פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לילד שלכם אין מספיק חברים

      הרבה הורים מוטרדים מהכישורים החברתיים של הילדים שלהם, ובצדק. נראה כי בדור הוואטסאפ והפייסבוק הילדים שלנו שכחו איך מנהלים שיחה אמיתית או איך משחקים במציאות. איך עוזרים להם?

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      הטלפון הופך לחברו הטוב ביותר של הילד (אילוסטרציה: shutterstock)

      הילדים של היום מנהלים את הקשרים שלהם דרך המדיה החברתית, וזה מתחיל כבר בגיל 9. בבתי ספר שבהם אין הגבלה על מכשירים סלולריים תמצאו הרבה ילדים יושבים בהפסקות לבדם ומשחקים בטלפון. המכשיר הזה הופך להיות חברו הטוב של הילד, ומציל אותו מהתמודדויות חברתיות. אחר הצהריים הם חוזרים הביתה, מתכתבים בוואטסאפ, נכנסים לפייסבוק ומשתפים באינסטגרם. לאט לאט המפגשים החברתיים שלהם מצטמצמים, ויחד איתם גם הכישורים החברתיים.

      מה קורה למוח של בן שנה שמשחק באייפון?
      איך גורמים לילד להתנתק מהמסך?

      הילדים שלכם מכלים את זמנם מול המסך, ומפתחים תלות והתמכרות. להתנהלות הזו יש השלכות מרחיקות לכת. כשהילד מבלה זמן רב מול המחשב יש סיכוי גדול שהוא ייחשף לתכנים שלא הולמים את הגיל שלו. לנו ההורים אין שום דרך לנהל את התכנים שנכנסים לראשם של הילדים, ומשפיעים על אופן החשיבה שלהם. גם ההתפתחות המינית שלהם מושפעת מהחשיפה המוקדמת הזו.

      נוסף על כך, היכולת לקרוא סיטואציות חברתיות מתנוונת. ככל שהילדים מתנסים פחות באינטראקציות חברתיות, כך הם פחות מיומנים, פחות מבינים שפת גוף, פחות יוצרים קשר עין, פחות מבינים את המרחב הפיזי, ולצערנו - פחות מעוניינים במפגשים אמיתיים.

      למשחק מחוץ לבית יש השפעה אדירה על התפתחות האישיות של הילדים שלכם. ההתנסות במשחקים "של פעם" מלמדת את הילדים המון על עצמם ועל היכולות שלהם. הם לומדים להוביל, לנהל משא ומתן, לדבר, ופשוט לשחק. שיחות וירטואליות, מנגד, מאפשרות לילדים להסתתר מאחורי המסך ומטשטשות את היכולות האמיתיות שלהם.

      כך תדעו אם לילד שלכם יש חברים אמיתיים

      שאלו את הילד שלכם אם הוא מרוצה מהקשרים החברתיים שלו, אם יש לו למי להתקשר אחרי בית ספר, ואם לפעמים מתקשרים אליו. שימו לב איך הילד חוזר מבית הספר. האם הוא מתוסכל או מרוצה? האם הוא מספר לכם על משחקים חברתיים בכיתה?

      ילד שלדעתכם מרגיש בודד או מבודד חברתית, ילד שמתלונן לעתים קרובות, ילד שנראה עצוב - הוא ילד שיש לעזור לו. התעלמות לא מעלימה את הבעיה, ומדובר כאן בבעיה של הרבה ילדים בשנים האחרונות.

      אז מה עושים?

      1. הורות מעורבת: המכשירים הניידים אומנם נותנים הרבה שקט, אבל שימו לב למינונים. כמה זמן הילד שלכם נמצא בתקשורת וירטואלית אל מול תקשורת אמיתית? אם המינון נראה מוגזם, הציבו גבול ברור, והציעו דרכי תקשורת אחרות.

      2. גני משחקים: ילדים גם בגילאים 9 ו-10 עדיין מוצאים את גן המשחקים כמקום להוציא אנרגיות ולנהל אינטראקציות חברתיות. לכו איתם לגן המשחקים ועודדו אותם להתנתק מהמסך.

      גני משחקים בריאים גם להורים

      3. כשבאים חברים, עודדו אותם לשחק במגוון המשחקים שיש בבית והוציאו את המחשב או את המכשיר הנייד מאופציות המשחק. כך גם בין האחים, עודדו משחקים משותפים, אפילו השתוללויות טובות ובריאות ליצירת הקשר.

      4. דוגמה אישית: כמה זמן אתם מבלים עם המסך? פייסבוק? וואטסאפ? האם אתם מביטים בילד שלכם כשהוא מדבר איתכם? האם אתם מסוגלים לצאת מהבית בלי להביט כל שנייה במכשיר? זיכרו שהילד שלכם לומד ממה שאתם עושים, לא ממה שאתם אומרים.

      עולמם המופרע של הורי הוואטסאפ

      לתקופה הנוכחית יש הרבה מה להציע - ידע זמין ומהיר, משחקים ואינסוף חברים וירטואליים. אבל כדאי לשים לב למחיר המאוד יקר שהילדים של הדור הזה משלמים, בעיקר בפן החברתי. ככל שנשקיע מחשבה בצעירותם, כך נגדל דור עם אינטילגנציה רגשית, עם יכולת לתקשורת אמיתית, עם אמפתיה, ועם רצון אמיתי להכיר את האחר.

      חופית אורנשטיין היא יועצת ומדריכת הורים