עד לא מזמן, בראשית המאה ה?20, נשים לא חוו את גיל המעבר: חייהן הסתיימו סמוך להפסקת המחזור החודשי, בערך בגיל 50. מאה שנים אחרי, הישראליות חיות כמעט עד גיל 84, המחזור נפסק אצל כמחציתן בגיל 45?51, והן חיות בצל התופעות שהפסקת המחזור מביאה עמה.
התקופה שבין גיל הפריון לגיל המעבר נמשכת ארבע שנים, מתחילה בדרך כלל בגיל 45?48 ומאופיינת בתנודתיות הורמונלית.
בשלב הראשון המרווח בין מחזור למחזור מתקצר בדרך כלל מ?28 ל?24 ימים, בשל מיעוט הזקיקים בשחלות. בשלב הבא המרווח גדל והמחזור מופיע אחת ל?40?50 ימים. בגיל המעבר המאוחר, המחזור מגיח אחת לכמה חודשים, עד להפסקתו המוחלטת, ומכאן גם שמה של התקופה - מנופאוזה (mena = דימום נרתיקי, pause = הפסקה).
שנה שלמה ללא וסת (שאינה קשורה לבעיה פתולוגית או פיזיולוגית כלשהי) מעידה על כניסה לגיל המעבר. גיל הפסקת המחזור הוא עניין תורשתי (בניגוד לגיל קבלת הווסת, התלוי בגורמים אחרים).
התופעות העיקריות של גיל המעבר
גלי חום: גלי חום הם התסמין השכיח ביותר של גיל המעבר. 80 מהנשים סובלות מגלי חום במשך ארבע עד חמש שנים, 30% מהן פונות לאבחון ולקבלת טיפול. 10% מהנשים יסבלו מגלי החום גם לאחר גיל 70.
אצל חלק מהנשים גלי החום מופיעים בסמוך למועד הופעת המחזור בתקופת הפריון המאוחרת. גלי החום מורגשים בחזה ובפנים, ומתפשטים בכל הגוף. גל חום נמשך 2?4 דקות, הוא מלווה בהזעה, בדפיקות לב, ולעתים בצמרמורת ובתחושת חרדה. הגלים עשויים להופיע כמה פעמים ביום, בשעות הלילה ובמצבים קשים בכל שעה.
הפרעות שינה: גלי החום המופיעים בשעות הלילה גורמים להפרעות בשינה, אולם גם ללא גלי חום, 32?40 אחוז מהנשים בגיל המעבר מדווחות על הפרעות בשינה.
יובש בנרתיק וירידה בחשק המיני: ירידה ברמות האסטרוגן פוגעת ברירית המצפה את הנרתיק ואת צינור השתן, והופכת אותה לדקה מאוד, עד כדי ניוון נרתיקי. הנרתיק משנה את צבעו מאדמדם לחיוור, שיער הערווה מתמעט וגמישות הנרתיק נפגעת. היובש גורם לכאבים בעת קיום יחסי מין. נטילת אסטרוגן (במשחה, נרות, או כדורים) עשויה לסייע במניעת הכאב, בטיפול בדלקות ובמניעת ההחמרה בצניחת דפנות הנרתיק.
מערכת השתן: צריבה במתן השתן, ירידה בתחושת המלאות של השלפוחית, ירידה בשטף הזרימה, בריחת שתן ועלייה בשכיחות זיהומים בדרכי השתן הם תסמינים נפוצים.
כאבי פרקים: 50?60 אחוז מהנשים מתלוננות על כאבי פרקים, ובעיקר נשים הסובלות מעודף משקל או מדיכאון. לא ידוע אם כאבי הפרקים קשורים לירידה באסטרוגן. על כל פנים, טיפול הורמנלי מביא להקלה בכאבים.
כאבים בשדיים: בתחילת גיל המעבר, בשל השינויים ברמות האסטרוגן, נשים סובלות מכאבים ומרגישות יתר בשדיים. הכאבים לא סדירים וקשורים בשינויים הורמונליים קיצוניים המשפיעים על הגודש בשדיים. כשהכאב מופיע רק בשד אחד מומלץ להיבדק ולשלול התפתחות של סרטן שד. בכל מקרה מומלץ לבצע בדיקות תקופתיות (אולטרה סאונד וממוגרפיה) אצל כירורג שד.
מיגרנות: 20% מהנשים שסבלו בצעירותן ממיגרנה וסתית סובלות מהחרפתה בגיל המעבר. המיגרנה היא תוצאה של שינויים הורמונליים קיצוניים. אם מופיע כאב חדש מומלץ לפנות לייעוץ נוירולוגי. יש להבדיל בין התקף מיגרנה לכאבי ראש אחרים: להתקף מיגרנה יש בדרך כלל סימנים מקדימים, הכאב הוא חד צדדי ומלווה בהפרעות בראייה וברגישות יתר לאור.
דיכאון: גיל המעבר מגביר את הסיכוי להתפתחות דיכאון אצל נשים ללא עבר פסיכיאטרי, פי שניים בהשוואה לתקופת הפריון. נשים שסבלו בעבר מדיכאון, מתסמונת קדם וסתית קשה, וגם נשים לאחר כריתת שחלות מצויות בקבוצות סיכון לדיכאון בגיל המעבר. הפרעות בשינה ובריכוז, הפרעות בתיאבון וחוסר חשק מיני הם תסמינים האופייניים לגיל המעבר ולדיכאון.
אוסטאופורוזיס: בשנתיים הראשונות שלאחר הפסקת המחזור חלה ירידה דרמטית בצפיפות העצם. חשוב לבצע בדיקת צפיפות עצם בגיל 40, ובתחילת גיל המעבר, לצורך השוואה וטיפול.
מחלות כלי דם ולב: הירידה ברמת האסטרוגן משנה את פרופיל השומנים בדם. ערכי הכולסטרול הרע (LDL) עולים בדרך כלל לעומת ערכי הכולסטרול הטוב (HDL), והסיכוי למחלות כלי דם והתקף לב עולים.
דמנציה: משערים שהירידה באסטרוגן גורמת להופעת דמנציה היחלשות של הזיכרון וירידה ביכולות הקוגניטיביות. מחקרים רבים תומכים בחשיבות האסטרוגן לתפקוד קוגניטיבי מיטבי.
מבנה הגוף: בשל ירידה במסת השריר, נשים שלא נוטלת טיפול הורמונלי חליפי עולות במשקל ושוקלות כ?20% יותר ממשקלן בגיל הפריון.
שינויים בעור: בשל פגיעה ברקמת הקולגן בעור ובעצמות, מתרחשת התקמטות העור.
שיווי משקל: בעקבות הירידה באסטרוגן, חלק מהנשים סובלות מהפרעה בשיווי המשקל והסיכוי לנפילות ולשברים עולה.
ד"ר קובי כהן הוא מנהל רפואי וגינקולוג במרכז לרפואת נשים מתקדמת איה מדיקל
פורסם לראשונה בתאריך 12.05.2014