כישורים חברתיים זה משהו שאפשר ללמד בגיל צעיר?

לפעמים זה נראה כאילו ילדים מסוימים נולדו עם כישורים חברתיים מוצלחים במיוחד, בזמן שאחרים נאבקים באתגר ללא הרף. חלק מהילדים יוצרים חברויות בקלות, בזמן שאחרים בודדים יותר. לילדים מסוימים יש שליטה עצמית, בעוד שלאחרים יש מזג מהיר יותר. בקיצור, ילדים מאוד שונים זה מזה, אבל על דבר אחד כולם מסכימים – לילדים מוכשרים יותר חברתית יש יתרון שמשפיע על תחומי חיים רבים.

תקשורת יעילה היא אחד מהמרכיבים המרכזיים של הצלחה חברתית. תקשורת חברתית היא שפה. וכמו בכל תחום תפקודי אחר בחיי ילדים – ילדים שונים מתפקדים ברמות שונות. אולם, גם את המצוי ניתן לשפר. באמצעות תקשורת, ילדים מקבלים הזדמנות לבטא את הייחודיות שלהם, תחומי העניין שלהם, את הערכים שלהם ואפילו את בעיותיהם. ביטוי עצמי הוא עניין מרכזי בתקשורת בין ילדים וחשוב לחזקו ולשפרו.

עוד בנושא:
בדידותי הנהדרת: מה עושים כשלילד אין חברים?
הילד מפחד ללכת לביה"ס? אולי הוא סובל מחרדה חברתית

אנו רוצים ללמד ילדים כיצד להציג את עצמם, כיצד ניתן לפתח דו-שיח ובסופו של דבר, כיצד מתחזקים שיחה קבוצתית. ילדים מתקשים חברתית בוחרים באסטרטגיות שגויות לתקשורת עם ילדים אחרים. לדוגמה, הם יכולים להשוויץ ולנסות לזכות בהרבה תשומת לב מילדים אחרים – דבר שיכול להוביל לדחייה מצד הקבוצה. לחילופין, הם יכולים לנקוט בגישה בלתי פעילה שתוביל להתעלמות מצד הקבוצה.

הקניית מיומנויות תקשורתיות מאפשרת תחושת הצלחה חברתית לילדים ומגייסת אותם להמשך למידה של מיומנויות נוספות: הצלחה מעודדת הצלחה. כהורים ומחנכים אנו רואים מיד כאשר ילד מתנהג בצורה לא נאותה – אלה מצבים כל כך מתסכלים עבורנו, שהתגובה הראשונה היא ביקורת כלפי הילד. לימוד כישורים היא גישה הרבה יותר יעילה מביקורת – גם עבור הילד וגם עבור הוריו.

מה מייחד אותי?
אף על פי שכל ילד ייחודי ושונה מאחרים, עדיין יש לא מעט דברים משותפים בינו לבין הקבוצה שלו. בגילאים שונים – ובוודאי בתקופת ביה"ס היסודי – תחומי עניין משותפים מהווים 'דבק' חברתי רב משמעות אשר מחבר את חלקי הקבוצה השונים. על מנת לדעת את מקום הילד בקבוצה, הילד צריך לדעת מה מיוחד בו. ערכו רשימה עם ילדכם: מה מיוחד בהם ומה מאפיין אותם – אלה יכולים להיות מאפיינים חיצוניים, תחומי עניין, משהו על הבית שלהם והמשפחה שלהם וכן הלאה. עכשיו בררו איתם האם יש ילדים בסביבה שלהם שיש בהם גם את המאפיינים האלה. האם יש בינם עוד דברים משותפים.

מה חשוב לי?
לכל אחד מאיתנו יש את הערכים שלו – גם לילדים יש ערכים משלהם – אותם דברים שחשובים להם ומשמעותיים עבורם. שבו עם ילדכם ובדקו איתם מה חשוב להם בעולם שסובב אותם: אם הם מתמקדים רק בצעצועים, ממתקים או דברים מוחשיים אחרים, נסו לעזור להם – שאלו אותם האם יש התנהגויות חשובות שהם אוהבים יותר או פחות, האם יש דעות והתייחסויות שהם מעריכים. דאגו להתאים את רמת השיחה לגיל הילד, כמובן. עכשיו ניתן לברר איתם אילו ילדים יש בסביבה שלהם ומה הם יודעים על הערכים שלהם. דבר זה מביא לשיפור המודעות העצמית והיכרות עם הסביבה.

לתת מחמאה
הערכה כלפי האחר היא דבר חשוב ביותר. למה זה חשוב? משום שבדרך זו אנו גורמים לאחר להרגיש טוב יותר. באופן כללי יותר ניתן לומר שמשמעות הרעיון של כישורים חברתיים הוא לדעת כיצד ההתנהגויות שלנו גורמות לאחר להרגיש ולדעת לנווט אותן בצורה הטובה והחיובית ביותר.

כאשר אנו מחמיאים לאחר אנו מתייחסים למשהו טוב שהוא עשה, לאיך שהוא נראה, למה שיש בבעלותו או ללבוש שלו, להתנהגות שלו או למאפיינים שלו (חזק, אמיץ, נחמד וכו'). שבו עם ילדכם ובררו אילו דברים ראויים למחמאה הוא רואה בילדים שסובבים אותו: בין אם במשפחה הקרובה, בחוג או בכיתה. אז לפני שניגשים להחמיא למישהו: נחליט למי אנו רוצים להחמיא, מה אנו רוצים להגיד ונבדוק שאכן מדובר במשהו נעים. ולבסוף, נחשוב איך להגיד זאת ובאיזה טון על מנת שיישמע כן ואמיתי. הרי מחמאה שלא מרגישה אמיתית, לא תיתפס כמחמאה.

לקבל מחמאה
כאשר אנו מקבלים מחמאה אנו בעצם מקבלים עידוד להמשיך במשהו שאנחנו עושים – כי התוצאה רצויה וטובה. לא מעט ילדים (ומבוגרים) חווים מבוכה כאשר הם מקבלים מחמאה – ומבוכה נתפסת לעתים קרובות כרגש לא נעים. לעתים, אולי אפילו נפקפק באמינותה –באמת התכוונו להחמיא לי או שזה היה סתם? מצד שלישי, לא מעט ילדים לא אוהבים להיות במרכז תשומת הלב וחושבים שזה עלול לגרום להם לנזק חברתי. הדרך הטובה ביותר לקבל מחמאה היא לומר 'תודה' או להחזיר מחמאה. התאמנו עם ילדכם על קבלת מחמאות ונסו לגייס את המשפחה להשתתף.

להכיר ילדים אחרים
על מנת לדעת להתקרב לסוגים שונים של אנשים, עלינו להכיר אותם ואת מה שמייחד אותם, מה שמאפיין אותם, את הערכים שלהם ואת תחומי העניין שלהם. נסו להתאמן עם ילדכם על שמות הילדים השונים בסביבה שלו (מהכיתה, מהחוג או כל מסגרת חברתית אחרת) ולראות מה הוא יודע על ילדים שונים. שאלו אותו מה הוא יודע לספר על עצמו: בין אם דברים אישיים ובין אם דברים לא אישיים. ניתן להתאמן על כך אפילו בבית עם בני משפחה או כל אדם אחר שמוכן לשתף פעולה אתנו.

למרות כל האמור, אל תטעו לחשוב שעל הילד להתאים את עצמו לכל ילד בסביבתו ולעשות מאמצים כבירים ובלתי פוסקים לייצר מערכות יחסים. כמובן שזוהי אינה המציאות הרצויה. אולם, כאשר כישורי התקשורת החברתית אינם משרתים את צרכיהם החברתיים ההולכים וגדלים של ילדנו, עלינו לדעת היכן להתערב ובאיזה אופן. כמובן שעבודה שנעשית על-ידי ההורים היא חשובה ביותר – אולם גם לבית הספר (מחנכת ויועצת) יש תפקיד מרכזי ביצירת אקלים חברתי מיטיב ועיצוב התערבויות כיתתיות/שכבתיות/בית ספריות שנועדו לגרות אקלים שכזה. שילוב מאמצים של אנשי חינוך והורים הוא הדרך הנכונה להתערבות יעילה.

אורי מלמד הוא פסיכולוג חינוכי מומחה, פסיכותרפיסט וממקימי מרכז 'כישורים' לפיתוח כישורים חברתיים.