האם יש דרך למנוע אלצהיימר? רופאה עונה

אלצהיימר היא מחלה קשה וחשוכת מרפא, והתבגרות האוכלוסייה העולמית בעשורים האחרונים מגבירה את השכיחות שלה. ד"ר נועה ברגמן, מנהלת השירות לנוירולוגיה קוגניטיבית במערך הנוירולוגי של איכילוב, התארחה בפודקאסט "מרפאת מומחים" כדי להסביר מה גורם לאלצהיימר, האם יש דרך למנוע את המחלה, ואיך מטפלים במי שכבר חלה.

ד"ר ברגמן התייחסה לשאלה שמטרידה רבים - האם אפשר למנוע אלצהיימר, והשיבה שבהחלט ניתן להוריד את רמת הסיכון. "אנחנו יודעים שקצה הקרחון, או סוף הדרך, זה המצב שבו תאי המוח נפגעים ומתים. במצב הזה, קשה מאוד לתקן, אולי בעתיד נדע להשתיל תאים חדשים ולהחזיר תאים מתים, אבל נכון להיום אנחנו מבינים שצריך למנוע את הפגיעה בתאים, והמניעה חייבת לקרות בשלבים המוקדמים של המחלה".

ד"ר ברגמן הסבירה כי המניעה מתקיימת באמצעות טיפול בגורמי הסיכון, אותם גורמים שעלולים להאיץ תהליכים ניווניים, שהם למעשה כל דבר שפוגע בכלי הדם - יתר לחץ דם, כולסטרול, סוכר. "אלה גורמים מאוד חזקים לא רק לאירועים לבביים ואירועים מוחיים, אלא גם למחלות ניווניות כמו אלצהיימר, למעשה אלה גורמי הסיכון החזקים ביותר שאנחנו מכירים היום", אמרה. היא הוסיפה כי יש היום יותר ויותר מחקרים מראים כי טיפול בגורמי הסיכון משנה משמעותית את הסיכון לחלות בדמנציה ואת הגיל שבו מופיעים השינויים הקוגניטיביים.

"אלצהיימר היא מחלה שמתקדמת, לאט לאט היא פוגעת בתפקודים של המוח וגורמת לירידה ביכולות החשיבה והזיכרון, אבל גם ביכולות קוגניטיביות - כמו מודעות ותובנות ושינויים בהיבטים הרגשיים. כל מה שהמוח שלנו מייצר, מבחינת קוגניטיבית ורגשית ואישיותית עלול להיפגע במחלה", הסבירה ד"ר ברגמן. מידת הפגיעה קשורה לשלב שבו מאבחנים את המחלה.

"המחלה המוחית, התהליכים שקורים במוח שגורמים בסופו של דבר לפגיעה בתאי המוח, מתרחשים הרבה הרבה שנים לפני שבכלל יש סימנים לירידה ביכולות הזיכרון או החשיבה. אז התהליכים האלה קורים ואנחנו בכלל לא יודעים את זה", הסבירה ד"ר ברגמן, "ואז מתחילים סימנים קלים לירידה ביכולות החשיבה, והמצב הזה מתקדם עד למצב שאנחנו קוראים לו דמנציה". היא הסבירה כי דמנציה היא תיאור של "מצב קטסטרופלי, שבו תפקודי החשיבה נפגעים עד כדי כך שהאדם לא יכול להתפקד באופן עצמאי".

ד"ר ברגמן הסבירה כי התפיסה היום היא שירידה קוגניטיבית ודמנציה הם לא מצב תקין, זה לא חלק מזיקנה תקינה, שכן יש אנשים שמגיעים לגילאים מופלגים בלי דמנציה. אמנם יש דברים שמשתנים עם הגיל, אבל הם לא אמורים להשתנות ברמה שפוגעת בתפקוד. היא הוסיפה כי אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני רופאים הוא להבדיל בין מצב שהוא תקין, התבגרות תקינה שיש בה חוסר שלמות, טעויות בשליפת נתונים או שכחת מילים, לבין מצב של מחלה.

בנוסף, "לא כל שכחה ולא כל שינוי ביכולות הקשב זה בגלל מחלות ניווניות של המוח, יש המון המון מצבים, למעשה, המוח שלנו רגיש ומגיב כמעט לכל דבר שעובר על הגוף - חסרים של ויטמינים, הפרעות בשינה, מצבים של מחלות, כאבים כרוניים, דיכאון", הסבירה ד"ר ברגמן. העובדה הזו הופכת את תהליך האבחון למורכב. "המחלה מאוד מורכבת", היא הבהירה.

ד"ר ברגמן הוסיפה כי השכיחות של מחלות ניווניות עולה עם הגיל, רוב רובם של החולים הם מעל גיל 65. "הסימנים הראשונים בדרך כלל הם הפרעות זיכרון, זיכרון טווח קצר, קושי לזכור תכנים של שיחות, קושי לזכור איפה הנחנו חפצים, קושי למצוא מילים", אמרה. אבל כאמור - אלה דברים שיכולים לקרות לכולם, מסיבות שונות, ולכן במקרה כזה יש צורך להתחיל בתהליך לא פשוט של אבחנה.

"תמיד יש טיפול רפואי למחלות קוגניטיביות ולדמנציה, אין דבר כזה שאין טיפול. תמיד אפשר לשפר את המצב בעוד משהו", אמרה ד"ר ברגמן, "אז ההסתכלות היא מאוד הוליסטית, על כל ההיבטים של החיים, איך מייצרים איכות חיים טובה ככל שניתן".

היא הוסיפה כי "חולי דמנציה יכולים להיות בתוך עולם שהוא גיהינום - של אי שקט, של תסכול, של חוסר הבנה של חוסר אמפתיה של האנשים שנמצאים סביבם, לקבל טיפול תרופתי לא נכון, לסבול מתופעות לוואי, יכולה להיות להם איכות חיים מאוד לא טובה, אבל מצד שני יכולה להיות להם איכות חיים מצוינת במציאות העצובה של המחלה".

ונסיים בחדשות טובות: בשנה האחרונה הייתה פריצת דרך מאוד משמעותית בטיפול במחלה. "ה-FDA אישר את התרופה הראשונה לאלצהיימר, שהיא תרופה שמטפלת באחד המנגנונים שעומדים בבסיס המחלה", הסבירה ד"ר ברגמן, "זה נוגדן שאנחנו נותנים אותו בעירוי פעם בחודש, הוא נקשר לחלבון ששוקע במוח במחלת האלצהיימר ומפנה אותו מהמוח". התרופה מתאימה לאנשים בשלבים המוקדמים של המחלה, מה שמחזק אף יותר את הצורך באבחון מוקדם.