הרופאה הזו בטוחה שדיאטה קטוגנית תגן עליכם מקורונה. זו הסיבה

נגיף הקורונה מסוכן יותר עבור אנשים שסובלים מסוכרת, מחלות לב וכלי דם, השמנת יתר ויתר לחץ דם. מחקרים מראים כי הגורמים האלה מגבירים את הסיכון לפתח מחלה קשה לאחר הידבקות בנגיף הקורונה, ואף מעלים את שיעור מקרי המוות.

עד כמה הסיכון גדול יותר? אצל אנשים הסובלים מיתר לחץ דם, הסיכון גבוה פי שניים. בקרב מטופלים הסובלים מאי-ספיקת לב, מחלת העורקים הכליליים והפרעות בקצב הלב, סיכוני התמותה מקורונה גבוהים פי 3-2. מטופלים עם השמנת יתר נוטים פי 5 יותר להזדקק לטיפול נמרץ עקב סיבוכי המחלה, והסיכון שלהם לפתח כשל נשימתי גבוה פי 2. אצל אנשים עם השמנת יתר חמורה, סיכויי התמותה עולים דרמטית - פי 12 בהשוואה לאנשים בריאים.

מה המשותף לכל המצבים האלה? למעשה, אלה תסמינים או תוצאות של חוסר איזון מטבולי - מצב שבו המערכת המורכבת שהופכת אוכל לאנרגיה אינה פועלת כראוי. התסמונת המטבולית מאובחנת כשהמטופל סובל בו זמנית משלוש מתוך הבעיות הבאות: עודף שומן בטני, רמה נמוכה של כולסטרול מסוג HDL ("הכולסטרול הטוב"), רמה גבוהה של טריגליצרידים, יתר לחץ דם, ורמה גבוהה מדי של גלוקוז בדם. למעשה, סוכרת היא אינה מחלה בפני עצמה. היא רק תסמין חמור של התסמונת המטבולית.

ברוב המקרים, הגורם העיקרי לתסמונות מטבולית הוא תזונה גרועה. מהי תזונה גרועה? כל מה שדומה לתזונה האמריקאית הנפוצה, שמאופיינת בג'אנק פוד, עמילנים מעובדים ושמנים זולים (כמו שמן תירס, שמן סויה ושמן קנולה), תזונה המשבשת את התפקוד המטבולי של גופנו.

כשהתסמונת המטבולית פוגשת את נגיף הקורונה, התוצאות עלולות להיות קשות ואף קטלניות, גם אם אינכם סובלים מכל המאפיינים של התסמונת המטבולית. האבחנה הרשמית של התסמונת שרירותית למדי - אם אתם אנשים בוגרים שחיים במדינה מערבית, קרוב לוודאי שיש לכם לפחות אחד מתוך חמש הקריטריונים לאבחנת התסמונת, וגם סביר להניח שאתם סובלים מהפרעה מטבולית תת-קלינית נוספת. למרבה הצער, התזונה המערבית האופיינית מציבה את כולנו על מסלול התרסקות מטבולי.

מאפיין חשוב נוסף הוא העמידות לאינסולין, שגורמת לדלקת כרונית ומשבשת את המערכת החיסונית. מחקרים גילו שעמידות לאינסולין גורמת גם למחלות ריאה, כמו יתר לחץ דם ריאתי, אסתמה והפרעה בתפקודי הריאות, ואף מחמירה תסמינים נשימתיים.

מכיוון שהנגיף חדש כל כך, לא ניתן לדעת בוודאות שההפרעה בתפקוד החיסוני שנצפתה אצל מטופלים עם השמנת יתר ועמידות לאינסולין היא האחראית לסיכון המוגבר לסיבוכים ולתמותה אצל חולי קורונה. עם זאת, המטרה היא להכין את גופנו לקראת התמודדות מיטבית עם המחלה, למקרה שנידבק בנגיף.

תזונה בריאה ודלת-פחמימות תוכלו לשפר במידה משמעותית את גורמי הסיכון המטבוליים שלכם לנגיף הקורונה, וזאת תוך ארבעה שבועות בלבד.

מה לאכול?

1. ירקות עליים ירוקים הם המזון הבריא ביותר שאנחנו יכולים להכניס לגופנו. ברוקולי, קייל, כרוב, תרד, עלי קולארד, כרוב ניצנים, שעועית ירוקה - כולם דלים בפחמימות ועשירים בסיבים, ויטמינים, מינרלים ורכיבים תזונתיים בריאים אחרים.

2. ירקות לא-עמילניים - כרובית היא ירק נפלא ודל בפחמימות, שמהווה תחליף מצוין לתפוחי אדמה ולאורז. זוקיני וסוגים אחרים של קישואים הם תחליפים טעימים לפסטה. האבוקדו עשיר בשומנים בריאים, חלבונים וסיבים תזונתיים. גם שורש סלרי, לפת, צנוניות ופטריות הם ירקות לא-עמילניים ותוכלו לאכול מהם ללא הגבלה.

3. בשר ועוף מככבים ברבות מהדיאטות הדלות בפחמימות. מנות בשריות, החל בחזה עוף דל-שומן וכלה בסטייק בקר שומני במיוחד, ממלאות תפקיד מרכזי בתזונה מסוג זה. הבשר והעוף הם מקור חשוב לחלבון ורכיבים תזונתיים אחרים ויש להם השפעה נהדרת על חילוף החומרים שלנו.

4. דגים הם כנראה המקור הבריא ביותר לחלבונים: הדגים הלבנים ודלי השומן, כמו אמנון או בקלה, מספקים לנו חלבון נקי, ואילו הדגים השומניים, כמו טונה ומקרל, עשירים בחומצות שומן מסוג אומגה-3. רוב המומחים סבורים שכולנו צריכים לאכול יותר דגים, וזו הזדמנות מצוינת להוסיף אותם לתזונה שלכם.

5. גבינות ואגוזים גבינות וסוגים אחרים של מוצרי חלב דלי-פחמימות, כמו שמנת, מעשירים את התפריט הדל בפחמימות מבלי לגרום לייצור מוגבר של אינסולין. אגוזים דלי-פחמימות, כמו אגוזי פקאן ואגוזי מקדמיה, יכולים לשמש כחטיף בריא במיוחד.

6. ביצים.

7. יש לשתות הרבה מים. בנוסף, אני ממליצה לכל מטופליי לשתות גם מרק עצמות. אתם יכולים גם לשתות סודה או מים מוגזים, וכן תה או קפה (עדיף ללא ממתיקים כלשהם). אם אתם רוצים לשתות כוס יין פה ושם, זה בסדר גמור.

מה לא לאכול?

1. סוכר מוסף (סוכר שנוסף למזון בתהליכי העיבוד) וסוכרים "טבעיים" כמו סירופ מייפל, דבש וסירופ אגבה. כמעט כל המזונות המעובדים, החל מקטשופ וכלה במרקים משומרים, מכילים סוכר מוסף. בנוסף כל מה שעשיר בפחמימות: דגנים כגון: לחם, פסטה, אורז, פתיתי שיבולת שועל, דגני בוקר.

2. ירקות עמילניים: תפוחי אדמה ובטטות הם מזונות עתירי פחמימות במיוחד, אך עליכם להימנע גם מרוב ירקות השורש. אם ירק מסוים מצטיין במרקם עשיר ובטעם מתוק, קרוב לוודאי שהוא גם מכיל כמות גדולה של פחמימות.

3. פירות עשירים מטבעם בפחמימות ולכן יש להימנע מהם. הדבר נכון במיוחד לגבי מיצי פירות.

4. קטניות שעועית, עדשים, גרגרי חומוס - למרות שיש לנו סיבה להניח שהקטניות העשירות בחלבון בריאות יותר מסוכר ומדגנים, האמת היא שהן בכל זאת מכילות כמויות גדולות של פחמימות.

5. יוגורט וחלב כוס אחת של חלב מלא או יוגורט לבן מכילה כ-12 גר' פחמימות - כמות שוות ערך לארוחה שלמה בתזונה דלת-פחמימות. נסו לצרוך מהם כמויות מוגבלות בלבד.

6. חלק מהאגוזים - אגוזים הם מזון עשיר בחלבון ובשומנים בריאים, אבל תכולת הפחמימות אינה זהה בכל הסוגים. אגוזי קשיו ופיסטוקים עשירים במיוחד בפחמימות. שקדים ובוטנים מכילים פחמימות בכמות בינונית, ולכן אתם יכולים לצרוך מהם במתינות. בכל הנוגע לחמאת בוטנים, גם הסוגים ה"טבעיים" מכילים שפע של פחמימות, ולכן אכלו ממנה מעט ולעיתים רחוקות בלבד.

7. חלק מהירקות - ירקות רבים, כמו גזר, סלק, בצל, פלפל ועגבניות, מכילים כמות לא גדולה של פחמימות. מותר לאכול את כולם במתינות, אבל שימו לב שלא לעבור את כמות הפחמימות המותרת ביום.

8. שמני זרעים תעשייתיים שמני זרעים (שמן קנולה, שמן תירס, שמן סויה, שמן חמניות וכו') עלולים לשבש קשות את חילוף החומרים שלנו. היפטרו משמני הזרעים והשתמשו במקומם בשומנים בריאים כמו שמן זית, שמן קוקוס ושמן אבוקדו ושומן מן החי, כגון חמאה.

בנוסף, לפעילות גופנית יש השפעה חיובית עצומה על בריאותכם. ידוע לנו היטב שפעילות גופנית מחזקת את המערכת החיסונית ומרפאת עמידות לאינסולין. להגברת הפעילות הגופנית לא תהיה השפעה דרמטית כמו זו של שינוי התזונה, אך היא עשויה לתרום משמעותית לשיפור חילוף החומרים שלכם. חשוב לדעת שאפילו פעילות גופנית מעטה יחסית יכולה להניב תוצאות מצוינות.

ד"ר מריאלה גלאנט, רופאה אנדוקרינולוגית, מייסדת ומנהלת מרכז גלאנט לטיפול בסוכרת, לשעבר מנהלת היחידה למחקר קליני בסוכרת בבית החולים הדסה עין כרם.