מחלות לב הן הגורם השני למוות בישראל, ובכל זאת נראה שרבים מתעלמים מסימני האזהרה ומגורמי הסיכון, עד שזה מאוחר מדי. פרופ' אריק פינקלשטיין, מנהל יחידת צנתורים בבית החולים באיכילוב, התארח בפודקאסט "מרפאת מומחים" כדי להסביר מה גורם למחלות לב - ואיך אפשר להקטין את הסיכון להתקפי לב.
"מחלת הלב השכיחה ביותר, והיא גם זו ששמה את מחלות הלב בשורה הראשונה כגורמים לתחלואה ותמותה, היא מחלת לב הטרשתית", אמר פרופ' פינקלשטיין, והסביר כי זו מחלה שגורמת להיצרות בכלי הדם הכליליים, אותם כלי דם שמספקים דם וחמצן ללב עצמו, וגם לשאר אברי הגוף.
גורם הסיכון החזק ביותר למחלת לב טרשתית הוא הגורם התורשתי. "כך שאצל חלק מהאנשים, גם אם הם מקיימים אורח חיים נכון, עדיין הסיכון שלהם לחלות גבוה יחסית מכיוון שיש להם סיפור משפחתי של המחלה", הסביר. עם זאת, "גם אנשים עם סיפור משפחתי מרשים יכולים להקטין דרמטית את ההיארעות של מחלות הלב, אם הם ישמרו על חיים נכונים, תזונה נכונה וטיפול תרופתי מתאים".
"המניעה היא ללא צל של ספק הטיפול החשוב ביותר במחלת הלב הטרשתית", אמר פרופ' פינקלשטיין. ובכל זאת, כאשר יש אירוע דרמטי, "זה ברוב המקרים מצב שבו יש היצרות לא דרמטית, לא סימפטומטית, ולא מסוכנת לכאורה, ואז ביום בהיר אחד אותו פלאק טרשתי עובר איזה קרע קטן בו, בגלל סיבות רבות ומגוונות, ואותו קרע הוא זה שנותן את הטריגר לאיזושהי שרשרת אירועים שבמסגרתה נוצר קריש דם בתוך אותו כלי דם, והוא זה שעושה את אותו אירוע דרמטי, שאנחנו קוראים לו התקף לב", הסביר.
במקרים של מחלת לב טרשתית, הסימפטום המוכר ביותר להתקף לב הוא תעוקת חזה - "כאב שהלב משדר שחסר לו חמצן, שהוא הביטוי של חסר לו דם. אם יש היצרות בעורק כלילי, כמות הדם שמגיעה לשריר הלב קטנה יותר, והלב צורך את מה שהוא צורך, ואז הוא מרגיש שחסר לו - וכשהוא מרגיש שחסר לו, הוא מפתח כאב", הסביר פרופ' פינקלשטיין. בשלב הראשון הכאב הזה מופיע במאמץ, כי במאמץ הלב צורך יותר דם. הכאב הוא בדרך כלל לוחץ, לפעמים הוא מקרין ללסתות, לכתפיים או לשיניים, אבל בדרך כלל בהתחלה הוא מופיע רק במאמץ, ורק לאחר מכן במנוחה.
"יש יותר מודעות היום, אנשים נבדקים יותר", אמר פרופ' פינקלשטיין, "אבל אני חושב שהחור השחור הגדול שלנו הוא זמן ההגעה לטיפול רפואי מרגע שמופיעים סימפטומים". הוא הוסיף כי "פעם הטיפול בהתקף לב היה השגחה בלבד, ואז המציאו את הטיפול שממיס את הקריש, ואז הופיע עולם הצנתורים, שבמסגרתו כשחולה מגיע עם התקף לב למיון הוא עולה ישר לצנתור. פרק הזמן מרגע שהוא מגיע לחדר מיון ועד שאני או מישהו מחבריי בתוך העורק שלו עם הבלון ופתח או הרחיב את העורק - הוא זמן מאוד יקר".
אבל הזמן הזה, הקרוי בעגה הרפואית door to balloon time, יכול להיות מאוד קצר, וזה לא יעזור אם עבר המון זמן מרגע שהחולה התחיל לסבול מכאבים ועד שהוא הגיע למיון. "אנשים מכחישים, הם לא רוצים להאמין שהם חולים. וזה טיפוסי מאוד דווקא לצעירים ומצליחים, שזה פתאום עשה איזה סדק קטן בשלמות", הוסיף פרופ' פינקלשטיין. מכיוון שכל דקה עד הצנתור היא קריטית, במקרים של תעוקת חזה, יש להזמין אמבולנס ולהגיע במהירות האפשרית. "אם יש כדור אספירין - כדאי לקחת וללעוס אותו, מכיוון שהוא מדלדל דם, נוגד קרישה, ויכול למנוע לפעמים את החסימה הסופית של העורק", הוסיף.
מנתח לב מסביר מה אתם צריכים לעשות כדי לא להגיע אליו
הסיכוי למחלת הלב הזו כפול בחורף. למה זה קורה?
אף שהשורות האחרונות היו מפחידות מאוד, חשוב לדעת כי בתחום הטיפול במחלות ואירועי לב יש כל הזמן התקדמות. "עולם הטיפול במחלות הלב הטרשתיות כל הזמן בתנועה. כשאני התחלתי את ההתמחות שלי לפני שנים רבות, מתוך 100 אנשים שנכנסו לצנתור, והיה צריך איזושהי התערבות מכנית, 75 הלכו לניתוח מעקפים, ו-25 היינו פותרים בעזרת צנתר, שאז היה בלון בלבד. במהלך השנים מאז, התפתח הסטנט, מאוחר יותר התפתח הסטנט שמפריש תרופה ומקטין מאוד את שיעור הסתימה החוזרת של העורק, התפתחו מכשירים חדשים יותר וקטנים יותר, ובמקביל התפתח התחום של השתלת מסתמים בצנתור. נכון להיום, 95 אחוזים מהמקרים פותרים בצנתור, ורק 5 אחוזים הולכים לניתוח.