בסרטון: מבחן הדחייה מראה שנשים הן הרבה יותר אכזריות מגברים
הגעת לריאיון עבודה והמראיין לא ליווה אותך לדלת בחיוך או שהדייט הסתיים במבוכה קלה וחשבתם שבזבזתם שעות יקרות בניסיון כושל למצוא חן? לא צריך להיכנס ללחץ. נכון שאין הזדמנות שנייה לעשות רושם ראשוני, אבל במחקר חדש נטען שאתם כנראה לא צריכים אותה.
המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Psychological Science, מגלה שאנשים נוטים לזלזל בחיבה שהפגינו כלפיהם לאחר מפגש בפעם הראשונה. החוקרים ערכו סדרה של ניסויים שבהם שני אנשים נפגשו ודיברו בפעם הראשונה, ולאחר מכן דירגו את ביצועי השיחה שלהם ושל האחר. זמני השיחות לא הוגבלו ונושאי השיחה לא הוכתבו מראש.
עוד בנושא:
ההפרעה ששליש מהעולם סובל, או יסבול ממנה
כישורים חברתיים זה משהו שאפשר ללמד בגיל צעיר?
בזמן שמצמצתם: ככה רושם ראשוני באמת עובד
אם גם אתם נוטים לשחזר ללא הפסקה מפגשים שנדמו לכם כלא מוצלחים במיוחד, אתם ממש לא לבד. החוקרים גילו שהמשתתפים דירגו תמיד את השותף לשיחה כחביב ומהנה יותר לעומת הציון שהעניקו לעצמם על הביצועים באותה השיחה.
"תמיד מתגנב ללב שלי חשד כאילו בן שיחי לא חיבב אותי ולא נהנה מהחברה שלי כמו שאני נהניתי מהחברה שלו", אומר גאס קוני, פסיכולוג חברתי מאוניברסיטת הרווארד, שחקר את התופעה יחד עם אריקה בותבי, חוקרת מאוניברסיטת קורנל, "האם רק אני מרגיש כך? או שאולי כולם חושבים כך ולא מודים?"
אצל אנשים ביישנים "פער החיבה" היה אפילו גדול במיוחד, הוסיף קוני, אבל תחושות מקטינות נמדדו גם בקרב משתתפים אחרים במחקר בעלי סגנון אישיותי אחר. היו אפילו עדויות לכך שתפיסה מוטעית על הרושם שהשאירו המשתתפים נמשכת הרבה מעבר לאינטראקציה הראשונה, כמעט חודשים רבים אחר כך.
מאחר שאין סיכוי שהפרטנר בשיחה יהיה חביב יותר באופן גורף, קוני סבור שממצא זה מעיד על כך שאנחנו מתנהגים בסלחנות ובחביבות גדולה יותר כלפי המכרים החדשים מכפי שאנחנו תופסים את עצמנו - ושאנשים אוהבים אותנו יותר ממה שאנחנו חושבים.
לדברי קוני מספר גורמים עשויים להסביר את הפער בדימוי העצמי. אנשים עשויים להיות מאוד ממוקדים במיוחד בצד שלהם בשיחה, עד שהם לא יכולים לאמוד במדויק כיצד האדם האחר מרגיש. "אנחנו לא יודעים מה אנשים אחרים חושבים, ולכן אנחנו בעצם משליכים את מה שאנחנו חושבים על הביצועים שלנו למה שאנשים אחרים חושבים עלינו".
החוקר סבור שיש סיבה נוספת להלקאה העצמית. "אנשים נוטים להיות קשים יותר עם עצמם", מסביר קוני, "לאחר שיחה אנחנו נוטים לשחזר כל מה שאמרנו ולא נכון ולחשוב שאפשר היה לשפר את זה, או להשוות אותה למקרים בהם היינו מצחיקים, חביבים או רהוטים יותר. אין לנו חוויות דומות שקשורות לאדם החדש שפגשנו, כך שאנחנו מתייחסים אליהם הרבה יותר בקלות".
מדובר בחוויה שיכולה לגרום לעצב, חרדה, או להחמיץ אינטראקציות אישיות חשובות. למרות שהמחקר לא בחן אסטרטגיות שיסייעו להתגבר על הפער בחיבה, קוני סבור שהידיעה שהקושי קיים היא מקום טוב להתחיל בו. "תמיד נשמע את הקול הקטן בראש שיגרום לחשוב שוב על השיחה", הוא מסביר, "תחשוד בו ובאמינות שלו".