איך מזהים אלצהיימר?

הרבה אנשים נוטים יותר לשכיחה וחווים האטה בחשיבה ובמהירות התגובה כשהם מזדקנים. בדומה לשאר הגוף גם המוח עובר תהליך של הזדקנות. עם זאת, איבוד משמעותי של זיכרון, בלבול, ושינויי קיצוניים בתהליכי החשיבה הם לא חלק מתהליך ההזדקנות הטבעי. תהליך בו חלה ירידה קוגניטיבית משמעותית נקרא דמנציה, או בעברית - שיטיון.

אלצהיימר היא מחלה שפוגעת במוח האדם וגורמת לבעיות בזיכרון, בחשיבה ובהתנהגות, ומחמירה לאורך הזמן.

התסמינים של אלצהיימר מגוונים מאוד אך התסמין הראשון בו מבחינים הוא לרוב נטייה לשיכחה, שהיא חמורה דייה כדי להשפיע לרעה על התפקוד בבית ובעבודה ולמנוע הנאה מתחביבים ומפעולות שבעבר הסבו עונג. נטייה לבלבול, לאיבוד התמצאות או חפצים ואף בעיה בשפה – כל אלה מאפיינים את המחלה.

חשוב לזכור שאצל מבוגרים, גם מצבים רפואים שכיחים כמו דיכאון, תת פעילות של בלוטת התריס, זיהומים, שבץ ואפילו תופעות לוואי של תרופות עלולים להתבטא באופן דומה, אך יש להבדיל אותם מאלצהיימר ולטפל בבעיה הבסיסית.

1. ירידה בזיכרון שמפריעה לחיי היומיום. מדובר במאפיין עיקרי למחלת האלצהיימר. בהתחלה בדרך כלל שוכחים מידע חדש, והזיכרונות הרחוקים יותר לא נפגעים. תסמינים נוספים יכולים לכלול שכיחת אירועים ותאריכים, שאילת אותה השאלה שוב ושוב והסתמכות על גורמים חיצוניים כמו יומן או בני משפחה.

2. קושי בהשלמת מטלות מוכרות בבית, בעבודה או בשעות הפנאי. החולים נתקלים לעיתים בקושי לנהוג למקומות מוכרים או לזכור כללים של משחק אהוב.

3. קושי בתכנון ובפתרון בעיות. חלק מהחולים מתקשים לעקוב אחר תוכנית או לפתור בעיות מספריות כמו חישוב מחיר לאחר הנחה. שאלה פשוטה כמו "מה תעשה אם פספסת את האוטובוס הראשון" עלולה להיות קשה מאוד.

4. בלבול של זמן ומקום. אנשים עם אלצהיימר מאבדים מעקב אחר תאריכים, עונות וימי השבוע. הם נוטים לאבד את הדרך למקומות מוכרים או לשכוח איך הגיעו ליעדם.

5. קושי לשוני בדיבור ובכתיבה, מתבטא לעתים בקושי להצטרף או לנהל שיחה קוהרנטית, עצירה באמצע משפט ללא יכולת להמשיך, קושי במציאת מילה מסויימת כדי לבטא רעיון או שימוש במילים שגויות.

6. קשיים בהבנה של תמונות, קושי בקריאה, אומדן מרחק וזיהוי צבעים. השילוב של הפרעות תפיסתיות כאלה מהוות סכנה מיוחדת בקרב חולים באלצהיימר שנוהגים ברכב.

7. איבוד חפצים ואיבוד היכולת לשחזר פעולות. זה מתבטא במיקום שגוי של חפצים או קושי בשחזור פעולות שבוצעו כדי למצוא פריטים. חולים באלצהיימר עלולה בתחילה להאשים אחרים בגניבת חפציהם האישיים, והבעיה בדרך כלל מחמירה לאורך הזמן ועם התקדמות המחלה.

8. ירידה בשיפוט. הקושי ביכולת לשפוט את המציאות ולבצע את הפעולות הנכונות עלול להוביל לשימוש חסר אחריות בכסף או לבחירות חסרות הגיון בחיי היומיום.

9. שינויים במצב רוח ובאישיות. חולים באלצהיימר עלולים להפוך למבולבלים, חשדניים, מדוכאים, מפוחדים, עצבניים ואף תוקפניים עד כדי אלימות פיזית. המצבים הללו מחמירים בעיקר בסיטואציות בהם הסביבה לא מוכרת להם (מחוץ לבית, בבית חולים, באירוע חברתי רב משתתפים).

10. התרחקות מפעילות חברתית ועבודה. בעיקר בשל הקושי לבצע את אותן פעולות מוכרות או להשלים פעולה שהותחלה. בשלבים הראשונים השכחה גורמת למבוכה בסיטואציות חברתיות כשאדם עדיין מבין שמשהו בהתנהגותו אינו כשורה.

רקע משפחתי של אלצהיימר בקרב הורים או אחים בוגרים וגיל מבוגר (מעל 65) הם שני גורמי הסיכון הראשיים. בנוסף שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב נשים יחסית לגברים, בעיקר משום שהן חיות עד גיל מבוגר יותר.

קיימות גם עדויות מסוימות בספרות הרפואית כי גורמי סיכון נוספים כמו היסטוריה של חבלת ראש, הרגלים כמו עישון, רקע של יתר לחץ דם וסוכרת עלולים להעלות את הסיכון למחלה.

תהליך האבחון כולל בדיקת רופא משפחה ובדיקות דם לשלילת סיבות אחרות לירידה תפקודית כדוגמת מחסור בוויטמינים או אנמיה. בנוסף תבוצע הערכה של תפקוד הזכרון והתפקוד קוגנטיבי, לעתים קרובות על ידי רופא גריאטר או פסיכוגריאטר מומחה.

קיימים טיפולים תרופתיים שמטרתם לשפר של התסמינים באופן זמני. יכולת הטיפול משתנה מחולה לחולה. בשלב זה לא קיים טיפול זמין שיכול להאט או לעצור לחלוטין את השינויים המוחיים שגורמים למחלת האלצהיימר להחמיר עם הזמן.

טיפולים תרופתיים אחרים ניתנים להקל על התסמינים השונים של המחלה, כמו חוסר שקט או דיכאון.

תמיכה של הסובבים היא קריטית עבור החולים בכל שלבי המחלה. בנוסף, שמירה על סביבה יציבה וקבועה עם שגרה יומית קבועה, מסייעת ללוקים באלצהיימר בעוד שינויים בסביבת חייהם עלולה להחמיר את התסמינים ואת הבלבול.