פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בדידותי הנהדרת: מה עושים כשלילד אין חברים?

      קשרים חברתיים עם בני גילם תופסים מקום חשוב בחיי ילדים, מגילאי הגן ובית הספר. אבל לא לכולם זה בא בקלות. האם זאת בעיה כשלילד יש רק מעט חברים? ומה עושים כשהילד חווה בידוד חברתי? מומחה מסביר

      ילד עצוב משחק עם צעצועים (ShutterStock)
      עד גיל 9 חברויות מבוססות על תחומי עניין משותפים (אילוסטרציה: shutterstock)

      חברים וחברות מהכיתה, מהחוג, מהשכונה, חברי נפש, מהגן או מהיסודי: ילדים בני אותו הגיל משחקים תפקיד חשוב בחיי ילדים בגיל בית ספר. הם משחקים יחד, עובדים יחד, מחקים אחד את השני, רבים ומתפייסים. כל הורה מאחל לילדיו קשרים חברתיים נעימים ומיטיבים. אך מה עושים כאשר לילד יש מעט חברים, או שאין לו כלל – ומצבו הוא כזה שגורם לו להתנתק חברתית מבני גילו? האם הורים יכולים להשפיע על ילדם ולעזור לו ליצור חברויות?

      עוד בנושא:
      לילד אין כישורים חברתיים? אתם יכולים לעזור לו
      למה אנשים בודדים נשארים בודדים?
      הורות בעידן הוואטסאפ: לילדים שלכם אין מספיק חברים

      מתי קשר נתפס כחברות?
      לפני שנתחיל לנסות ולהשפיע על ילדינו, קודם כל חשוב להבין כיצד הם חווים חברויות ומהי בכלל חברות בשבילם. עד גיל 9 לערך, ילדים מחשיבים ילד אחר כחבר שלהם אם הם אוהבים את אותם הדברים ומתעניינים באותם התחומים (תכנית טלוויזיה, משחק, שיר, פעילות וכו'). באופן הזה הילדים יכולים לחלוק פעילויות רבות יחד. לפעמים זה נראה כאילו חברים בגילאים הללו, הם השתקפות מדויקת אחד של השני. הדבר שמקרב חברים אלה אחד אל השני הוא פעילות משותפת.

      ילדות רוכבות על אופניים (ShutterStock)
      רוב הילדים רוכשים מיומנויות חברתיות באופן כמעט אוטומטי (אילוסטרציה: shutterstock)

      בערך בסביבות גיל 10 חברויות מתחילות לקבל יותר עומק. חברים מתחילים לייעץ אחד לשני, לתמוך בקשיים ולהיות שותפים לסודות. צורה אינטימית יותר זו של חברות היא תוצאה של התפתחות רגשית, המאפשרת לילד לחוש אמפתיה כלפי האחר. ילדים צעירים יותר מתייחסים אל חברויות בדרך כלל מנקודת מבט חד-צדדית: "הוא חבר שלי, בגלל שהוא אוהב את מה שאני אוהב".

      מיומנויות חברתיות
      מהרגע שילדים הולכים לגן ולבית ספר, הם באים במגע עם בני גילם. על מנת להתנהל ולהסתדר עם בני גילם, ילדים רוכשים מיומנויות חברתיות. הם לומדים ליצור קשר אחד עם השני, להרגיש את מה שהאחר מרגיש ולחוש חמלה כלפיו, לבקש להצטרף למשחק, להגיד 'לא' ולדעת לעמוד על שלהם. הם גם לומדים לריב, לשאת ולתת ולפתור בעיות. רוב הילדים לומדים את הכישורים הללו כבר בגיל מוקדם יחסית, באופן כמעט אוטומטי. אולם, לילדים אחרים הדבר אינו מובן מאליו ומלווה בקשיים רבים.

      בעיות חברתיות
      כאשר ילדים מתקשים עם כישורים חברתיים הם חווים לעתים קרובות יותר דחייה חברתית ותחושת בידוד חברתי מצד בני גילם. בעוד ילדים פופולריים יותר מצליחים ליצור עוד ועוד קשרים חברתיים באמצעות הכישורים החברתיים שלהם – וכך להמשיך ולפתחם.

      לא מעט ילדים חווים קשיים חברתיים בגיל בית הספר היסודי. ניתן לחלק אותם לשתי קטגוריות: הילדים היותר שקטים - אלה שבקושי נשמעים ומרגישים 'שקופים' בכיתה. הקבוצה השנייה שייכת לילדים שמנסים ליצור קשר ולהיות פעילים חברתית, אך עושים זאת בצורה שגויה: הם פחות מתחשבים ברצונם של אחרים, נוטים לריב ולהיות אלימים (מילולית או פיזית), להפגין התפרצויות זעם ועוד. המשותף לילדים בשתי הקבוצות הוא היעדר ביטחון עצמי בכישוריהם החברתיים, בעקבות כישלונות חוזרים ונשנים. חוויות חברתיות שליליות עלולות לגרום לילדים לפתח גם חרדה חברתית.

      האיכות חשובה יותר מהכמות

      ילדים ובעיקר בני נוער רבים חווים לעתים בדידות. ילדים יכולים להיות בקשרים חברתיים עם ילדים אחרים ועדיין לחוש בודדים. גם ילדים פופולריים עשויים להרגיש שלא הצליחו לרכוש לעצמם חבר או חברה 'אמיתיים'. כהורים ואנשי מקצוע אל לנו להתמקד רק בכמות החברים, אלא באיכות החברויות.

      נער עם סוויטשירט קפוצון (ShutterStock)
      ישנם ילדים עם צורך מצומצם יותר בקשרים חברתיים (אילוסטרציה: shutterstock)

      כאשר ילד נמצא במצב של תחושת בדידות חברתית או היעדר חברויות, חשוב לשוחח איתו על הנושא. נסו לברר איתו האם המצב של 'בידוד חברתי' בו הוא נמצא, הוא מבחירה או לא. ישנם ילדים עם צורך מצומצם יותר בקשרים חברתיים עם ילדים אחרים. מעבר לכך, ילדים יכולים לעתים להרגיש סיפוק רב מהקשרים החברתיים שלהם בכיתה או בחוג ובעקבות זאת להתעניין פחות בקשרים חברתיים מחוץ לזמן בית ספר. אין בכך כל פסול. התייחסות יתר למצבים אלו עלולה לגרום לילד לחוש חוסר ביטחון בהתנהלותו, שלא בצדק. אנו עוסקים פה במצבים בו לילדינו יש צורך בעוד חברים אולם הוא אינו יודע כיצד לגשת לכך.

      דברים שהורים יכולים לעשות

      שוחחו על הבעיה עם בית הספר. שאלו את המורה כיצד הילד מתנהל עם ילדים אחרים. האם הוא מבודד את עצמו, האם הוא מבודד על ידי ילדים אחרים, או האם הוא מתנהל בצורה לא יעילה עם ילדים אחרים? חלקים נכבדים מן ההתרחשויות החברתיות של ילדינו קורים תחת עינה הפקוחה של המחנכת, והיא רואה דברים שאנו לא יכולים לראות. המחנכת יכולה לסייע לילד ליצור קשרים חברתיים או ללמדו לעשות זאת בצורה יעילה יותר. בנוסף, המחנכת יכולה להתמקד באקלים הכיתתי ולנסות לשנות תהליכים קבוצתיים המאפשרים התנהגויות שליליות בכיתה.

      דוגמא אישית יכולה לספק לילדך מידע רב על דרכי גישה אל האחר. הראו לילדכם כיצד אתם יוצרים קשרים חברתיים, כיצד אתם מתקשרים עם אחרים וכיצד אתם פותרים עימותים. מבוגרים רבים ממעיטים בערך הרב שיש לדוגמאות להתנהגויות חברתיות. לא בצדק – ילדים לומדים התנהגויות חברתיות רבות מצפייה בנו, המבוגרים.

      התבוננו בילד בסיטואציות חברתיות. כך תוכלו לראות ולהבין היכן הוא מתקשה ומתי דברים מסתבכים לו.

      אמא כועסת על ילדות (ShutterStock)
      ילדים לומדים התנהגויות חברתיות רבות מצפייה במבוגרים (אילוסטרציה: shutterstock)

      עזרו לילדכם ליצור קשר ולגשת לילדים אחרים. נסו לעזור לו בצעד הראשון ודרבנו אותו להמשיך משם. גם מפגשים עם בני דודים וקרובי משפחה יכולים להיות מאוד יעילים ולאמן את ילדכם בכישורים חברתיים.

      חוגי ספורט יכולים לעשות עבודה מצוינת סביב קשרים חברתיים. תחומי ספורט קבוצתי יכולים להשפיע לטובה על יצירת קשרים חברתיים. יחד עם זאת, לא מעט ילדים מעדיפים ספורט אישי ולא קבוצתי. במקרה הזה ג'ודו יכול להיות חלופה טובה – זהו ספורט מבוסס מגע, בו ילדים יכולים ללמוד לשחק פיזית אחד עם השני, תחת כללים ברורים ובאופן בטוח. הדבר יכול להועיל לביטחון העצמי ולתחושת החוסן של הילד. כל חוג אחר בו ילדים לומדים שיתוף פעולה ועבודת צוות יכול להיות חלופה מצוינת.

      כשהילד מאוד מתקשה, סובל מחוסר בטחון קיצוני, או מהצקות, אנו כהורים חווים חוסר אונים רב. במקרים בהם הבעיות מחריפות, חשוב לקבל סיוע ועזרה מקצועיים. קבוצות למיומנויות חברתיות יכולות להציע עזרה רבה במצבים אלה. בקבוצות אלו ילדים לומדים בקבוצה קטנה ובאופן משחקי כיצד להתנהל אחד עם השני בצורה טובה יותר ומיטיבה יותר.

      אורי מלמד הוא פסיכולוג חינוכי מומחה, פסיכותרפיסט וממקימי מרכז 'כישורים' לפיתוח כישורים חברתיים.