אנחנו מבלים בממוצע 3,000 שעות בשינה בכל שנה - או במילים אחרות, שליש מתוחלת החיים שלנו, ולמרות שזה המון זמן, זה לא קורה במקרה. שינה קשורה למגוון תהליכים קוגניטיביים ופיזיולוגיים בגוף, ומחסור בה עלול להיות בעל השלכות בריאותיות לא רצויות כמו מחלות כרוניות, השמנה ומחלות לב.
ככל שאנו מתבגרים, אנו עשויים גם לחוות שינויים בדפוסי השינה שלנו, וההבנה עד כמה השינה הכרחית לתפקוד בריא הופכת חשובה. אז כמה שעות מומלץ לישון בכל לילה כדי לקבל את ההשפעה המיטיבית של שינה? מדענים מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה ואוניברסיטת פודן בשנגחאי מצאו את התשובה.
בבחינת נתונים מ-UK BioBank, החוקרים בדקו 498,277 משתתפים בני 38 עד 73 שנים שהשלימו סקרים לגבי דפוס ומשך השינה שלהם, בריאות הנפש והרווחה הכללית. מקבוצה זו, ל-40 אלף משתתפים היו פרופילי הדמיה מוחיים ונתונים גנטיים נוספים שהיו זמינים לניתוח החוקרים.
תוצאות המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Aging מצביעות על כך שלמשתתפים שישנו כ-7 שעות שינה ביום ללא הפרעה משמעותית בדפוסי השינה היומיומית שלהם במשך תקופות ממושכות, היו ביצועים קוגניטיביים טובים יותר. בנוסף, הבריאות הנפשית והרווחה הכללית שלהם השתפרה בטווח הארוך. נראה ששינה מועטה או רבה יותר הייתה קשורה לפגיעה בביצועים קוגניטיביים במשימות כמו זיכרון ומיומנויות פתרון בעיות, ובריאות נפשית אצל המשתתפים.
מה הקשר לדמנציה?
המחברים גם גילו קשר בין כמות השינה ושינויים בנפח של אזורי מוח מרכזיים המעורבים בזיכרון, כמו ההיפוקמפוס ואזורים אחרים המעורבים בעיבוד קוגניטיבי אצל חלק מהמשתתפים. "למרות שאיננו יכולים לומר חד משמעית כי מעט מדי או יותר מדי שינה גורמים לבעיות קוגניטיביות, נראה כי הניתוח שלנו המתבונן באנשים על פני פרק זמן ארוך יותר תומך ברעיון הזה. אבל נראה שהסיבות לכך הן שאנשים מבוגרים סובלים משינה גרועה יותר הן מורכבות והן מושפעות משילוב של המבנה הגנטי ומבנה המוח שלנו", אמר בהצהרה פרופסור ג'יאנפנג פנג מאוניברסיטת פודן.
המחברים מרמזים על הסבר אפשרי מדוע שינה לא מספקת ככל שאנו מתבגרים עלולה להוביל לירידה קוגניטיבית, ומסבירים שזה עשוי לנבוע מהפרעה בשינה בגלים איטיים, הפרעה שנקשרה בעבר לדמנציה ולקשיי זיכרון. למרות שהמחקר הנוכחי אינו משער מדוע שינה רבה מדי עשויה להיות דבר רע, גם מחקרים קודמים הראו כי יותר מדי שינה עלולה להוביל לירידה קוגניטיבית.
עוד בוואלה!
במחקר הנוכחי היה מדגם גדול יחסית, ולכן התוצאות יכולות להיחשב חזקות. עם זאת, המחברים מדגישים כמה מגבלות: הנסקרים דיווחו על עצמם, מה שעשוי להציג הטיה מסוימת, והחוקרים רק שאלו שאלות לגבי משך השינה הכולל של המשתתפים ולא בדקו היבטים אחרים כמו נוהלי היגיינת שינה.
"שנת לילה טובה חשובה בכל שלבי החיים, אבל במיוחד כשאנחנו מזדקנים. מציאת דרכים לשיפור השינה עבור אנשים מבוגרים יכולה להיות חיונית כדי לעזור להם לשמור על בריאות נפשית ורווחה טובה ולהימנע מירידה קוגניטיבית, במיוחד עבור חולים עם הפרעות פסיכיאטריות ודמנציה", מסכמת פרופסור ברברה סהקיאן מהמחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת קיימברידג'.