מנתח לב מסביר מה אתם צריכים לעשות כדי לא להגיע אליו

מחלות לב וכלי דם הן מגורמי המוות העיקריים בעולם המערבי, ורבים מאיתנו עלולים לסבול בשלב כזה או אחר של החיים מבעיה בתפקוד הלב. פרופ' ינאי בן גל, מנהל מחלקת ניתוחי לב בבית החולים איכילוב, התארח בפודקאסט "מרפאת מומחים" כדי להסביר מה צריך לעשות כדי לא להגיע לחדר הניתוח שלו - ומה בדיוק קורה כאשר כבר יש צורך בניתוח לב.

יש שורה שלמה של מחלות לבביות שכאשר הפתרון התרופתי לא מספיק עבורן, יש צורך בניתוח לב. אבל עוד לפני הפתרון התרופתי, ובטח שלפני הניתוח, ישנם דברים שכולנו יכולים לעשות כדי לשמור על הלב שלנו. "קודם כל הפתרון הוא שיפור אורח חיים - תזונה, ביצוע פעילות גופנית והפסקת עישון. זה השלב הראשון", אמר פרופ' בן גל. עצה נוספת לשמירה על בריאות הלב היא מעקבים קבועים אצל רופא משפחה. "אין תחליף לרופא משפחה טוב שמכיר אותך לאורך זמן", אמר פרופ' בן גל, "השלב הבא, אם צריך זה הפניה לקרדיולוג, ואנחנו המנתחים בקצה הדרך".

מלבד מעקבים קבועים אצל רופא המשפחה ובדיקות דם תקופתיות, חשוב להיות ערניים לתסמינים מחשידים. "יש מגוון של סימפטומים, אם זה קוצר נשימה - במאמצים וכשהבעיה יותר חמורה אפילו במנוחה - לחצים בחזה, תעוקות, כאבים חדים, כאבים לוחצים", תיאר פרופ' בן גל אבל הבהיר כי יש "אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות. המחלות האלה יכולות להופיע במגוון צורות, בדרך כלל זה כאבים לוחצים, אם מדובר במחלת לב כלילית או היצרות של מסתם, אבל אנחנו רואים גם כאבים בחזה, כאבים בזרוע, כאבים בגב, כאבים שמקרינים ללסת ועוד".

אם אדם מאובחן עם מחלת לב, והתרופות לבדן לא עוזרות, הוא מופנה לפעולות התערבותית שאינן ניתוחיות, כמו צנתורים והכנסת סטנט (תומכן, גליל מרושת שמוחדר בתהליך הצנתור לעורק סתום בלב). אולם, "כשהמחלה הלבבית יותר משמעותית הפתרון הוא הרבה פעמים בניתוח", הסביר פרופ' בן גל. מקרים כאלה כוללים אנשים שיש להם מחלה כלילית מורכבת, אנשים עם הרבה מאוד היצרויות בעורקים, כך שאי אפשר להסתפק בסטנטים, אנשים שמגיבים פחות טוב לסטנטים, כמו סוכרתיים, אנשים שיש להם היצרויות בעורקים מאוד גדולים ועוד.

"עיקר הניתוחים שאנחנו עושים זה ניתוחי מעקפים", אמר פרופ' בן גל, והוסיף כי במקרים רבים יש צורך לעצור את פעילות הלב לצורך הניתוח. "רוב הכירורגים עובדים על איבר תוך כדי הפעילויות שלו, אבל הלב זו משאבה שמתכווצת כל הזמן, היא מאוד דינמית עם לחצים גדולים, ולא את כל הניתוחים אפשר לעשות כשמשאבה הזו זזה. לפעמים צריך לנתק את הלב, זו מילה קצת מפחידה אבל לעצור את ההשתתפות של הלב במחזור הדם ולבצע את הפעולה, אם זה תיקון או החלפה של מסתם או ביצוע של מעקף", הסביר.

הידיעה כי במהלך הניתוח פעולת הלב נעצרת, מפחידה אנשים רבים, אבל לדברי פרופ' בן גל מדובר בפעולה בטוחה לחלוטין. "אני אוהב להשתמש במינוח 'נותנים ללב לנוח'. מכונת הלב ריאה מנתבת את הדם שמגיע ללב החוצה למכשיר מאוד בטיחותי, דומה למכשיר האקמו, הדם מונע קדימה עובר חמצון ואוורור וחוזר לגוף, לאבי העורקים, מעבר ללב. הלב בעצם יוצא מהמשחק, אנחנו גם נותנים לו תרופה שמרגיעה אותו, ובצורה מאוד בטוחה יכולים לעשות את הפעולות שאנחנו יודעים לעשות על לב שהוא עומד. והלב תמיד חוזר לפעילות, זה מה שהוא יודע לעשות", הסביר.

מלבד ניתוחי הלב המוכרים שכוללים פתיחה של עצם החזה, ישנם היום גם ניתוחים זעיר פולשניים. "אפשר לעשות ניתוחים גם בלי פתיחה של עצם החזה, יש ניתוחים שאפשר לבצע עם חתך קטן במרווח הבין צלעי ולבצע את הפעולות. זה ניתוח שימנע צורך בפתיחה של עצם החזה", הסביר פרופ' בן גל, "לפעמים משתמשים במצלמת וידאו שמחדירים דרך פתח מאוד קטן והיא עוזרת לבצע את הניתוח".

פרופ' בן גל סיפר כי הוא אומר שלושה דברים לאנשים שמגיעים אליו לפני ניתוח, והוא עומד מאחוריהם לחלוטין. "ראשית, הניתוח מאוד מאוד בטוח, כשמגיעים אליו בזמן, הסיכוי מתקרב ל-100 אחוז. שנית, זה לא ניתוח שהוא מאוד כואב, אין כאן סבל או כאב משמעותי, זה לא טיול בפארק, אבל אנחנו מתמודדים טוב עם הכאב עם טיפול תרופתי מתון, אקמול או אופטלגין. והדבר השליש הוא שלניתוח יש יכולת להשיב אותם לאיכות ותוחלת חיים רגילה".

ובכל זאת, אנשים מאוד מפחדים מניתוח לב. "זה תחום שהוא לא מאוד מוכר, ואנשים שומעים סיפורים, עוד טעות גדולה זה ללכת לגוגל, ברשת הדברים שהם יותר צבעוניים הם אלה שצצים יותר, ואנשים קוראים דברים שרחוקים מהמציאות, והמציאות הרבה יותר אופטימית וורודה ממה שהם קוראים ברשת", אמר פרופ' בן גל.