זה מה שחשוב לדעת לפני שאתם רצים עם הילד למיון

הילד נפל או העלה חום ואתם חושבים שאולי צריך ללכת למיון? ד"ר נטע כהן, רופאה בכירה במיון ילדים ואחראית טראומה בבית החולים דנה, התארחה בפודקאסט "מרפאת מומחים" כדי להסביר כיצד מטפלים בילדים במיון, ומה חשוב לדעת כאשר ילד נפצע

איריס קול
20/05/2022

הרגע שבו ילד נפצע וצריך לרוץ איתו לחדר מיון הוא אחד הרגעים המפחידים ביותר עבור הורים. ד"ר נטע כהן, רופאה בכירה במיון ילדים ואחראית טראומה בבית החולים דנה, התארחה בפודקאסט "מרפאת מומחים" כדי להסביר כיצד מטפלים בילדים שלנו במיון, ומה חשוב לדעת כאשר ילד נפצע.

כמו כל הורה מודאג, השאלה הראשונה שלנו לד"ר כהן הייתה - אילו פציעות הכי נפוצות אצל ילדים. "אנחנו רואים בעיקר שלושה סוגים של פציעות - חתכים, מכל מיני סוגים ומקומות, הרבה באזור הפנים, שברים בגפיים, וחבלות ראש מכל מיני סוגים", הסבירה ד"ר כהן. רוב הפציעות קורות בגילאי בית ספר המוקדמים, בעיקר השברים. יש גם טווח פציעות של מתבגרים - בעיקר אלה שקשורות לקורקינטים ואופניים חשמליים ופעילויות ספורט כמו כדורסל או כדורגל.

נפוץ, מאוד. ילדה עם יד שבורה(צילום: ShutterStock)

ד"ר כהן הדגישה כי העצמות של ילדים קטנים רגישות יותר, ולכן אצל ילדים קטנים יותר, בגילאי שנתיים עד ארבע, לפעמים מגיעים למיון גם בגלל חבלות מינוריות יותר. כך לדוגמא פריקת מרפק יכולה לקרות לדוגמא כאשר מושכים את היד של פעוט, כדי שלא ירוץ לכביש או אפילו סתם לריקוד משותף - ולהגיע בגלל זה למיון. "הילד מגיע כאוב והיד במנח שאנחנו מכירים", אמרה ד"ר כהן, "אנחנו מרגיעים את ההורים שזה לא משהו רע שהם עשו, לא אשמת אף אחד, וגם המניפולציה להחזיר את המפרק למקום היא מניפולציה פשוטה".

עוד בוואלה!

הסיבה הכואבת שאתם חייבים להפסיק להניף ילדים באוויר מזרועותיהם

לכתבה המלאה

איך מרגיעים ילד שמגיע פצוע למיון?

"תלוי מה רמת הכאב, תמיד אפשר לתת טיפול נגד כאב, כמו נורופן או אקמול, עם ההגעה למיון" הסבירה ד"ר כהן ואמרה כי במקרים קלים זה מספיק וכי זה תלוי בעצימות הכאב. "אם ילדים מגיעים עם שברים ממש, נותנים תרופות נגד כאב שפועלות יותר ומשפיעות יותר", הוסיפה.

אבל מלבד הטיפול התרופתי, הצוות במיון משקיע עוד המון משאבים כדי להקל על חווית הילד. "החל מהרגע שילד מגיע למיון וקולטת אותו האחות שיושבת בכניסה, כל התקשורת מול הילד וההורה היא שונה מהתקשורת שרובנו מכירים ממקומות שמטפלים במבוגרים", אמרה ד"ר כהן, "אצלנו זמני ההמתנה הם אחרים, היעדים שלנו שונים, והצוות שמוקדש למטרה הזו, ובטח שנותנים קדימות לילדים אחרי חבלה שהם בעצימות כאב גבוהה. הם מקבלים כבר עם קבלתם טיפול נגד כאב, ונכנסים מהר לבדיקת רופא".

"מנסים להפוך את החוויה הלא נעימה הזו לנעימה יותר". ילד בוכה(צילום: ShutterStock)

ד"ר כהן ביקשה להדגיש כי הצוותים בחדרי המיון מקדישים מאמצים עילאיים כדי "להפוך את החוויה הלא נעימה הזו לנעימה יותר". היא הוסיפה כי טיפול בכאב וטיפול בחרדה הם שני דברים שונים. לדבריה, יש כי הרבה אמצעים להרגיע את הילד - ליצנים רפואיים, סרטים, והעזרה של ההורים כמובן. "יש אצלנו אחות ששרה לילד שירים או בועות סבון, יש לנו המון עזרים. המיון עצמו הוא מאוד פרנדלי לילדים. הילדים שלי באופן אישי מאוד אוהבים לבקר במיון", אמרה ד"ר כהן.

"אבל כשאני צריכה שיתוף פעולה של הילד לאורך זמן, כמו בתפירה של חתך, אני צריכה שהילד ישכב ולא יזוז לפחות 10 דקות, גם אם האזור מורדם - הילדים מאוד חרדים, ברגעים כאלה נותנים לילד גם תרופות נגד חרדה, אם הוא לא נרגע באמצעים לא פרמוקולגיים", אמרה ד"ר כהן, "ככה הוא לא זוכר טראומה מהאירוע, כי גם לזה יש השלכות, וגם ההצלחה של הפעולה והמהירות שלה תלויה בזה".

ד"ר נטע כהן מסבירה כיצד מטפלים בילדים שלנו במיון, ומה חשוב לדעת כאשר ילד נפצע (מערכת וואלה)

"אני לא הייתי מרשה לילדים שלי קורקינט חשמלי"

ד"ר כהן רואה, כאמור, לא מעט מקרים של פציעות מקורקינט ואופניים חשמליים. "אני לא הייתי מרשה קורקינט חשמלי או אופניים חשמליים לילדים שלי", אמרה בנחרצות ד"ר כהן. היא הסבירה כי יש עלייה חד משמעית בנוכחות של הכלים האלה, וכי "מחקרים שנעשו אצלנו במיון הוכיחו באופן מובהק שהפגיעות כתוצאה מכלים הממונעים הרבה יותר חמורות ביחס לכלים לא חשמליים, ובכל האיברים - גם פגיעות ראש, גם פגיעות בטן, גם שברים. לכן גם יצאנו במסר בעבר מאוד ברור נגד השימוש בכלים האלה, לא רק בילדים, גם במבוגרים אלה כלים מסוכנים, אבל בוודאי בגילאים צעירים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully