פרפקציוניזם (רדיפה אחרי שלמות) זו תכונה שהרבה אנשים אוהבים לזרוק לאוויר כשהם מדברים על אנשים אחרים, או על עצמם - בעיקר בראיונות עבודה. אבל בפועל מדובר בתווית שגורמת להרבה אנשים לחוש בעיקר חרדה מכך שהם "לא מספיק" משהו. במחקר שהתפרסם בכתב העת לפסיכולוגיה Psychological Bulletin נמצא שבין השנים 1989 ל-2016 חלה עלייה משמעותית בשיעור האנשים שהגדירו עצמם 'פרפקציוניסטים'.
אבל האם הייתם מודעים לכך שיש 3 סוגים שונים של פרפקציוניזם? כדי להבין טוב יותר לאיזה זן של פרפקציוניזם אתם משתייכים, כדאי ראשית להכיר את הסוגים השונים, מאפייניהם והדרך שבה הם באים לידי ביטוי בהתנהגות. פרפקציוניסטים נחלקים ל-3 קטגוריות: עצמיים, אחרים וחברתיים.
פרפקציוניזם עצמי
פרפקציוניזם עצמי כשמו כן הוא מופנה בעיקר אל האדם עצמו. זה מתבטא פעמים רבות בביקורת עצמית גבוהה מאוד, תחושת שחיקה שנובעת מאיזו אכזבה עצמית מכך שאתם או ההישגים שלכם אף פעם לא מצליחים לעמוד בציפיות שלכם מעצמכם. פרפקציוניסטים עצמיים נוטים לחוש תסכול לעתים קרובות, משום שבפועל גם ה"הכי טוב" שלהם בסוף לא עומד בציפיות שלהם עצמם. מדובר באנשים עם יכולת מוגברת לשים לב לפרטים ונכונות להשקיע מאמצים רבים כדי לעשות הכל בדיוק כמו שצריך. מצד שני, הם גם מתקשים "לשחרר" כישלונות ולהמשיך הלאה כשמשהו לא הולך להם.
"אנשים עם סוג זה של פרפקציוניזם הם הרבה פעמים מאוד פרודוקטיביים, אבל הם אומרים לעצמם כל הזמן שההישגים שלהם לא מספיק טובים, והם מרגישים לעתים קרובות חוסר סיפוק או שהם לא מצליחים לשאת בנטל, במקום ליהנות ולחגוג את ההישגים וההצלחות שלהם", מסבירה אמילי סימוניאן מטפלת זוגית ומשפחתית שמתמחה בסוגיות של דימוי עצמי, דיכאון וחרדה, בראיון לאתר Huffpost.
מה עושים?
זיהיתם את עצמכם בתיאור הזה? הנה כמה עצות שיעזרו לכם להתמודד טוב יותר עם הפרפקציוניזם העצמי שלכם: כשאתם מרגישים שהכול נהיה לכם קצת יותר מדי, קחו צעד אחורה לפני שהכל מתפוצץ לכם בפרצוף. "כשאתם מתחילים להרגיש שהעומס מכריע אתכם, נסו לזהות תחום אחד בחיים שלכם שבו אתם יכולים לקחת צעד אחורה ולשחרר לזמן מה או לקבל בו תמיכה מאחרים", ממליצה סימוניאן. "תקפידו לטפל בעצמכם ולשמור על אורח חיים מאוזן שכולל גם זמן לפעילויות פנאי ולמפגשים חברתיים - גם זה יעזור".
לאחר מכן, תתחילו לתרגל חמלה עצמית - איך עושים את זה? תגידו לעצמכם דברים שיבססו את ההפרדה בין ההתנהגות שלכם למי שאתם באמת. למשל: "אני לא מרוצה מזה שהברזתי מהאימון היום, אבל בדרך כלל אני כן מצליחה לשמור על אורח חיים בריא ופעיל, כך שלהפסיד אימון פעם ב... זה לא סוף העולם".
פרפקציוניזם שמופנה כלפי האחר
הסוג הזה של פרפקציוניזם אולי לא מצלצל לכם מוכר על פי שמו, אבל תיכף נרד לפרטים ותראו שאתם כן מכירים אותו ויצא לכם להיתקל בו במקום העבודה או בלימודים, בין אם מצדו האחד או האחר. "הפרפקציוניזם הזה מתבטא בכך שאנשים סבורים שסביבתם צריכה להתנהג בצורה מאוד מסויימת, וכשזה לא קורה הם נפגעים, נעלבים או כועסים", מסבירה סימוניאן. הפרפקציוניזם הזה יוצר פער שנובע מציפיות לא ריאליות שמובילות לקונפליקט.
"אם אתם מצפים שמישהו תמיד יתנהג, יחשוב ויעשה דברים בדיוק באופן שבו אתם מעדיפים, סביר להניח שתיווצר סביבה שיפוטית שבה קשה לנהל מערכות יחסים ותגרום תסכול, חוסר סיפוק וכאב רגשי לכל הצדדים", אומרת סימוניאן. לפרפקציוניזם מהסוג הזה יש מחיר כבד בעיקר במערכות יחסים אישיות, אבל לא רק.
מה עושים?
זיהיתם את עצמכם בתיאור הזה ואתם מרגישים שמערכות היחסים האישיות שלכם משלמות מחיר על הפרפקציוניזם שלכם? נסו לגלות יותר הבנה לאחרים ותרגלו אמפתיה באופן אקטיבי. נסו כך: נניח שאתם מתחרפנים מזה שבן או בת הזוג שלכם תמיד מורידים את הנעליים בסלון ומשאירים אותן שם במקום לקחת אותן למקום. שאלו אותם מה הסיבה, ושקלו ברצינות את תשובתם. התשובה יכולה להיות "כי אני עייף/ה" או "כי זה משהו שנשכח בקלות" או פשוט כי "לי זה לא מפריע בכלל שהן לא במקום". תנו מקום להסברים שלהם, שכולם אגב, יכולים להיות לגיטימיים. לאחר מכן, תרגלו הודיה - ערכו רשימה של הדברים הטובים שאתם שמחים שיש בבן/בת הזוג שלכם, היתרונות שלהם, התכונות החיוביות, החוזקות של מערכת היחסים שלכם איתם. רשימה כזאת עוזרת להגביר את רמת הסיפוק ממערכת היחסים ומעבירה את הפוקוס לדברים הטובים, ולא לחסרונות הקטנים.
פרפקציוניזם חברתי
אם אתם מתאבססים על מה שאחרים חושבים עליכם או שיש לכם פחד מדחייה, ייתכן מאוד שאתם פרפקציוניסטים חברתיים. פרפקציוניסטים מהסוג הזה מתנהלים בחייהם תחת ההנחה שהסביבה שלהם מצפה מהם להראות, לפעול ולנהוג באופן מאוד מסויים. "זה נורמלי להתייחס למה שאחרים חושבים עליך, עד לרמה מסויימת, אבל פרפקציוניסטים חברתיים לוקחים את זה לקיצוניות. הסממנים של זה הם לרוב חיצוניים: אנשים שחשוב להם שאחרים יראו אותם כמי שבשליטה תמיד, חשוב להם להראות חכמים, להראות יפים וכו', והאישור החיצוני של אחרים כל כך חשוב להם עד שזה ממש משפיע על תחושת הערך והביטחון העצמי שלהם", מסבירה סימוניאן.
הדימוי העצמי של הפרפקציוניסטים החברתיים הוא למעשה בבואה של מה אחרים חושבים עליהם. הם מרגישים שהם טובים מספיק רק אם נדמה להם שאחרים חושבים כך עליהם, ולהיפך.
עוד בוואלה!
מה עושים?
חשוב לחזק את הקול הפנימי שלכם. אפשר לעשות זאת בעזרת רשימה של החוזקות שלכם, התכונות החיוביות וההישגים שצברתם - זה יעזור לכם לחוש גאים בעצמכם. כשאתם מרגישים חוסר ערך או פגיעה בביטחון העצמי שנובעת מהמבט החיצוני של אחרים, שאלו את עצמכם: 'האם יש לי הוכחות ממשיות לכך שאנשים חושבים שאני לא מספיק טוב?', ברוב המקרים תגלו שהתשובה היא שאין לתחושה שלכם אחיזה במציאות.
פרפקציוניזם אינו מחלה חשוכת מרפא
חשוב להבין שפרפקציוניזם אינו גזירת גורל. זה לא תמיד פשוט, אבל זו התנהגות וצורת חשיבה שאפשר לשנות ולשפר. "לפרפקציוניסטים יש נטייה לצפות לאיזו אבן דרך גדולה או הישג משמעותי מיד עם תחילת העבודה העצמית שלהם, אבל צעדים קטנים הם המפתח להצלחה בשינוי הזה. אפשר 'להחלים' מפרפקציוניזם בעזרת התמדה", אומרת סימוניאן. כדי לעשות את השינוי צריך להתמקד בכל פעם במשהו אחד קטן, ולשנות אותו.