בגיל המתאים לצפות בסרטון?
הצפייה בסרטון זה מיועדת למי שמלאו לו 18 שנים
במהלך התקופה המכונה גיל המעבר חלים שינויים מגוונים בגוף שלנו, כאלה הגוררים לא מעט תופעות לוואי. אחת מתופעות הלוואי שיותר פוגעות באיכות החיים היא ירידה בחשק המיני - תופעה שמשפיעה על המרחב הזוגי, כמו גם על המרחב האישי. למה זה קורה ואיך מתמודדים עם זה? הנה כל התשובות.
ירידה בחשק המיני אצל נשים | ד"ר בני פיינר, מומחה ברפואת נשים
ירידה בחשק המיני היא התלונה השכיחה ביותר אצל נשים. ככל שהשנים חולפות, גובר הסיכוי לפגיעה בחשק המיני - למעלה מ-50 אחוזים מהנשים בגיל המעבר, סביבות גיל 50, יחוו ירידה בחשק המיני. בהפרעות בתפקוד המיני יש חלוקה לשלושה שלבים: הפרעה בליבידו, הפרעה בשלב העוררות המינית, שהוא שלב פיזיולוגי, ושלב האורגזמה. ישנן נשים שיחוו קושי בשלושת השלבים, או רק בחלקם. ההפרעות נובעות ממצבים רגשיים ופיזיולוגיים ונוטות להתערבב במקרים האלה.
1. יובש בנרתיק
אחד התסמינים הנפוצים שמובילים לירידה בחשק המיני (עד להימנעות) הוא יובש בנרתיק. ברמה הפיזיולוגית מדובר בירידה ברמת ההורמון אסטרוגן בדם עם חדילת המחזור, שגוררת שינויים ברקמות שבגוף האישה. יובש נרתיקי גורם לכאב במהלך יחסי המין, הפרעה ביכולת לחוות אורגזמה, ועלול בעקיפין לגרום להפרעה בשלבי העוררות והתשוקה, ולגרום לכך שיחסי המין אינם מהנים ואפילו כרוכים בכאב, מה שמוביל הרבה פעמים להימנעות מיחסי מין.
איך מטפלים? את המצב הזה ניתן לפתור על ידי שימוש בתכשירי סיכה, או באמצעות טיפולים מתקדמים ולא ניתוחיים המוצעים היום, כמו טיפול בלייזר וגינלי שמחדש את הרקמות בתוך הנרתיק. חידוש הרקמות מייצר לחות טבעית ואלסטיות שהייתה חסרה, כאשר הטיפול נועד לתת מענה ללא הורמונים.
2. דליפת שתן
תופעה שנשים ממעטות לדבר עליה היא דליפת שתן בזמן קיום יחסי המין. המונח "שלפוחית רגיזה" מתייחס לשריר שעוטף את שלפוחית השתן, ואצל חלק מהנשים הוא מאופיין בפעילות יתר בלתי רצונית, ולכן גורם לדחיפות או תכיפות במתן השתן ולעיתים אף לדליפת שתן ממש. מנגנון נוסף העלול לגרום לדליפת שתן בעת קיום יחסי מין מכונה 'דליפת שתן במאמץ' ונובע מהיחלשות סוגר השלפוחית והרקמה התומכת בצינורית השופכה. נשים הסובלות מתופעות אלה, גם אם לא חוו בפועל דליפת שתן בעת קיום יחסי מין, חיות בחרדה מתמדת ממבוכה גדולה שמא תתרחש דליפה במהלך האקט המיני או בעת האורגזמה. חרדה זו די בה כדי לפגוע בכל אחד מהשלבים של קיום יחסי המין.
איך מטפלים?
בקרב נשים שחוות דליפת שתן בעת קיום יחסי מין, ניתן לשפר את מצב השליטה באמצעות לייזר וגינלי שמחדש את הרקמות התומכות בצוואר שלפוחית השתן והשופכה. במקרים מסוימים נחוץ ניתוח 'זעיר פולשני' המבוצע דרך הנרתיק ללא חתך חיצוני, ומטפל בשיעורי הצלחה גבוהים מאוד במנגנון דליפת השתן במאמץ. גם טיפולי פיזיותרפיה של רצפת האגן יכולים לשפר דרמטית את נושא השליטה בשתן.
3. רפיון נרתיקי
תופעה נוספת שיכולה לפגום במהלך קיום יחסי המין היא חולשה של הנרתיק, כאשר האישה לא מרגישה את החיכוך ביחסי מין ואין התנגדות בטונוס השרירים.
איך מטפלים?
רפיון נרתיקי והפחתה בתחושה ניתן לפתרון על ידי שילוב של אמצעיים טיפוליים כמו טיפולי פיזיותרפיה לשיפור השרירים הפנימיים במטרה להצר ולהדק את הנרתיק וטיפול לייזר וגינלי לחידוש הרקמה, כך שהיא הופכת להדוקה וצרה יותר. במקרים מסוימים ניתן לשפר את המצב על ידי ניתוח המשנה את מבנה הנרתיק בצורה ניכרת.
עוד בוואלה!
הפרעות בתפקוד המיני אצל גברים | ד"ר רוית יחיאלי, מומחית לכירורגיה אורולוגית
גיל המעבר אצל גברים יכול להתפרש על פני תקופה של עשרים שנים - הוא מתחיל לקראת גיל 50 ונמשך אל תוך שנות ה-60. כאשר גבר מגיע לגילאים האלה, הוא חשוף יותר לבעיות רפואיות כרוניות, פונה יותר לרופאים ונוטל יותר תרופות באופן קבוע. 50 אחוזים מהגברים בגילאי 50 ומעלה סובלים מהפרעה בתפקוד המיני. המספר עולה ל-60 אחוזים מגיל 60 והשכיחות ממשיכה לעלות עם הגיל
הפרעות זקפה - הבעיה הנפוצה ביותר
זקפה היא תהליך פיזיולוגי המערב את מערכת העצבים, מערכת כלי הדם והמערכת האנדוקרינית, המוביל לקישוי איבר המין. הפרעה ביכולת הזקפתית (אין-אונות, אימפוטנציה) מוגדרת כחוסר יכולת להשיג או לשמר זקפה לשם השלמת קיום יחסי מין מספקים. להפרעה זו השפעה שלילית על איכות החיים ובמיוחד על היחסים הבינאישיים בין בני הזוג. השכיחות של הפרעות זקפה עולה עם הגיל ובמיוחד לנוכח מחלות כרוניות נלוות המהוות גורמי סיכון.
גורמי סיכון עיקריים להפרעות זקפה הם גיל, סוכרת, יתר שומנים בדם, יתר לחץ דם, מחלות לב, השמנה והעדר פעילות גופנית, עישון וטיפולים תרופתיים שכיחים (כגון תרופות להורדת לחץ דם). בנוסף, יש קשר בין הפרעות בתפקוד המיני לבעיות אורולוגיות נפוצות אחרות (כגון הגדלה שפירה של הערמונית) ולניתוחים באזור הבטן או האגן. כמו כן, יש קשר בין רמות נמוכות של טסטוסטרון (מצב הקרוי היפוגונדיזם) לבין הפרעה ביכולת הזקפתית וירידה בחשק המיני (ליבידו). הפרעות זקפה יכולות לנבוע גם ממקור פסיכולוגי, או משילוב של הפרעה "גופנית" והפרעה פסיכולוגית.
איך מטפלים? ההמלצה הראשונה לכל המטופלים היא הקפדה על אורח חיים בריא (הפסקת עישון, ביצוע פעילות גופנית באופן קבוע, ירידה במשקל וכדומה). מטופלים שהמרכיב העיקרי אצלם הוא נפשי יופנו בשלב זה לייעוץ סקסולוגי.
הקו הטיפולי הראשוני הינו הטיפול תרופתי (כגון או ויאגרה או סיאליס). אם הטיפול התרופתי לא הוביל לשיפור או שהופיעו תופעות לוואי משמעותיות, ניתן להתקדם לטיפול בזריקות עצמיות לפין המכילות חומר המוביל לזקפה תוך דקות ספורות. זריקות אלו מרחיבות את כלי הדם של הפין, וגורמות לזרימת דם מוגברת אליו. תוך 15-10 דקות מההזרקה תושג זקפה, והיא תימשך בין 20 דקות לשעה.
בנוסף, קיימת אופציה של שימוש במכשיר ואקום, שיוצר ואקום חיצוני הגורם לשאיבת הדם לתוך הפין. לשם שימור הזקפה ניתן גם להצמיד גומיית לחץ לבסיס הפין. כאשר כל אלו לא עוזרים, ישנה אפשרות לפתרון ניתוחי - השתלת שתל (תותב) לפין. מדובר בניתוח בלתי הפיך, שאינו פוגע בחשק המיני, בשפיכה או באורגזמה.
ד"ר בני פיינר וד"ר רווית יחיאלי הם מומחים ממרכז נגה מדיקל -מרכז לרפואת נשים מתקדמת המאגד לתוכו רופאים מומחים מובילים בקשת רחבה של תחומי טיפול מעולם רפואת הנשים