"דוושת הבנזין שלנו": בעיה באיבר הזה משפיעה על כל תא בגוף

בלוטה קטנה שממוקמת בקדמת הצוואר שלנו עשויה להיות מה שעומד מאחורי תסמינים כמו עייפות, עלייה או ירידה בלתי מוסברת במשקל, הפרעות שינה ועוד. ד"ר נדאל מוהנא, מנהל המערך לכירורגיית אף, אוזן גרון וניתוחי ראש צוואר בבית החולים איכילוב, התארח בפודקאסט "מרפאת מומחים" כדי להסביר איך מאבחנים בעיות בבלוטת התריס ואיך מטפלים בהן.

"בלוטת התריס היא בלוטה קטנה שנמצאת בקדמת הצוואר, היא בצורה של פרפר, ובדרך כלל לא מרגישים אותה, כל עוד היא לא מוגדלת או אין בה קשרית", הסביר ד"ר מוהנא, "היא אחראית על ויסות מטבוליזם בתוך הגוף - כל החילוף של חומרים בתוך התאים. כל תא בגוף צריך את ההורמון שבלוטת התריס מפרישה, וכל הפרעה בפעילות שלה - יתר או תת פעילות - משפיעה על הגוף, יש לה השפעה לא קטנה על התפקוד של הגוף".

יתר פעילות של בלוטת התריס מתבטא בהזעות, שלשולים , דפיקות לב ועוד, ותת פעילות מתבטא בחולשה, עייפות, נשירת שיער, ולפעמים דיכאון. "כל תא בגוף צריך את ההורמון הזה, זה כמו דוושת בנזין בשבילנו - הוא מפעיל את התאים בתוך הגוף, הוא אחראי על ויסות מטבוליזם בתוך הגוף".

יתר או תת פעילות קראות בעיות תפקודיות של בלוטת התריס, אבל יש גם הפרעות מבניות בבלוטה - כמו גידולים שפירים או ממאירים בבלוטת התריס. את רוב הגידולים האלה לא מרגישים, עד לבדיקת אולטרסאונד שגרתית שעושים בגלל כאבים בקדמת הצוואר או אי נוחות, ואז מתחיל הבירור מהו הגוש והאם צריך להוציא אותו.

"הניהול של מקרה של גוש בתוך בלוטת התריס, מתחיל בבדיקה גופנית של הצוואר - ידנית. כל עוד הגוש לא מגיע לגודל של 1.5-2 ס"מ אי אפשר למשש אותו, ואם ממשים גוש, זה סימן שהוא הגיע לגודל הזה", הסביר ד"ר מוהנא, "לאחר מכן מתקדמים לאולטרסאונד שבודק את גודל הגוש, הצורה שלו, האם הוא מערב איברים אחרים בצוואר, ואם יש בלוטות לימפה שמעורבות בגוש הזה. לאחר האולטרסאונד מבינים עד כמה המבנה הזה חשוד, אם הוא חשוד מפנים לביופסיה".

ד"ר מוהנא הסביר כי גם אם אובחן גוש סרטני, לא חייבים להוציא את כל בלוטת התריס. אם הגוש הוא בגודל של עד 4 ס"מ והוא רק בצד אחד של הבלוטה, מוציאים רק צד אחד, והצד השני מפצה החסר של צד השני. "אם מוצאים את כל הבלוטה, צריך לתת טיפול הורמונלי חלופי, כמו אלטרוקסין, כדור אחד פעם ביום, בבוקר".

חשוב לציין שסרטן בלוטת התריס אינו דומה לסרטנים רבים אחרים. הוא לרוב אינו מסכן חיים, וניתן להשתלט עליו ביעילות באמצעות ניתוח להסרת בלוטת התריס (כולה או מחציתה), ובהמשך טיפול ביוד רדיואקטיבי לפי הצורך.

מכיוון שבלוטת התריס כה חיונית לתפקוד הגוף שלנו, הטיפול ההורמונלי החלופי הוא הכרחי במקרים בהם אין בלוטת תריס או שהתפקוד שלה נפגע. "צריך תמיד לאזן את ההורמון הזה, ולוודא שהגוף מקבל מספיק הורמון מבחוץ", הסביר ד"ר מוהנא.

גם במקרים בהם יש חסר בפעילות, נותנים את אותו ההורמון שמקבלים אחרי כריתה, ועוקבים עד שהגוף מגיע לאיזון. אם הבלוטה ביתר פעילות, האיזון יותר קשה, צריך לתת הורמון שמדכא את פעילות הבלוטה, ולא תמיד מצליחים. "לפעמים עושים ניתוח לכריתה של הבלוטה בגלל יתר פעילות, אם לא מצליחים להשתלט על הפעילות שלה", אמר ד"ר מוהנא.

בכל אחד מהמקרים, בדרך כלל צריך מעקב ואיזון כל החיים. "לפעמים בפעילות יתר יש רמסיה, אבל לרוב זה עניין לכל החיים", אמר ד"ר מוהנא, אך הוסיף כי "צריך לזכור שבמקרים של גידול בבלוטת התריס, גם אם הוא ממאיר, ההשירדות של המטופלים מאוד טובה ואיכות החיים כמעט ולא נפגעת, ואם יש בעיה הורמונלית או תפקודית - אפשר לאזן אותה ולטפל בה".