNP". הבדיקה בודקת רמת חלבון המופרש מתאי שריר הלב כאשר הם במצוקה, ולכן ככל שרמת BNP הנמדדת בדם גבוהה יותר כך גם מצוקת הלב גדולה יותר וניתן לקבוע שהמטופל סובל מאי ספיקת לב. הבדיקה הזו קיימת בשימוש באופן נרחב בעולם, אך למרבה הצער אינה נמצאת עדיין בסל הבריאות בישראל וקיימת רק בחלק מבתי החולים בארץ.
למרות שאי ספיקת לב היא תסמונת שכוללת מספר רב של מחלות, ניתן לחלק את החולים ל-3 סוגים מרכזיים על בסיס מדד המכונה "מִקְטַע פְּלִיטָה" - מדד שבוחן את יכולת התכווצות שריר הלב. הסוג הראשון - "חולים עם אי ספיקת לב ותפקוד לב ירוד" - אלו חולים שמקטע-הפליטה שלהם הוא מתחת ל-40 אחוזים. קבוצה זו מהווה כמחצית מכמות החולים; הסוג השני - "חולים עם אי ספיקת לב ותפקוד לב שמור" - אלו חולים שמקטע-הפליטה שלהם הוא 50% ומעלה; הסוג השלישי - "חולים עם אי ספיקת לב ותפקוד לב ירוד במידה קלה" - אלו חולים שמקטע-הפליטה שלהם הוא בין 40 ל-50 אחוזים.
לחולים עם אי ספיקת לב ותפקוד ירוד מתחת ל-40 אחוזים קיימות כיום מספר אפשרויות טיפול עם תרופות שהוכיחו הפחתה משמעותית בסיבוכים העיקריים של המחלה כמו הפחתה באשפוזים ותמותה קרדיו-וסקולרית. אולם לשתי הקבוצות האחרות, כל התרופות הקיימות במשך שנים ארוכות לא הצליחו להוכיח שיפור משמעותי מבחינה סטטיסטית על מהלך המחלה, ולכן עיקר הטיפול התרכז בניסיון לשפר את התסמינים של החולה.
"מהפכה של ממש"
לאחרונה פורסם מחקר חדש (מחקר DELIVER) בכנס האיגוד הקרדיולוגי האירופאי ESC בברצלונה. המחקר בדק את ההשפעה של טיפול בתרופה "פורסיגה" (דפהגליפלוזין) על קבוצת החולים עם אי ספיקת לב ותפקוד לב שמור וחולים עם אי ספיקת לב ותפקוד לב ירוד במידה קלה. למעשה המחקר בחן את קבוצת החולים שתפקוד הלב שלהם הוא 40% ומעלה. המחקר מצא שהתרופה מצליחה להפחית את סיבוכי המחלה (אשפוזים ותמותה קרדיווסקולרית בתוצאה משולבת) ובעיקר הורדה משמעותית במספר האשפוזים כתוצאה מאי ספיקת לב. אלו חדשות משמעותיות מפני שעד השנה האחרונה כאמור לא היו לנו טיפולים לקבוצת חולים אלו, ובעיקר משום שהחולים האלה סובלים מאשפוזים חוזרים בבית חולים בעקבות החמרת המחלה.
"פורסיגה" משתייכת לקבוצת תרופות הנקראת מעכבי SGLT2. ממצאי המחקר הנוכחי מצטרפים למחקר דומה של תרופה נוספת מאותה משפחה שהציגה נתונים דומים לפני כשנה. העובדה שיש מחקר נוסף בלתי תלוי על אותה קבוצת חולים שמחזק את הממצאים היא חשובה מאוד עבור הקהילה הרפואית והיא מאששת ומחזקת את הצורך בטיפול בקבוצת מעכבי SGLT2 בקבוצת חולים הזו.
בנוסף, במחקר שפורסם אשתקד עלה החשש שככל שתפקוד הלב עולה, כך יעילות התרופה פוחתת. אולם במחקר הנוכחי התברר שהתוצאות של השפעת הטיפול התרופתי היו אחידות ומשמעותיות בכל החולים ללא קשר לאחוז תפקוד הלב.
במחקר נוסף שהתפרסם בכנס בשבוע שעבר נעשה שילוב של כלל החולים עם אי ספיקת לב שקיבלו את התרופה "פורסיגה" - גם אלו עם תפקוד לב של 40 אחוזים ומטה (מחקר DAPA HF משנת 2019) וגם אלו עם תפקוד לב של 40 אחוזים ומעלה (מחקר DELIVER משנת 2022). החוקרים עשו אנליזה סטטיסטית חדשה שכלל את כל אוכלוסיית החולים ללא קשר לרמת תפקוד הלב שלהם. במחקר נבדקו 11 אלף מטופלים ונמצא שהתרופה "פורסיגה" הפחיתה משמעותית את האשפוזים מאי ספיקת לב וגם את התמותה של החולים האלו - ללא קשר לרמת תפקוד הלב שלהם ולמעשה זה המחקר הראשון שהוכיח הפחתה בתמותה על כל קשת סוגי החולים עם אי ספיקת לב. הממצאים האלו מחזקים ומתקפים את חשיבות הטיפול בחולי עם אי ספיקת לב מכל הסוגים.
תרופות מסוג מעכבי SGLT2 התחילו כתרופות לחולי סוכרת ועד היום לא יודעים באופן מלא איך המנגנון של התרופות האלו עובד. רבים עדיין סבורים בטעות שאלו רק תרופות לסוכרת אולם למעשה הטיפולים האלו הוכיחו יעילות בשמירה על הלב ועל הכליות גם בחולים שכלל אין להם סוכרת.
ממצאי המחקרים האלו מהווים מהפכה של ממש. עד עכשיו היינו צריכים לעשות בדיקת אקו לב על מנת להעריך את תפקוד הלב כדי להתאים את הטיפול לפי החלקוה לקבוצות השונות של אי ספיקת לב, ולמעשה מעכשיו תרופות מסוג SGLT2 יכולות לתת מענה טיפולי טוב עבור כל חולי אי ספיקת לב ולא משנה מה אחוז תפקוד הלב שלהם.
הכותב הוא רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שיבא ויו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל