המאכלים והמשקאות הכי בריאים שכדאי לנו לאמץ השנה

התחלה של שנה חדשה היא הזדמנות נהדרת לחשוב על שינויים והרגלים חדשים שכדי לאמץ, כדי שתהיה לנו שנה טובה ובריאה. תחום התזונה הוא אחד התחומים החשובים ביותר לשמירה על הבריאות. במיוחד כיום, בתקופת מגיפת הקורונה, בחירה נכונה של מזונות ומשקאות בתפריט היומי יכולה להיות בעלת השפעה מכרעת בהקשר להפחתת הסיכון לסוגים שונים של מחלות ובעיות בריאותיות.

בתזונה ישנם לא מעט מאכלים שהשתמרו עוד מימי קדם והם חלק מהמסורת שמלווה אותנו מאות ואף אלפי שנים. מדהים איך בשנים האחרונות המדע מוכיח כי חלק מהמאכלים המסורתיים מכילים גם הרבה מאד יתרונות תזונתיים. אולי זו הסיבה מדוע הם נשמרו כחלק מתרבות האכילה ובמסורת עד ימנו. מה הם 6 המאכלים המסורתיים שהמדע הוכיח את השפעתם החשובה לקידום הבריאות? מה מומלץ לשלב בתפריט היומי של השנה החדשה? הנה התשובות.

התה הירוק הוא משקה עממי הקיים במסורת של עמים רבים ומקורו במזרח הרחוק. המקורות גורסים כי שתית התה הירוק בסין החלה לפני 4,000 שנים (!) והשתמרה במשך כל השנים עד ימינו בשל יתרונותיו הבריאותיים הרבים. היחוד של התה הירוק הוא שבמהלך תהליך החליטה, עלי התה לא עוברים תהליכי חמצון (כמו שעובר התה השחור), אלא מיובשים בעודם ירוקים. צורת חליטה זו משמרת את היתרונות הבריאותיים הקיימים בעלי התה ולא פוגעת בהם כמו שקורה בתה השחור.

לאורך השנים, המדע התחיל לגלות עניין רב בתה הירוק ומצא כי יש לו השפעה בריאותית מוכחת על מניעה של מחלות לב וכלי דם, איזון סוכרת, הורדת לחץ דם, מניעה וטיפול בחרדה ומצבי סטרס נפשיים ואף בטיפול/מניעה בסוגים שונים של סרטן. אחת הסיבות שהמדע מתמקד בחקירת ההקשר בין תה ירוק לבית מחלות שונות, הוא התכולה הגבוהה של חומרים נוגדי חמצון, השניים המוכרים הם EGCG ו-EGC. מאמר סקירה ספרותית שהתפרסם במגזין המדעי BioMed research international בשנת 2018, מצא כי צריכה של שני מרכיבים אלו, מסייעת לגוף לא רק להתמודד טוב יותר עם מחלות וזיהומים, אלא גם למנוע אותן.

אז כמה מומלץ לשתות? על סמך מחקרים, חלק גדול מהיתרונות הבריאותיים של התה מגיעים כאשר צורכים שלוש כוסות תה ירוק ביום. מכיוון שההמלצה לשתייה של מים היא 8-10 כוסות ביום, שלוש כוסות תה ירוק יכולות להשתלב נהדר כחלק מגיוון השתייה היומית.

לרימון שמור מקום של כבוד במסורות היהודית והוא משתלב לאורך סיפורי התנ"ך וכמובן מהווה חלק חשוב ממנהגים והברכות של ראש השנה. על סמך מקורות רבים, הרימון היה בשימוש בקרב האדם לצורכי אכילה וגם בתחום הרפואה כבר לפני מאות שנים כטיפול ומניעה של סוגי מחלות שונות. לפי תיעודים שונים הרימון שימש בימי קדם לטיפול בפרזיטים ותולעים (יש אפילו הוכחות על גבי הפפירוסים) ויחסו לו תכונות מרפא רבות וחשובות.

גם המדע מתחיל בעשורים האחרונים לגלות את היתרונות הבריאותיים של הרימון ואת סגולותיו החשובות למניעה וטיפול במחלות. מאמר סקירה ספרותית שהתפרסם ב-2019 במגזין המדעי Current pharmaceutical design בדק את המחקרים הקיימים על הקשר בין רימון לבין מחלות ובעיות בריאותיות שונות. תוצאות המחקר הראו כי מיץ הרימון ותמציות המתקבלות מחלקים שונים של הרימון, כולל קליפת הרימון והגרעינים הינם בעלי יתרונות בריאותיים מוכחים כמו מניעת סוכרת, הורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם (השפעה ישירה על הכולסטרול), איזון לחץ דם, השפעה מירוביאלית ומניעה של גידולים סרטניים.

הדבש הוא אחד מהמאכלים העתיקים ביותר הידועים לאדם. הפרעונים היו קוברים את המלכים שלהם עם צנצנות דבש כדי שיהיה להם מה לאכול בעולם הבא. גם ביהדות, הדבש הוא חלק בלתי נפרד ממסורת ראש השנה לאיחולים לשנה טובה.

כבר לפני שנים רבות ייחסו לדבש תכונות רפואיות של ריפוי וחיטוי של פצעים וחתכים (הדבש הוא תרכובת סטרילית). הפוליפנולים שהם תרכובות כימיות מסוג "פלבנואידים" הנמצאים בדבש, הם התרכובות הטבעיות שמהוות את המקור העיקרי לסגולותיו הרפואיות של הדבש. מקור הפלבנואידים הוא מאבקת הפרחים הזכרית (פולן). לדבש יש גם תכונות אנטימיקרוביות בעלות יכולת קטילה של פתוגנים, עצירת תהליכי גידול של חיידקים, פטריות, נגיפים ויצורים חד תאיים נוספים.

תכונות אלו נובעות ממספר גורמים המצויים בדבש: ריכוז גבוה של סוכרים, PH חומצי (3.9-3.5) והצטברות של H2O2 בשל פעילות אנזימטית. חשוב לדעת שתכונותיו הרפואיות של הדבש נהרסות בטמפ' של מעל 40 מעלות צלזיוס, ולכן מומלץ לצרוך את הדבש בצורתו הטריה ולא לחמם אותו כדי ליהנות מכל יתרונותיו הבריאותיים.

שמן זית הוא אחד המאכלים המוכרים והחשובים ביותר עוד בימי קדם. הוא היה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום בקרב מדינות רבות באזור הים תיכון ובפרט בישראל, ולכן מוזכר ומשתלב בסיפורים רבים עוד בימי התנ"ך וכמובן מהווה חלק בלתי נפרד מסיפורי "גבורות המכבים".

אחד היתרונות הבריאותיים הבולטים של שמן הזית - מרכיב מרכזי ב"תזונה הים תיכונית" שהוכחה במשך שנים במחקרים כתזונה בריאה המגינה על הגוף מפני סוגים רבים של מחלות - הוא התכולה הגבוהה של חומצות השומן החיוניות הנמצאות בתוכו. מדובר בחומצה חד בלתי רוויה מסוג חומצה אולאית, ואף ישנן כמויות יפות של חומצת שומן רב בלתי רוויה מסוג חומצה לינולאית.

בנוסף, שמן הזית מכיל ויטמין E הנחשב לנוגד חמצון חשוב מאד בתזונה ולבריאות הגוף. יתרון בריאותי נוסף של שמן הזית הוא התכולה הגבוהה של חומרים פוליפנולים הידועים בהשפעתם הבריאותית החזקה: נוגדות חמצון, נוגדות דלקת, מגינות על הלב ואף מפני סוגים שונים של סרטן. על סמך מחקרים, לשימוש קבוע בשמן זית בתזונה, ישנה השפעה מובהקת בהורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם, הורדת כולסטרול, הגנה מפני רדיקלים חופשיים, שמירה על בריאות תאי הגוף והעור.

כאשר מדברים על מאכלים שהם חלק בלתי נפרד מ"המסורת" אי אפשר להתעלם מחשיבותו של היין ביהדות. מקור היין הוא מהענבים שעוברים תסיסה ויוצרים את האלכוהול. מכאן שהיתרונות התזונתיים של היין מגיעים ישירות מן היתרונות התזונתיים הנמצאים בענבים. שני חומרים כימיים חשובים במיוחד הנמצאים בענבים הם הפוליפנולים והאנתוציאנינים (פגמט סגול בענבים הסגולים) בעלי תכונות חזקות של נוגדי חמצון.

המחקרים מראים כי ליין יש יתרונות בריאותיים מובהקים רבים: האטה של תהליכי הזדקנות, סיוע בהפחתת הסיכון למחלות לב בכלי דם, במיוחד בשל השפעתם הישירה על הכולסטרול מסוג LDL הנחשב ל"כולסטרול הרע" שעלול ליצור הצרות של כלי הדם. כמו כן, מייחסים לכימיקלים הטבעיים שביין השפעה מיטיבה על תפקוד האנדותל הנמצא מסביב לכלי הדם, הפחתת לחץ דם, השפעה על קרישיות הדם (השפעה על הצמדות טסיות), הפחתת דלקת ואף ישנם מחקרים המדברים על הקשר בין יין לבין האטת תהליכי הזדקנות המוח.

אחד החומרים החשובים הנמצאים ביין ובעלי חשיבות ראשונה ממעלה בהקשר הבריאותי הוא הרזרבטרול שהינו פוליפנול הנמצא בזג של הענב. לפי מחקרים, יש לו חשיבות רבה במיוחד בהקשר למניעה של סוגי סרטן שונים, ניטרול פעילות של רדיקלים חופשיים בגוף ומניעת דלקות.

התמר הוא ללא ספק אחד המאכלים הטעימים והבריאים שמלווים אותנו עוד מימי קדם ומהווים חלק בלתי נפרד מהמסורת היהודית. לא סתם הוא מוזכר 42 פעמים בתנ"ך. התמר היה גם ידוע ומפורסם ברומא ויוון בתקופה הקדומה.

מבחינה תזונתית התמרים מכילים בעיקר פחמימות, מעט חלבון ועוד פחות שומן. הם מכילים סיבים תזונתיים ומינרלים חיוניים: אשלגן, מגנזיום וסידן. בנוסף לכך, התמרים מכילים נוגדי חמצון חשובים מאוד לבריאות הגוף. מדובר בנוגדי חמצון מסוג פוליפנולים ופלבנואידים.

בשנת 2013 התפרסם מחקר במגזין המדעי Journal of Agricultural and Food Chemistry - JAFC שהראה כי נוגדי החמצון בתמרים מורדים את הסיכון לתחלואה מחלות לב וכלי דם. המחקר בוצע על ידי פרופ' מיכאל אבירם וקבוצת המחקר שלו מהמרכז הרפואי רמב"ם והפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, ביחד עם ד"ר חמוטל בורוכוב-נאורי וקבוצתה ממו"פ ערבה דרומית. לפי מחקר זה ומחקרים קודמים: אכילת 3 תמרים ביום אינה גורמת לעלייה ברמות הסוכר בדם, מורידה את רמות הטריגליצרידים (מדד השומנים בדם), ואף משפרת את איכותו של הכולסטרול בדם (הורדת מידת החימצון שלו). אז אם אתם מחפשים משהו מתוק ובריא שיכול להשתלב בתפריט היומי, התמר והוא בהחלט התשובה הטובה לכך.