למה אנחנו משתעלים כל כך הרבה בחורף?

כל אדם, צעיר או מבוגר, מכיר את זה: השיעול הטורדני שתוקף אותנו (בעיקר בחורף, אבל ממש לא רק) ומסרב ללכת. מעבר לחוסר הנוחות שבשיעול עצמו, הוא עלול לפגוע באיכות החיים ואף לגרום לסיבוכים בריאותיים שונים. מתי השיעול מצביע על מחלה אחרת בגוף שדורשת זיהוי וטיפול, ומה אפשר לעשות כדי להקל עליו או להיפטר ממנו?

למה אנחנו משתעלים בכלל?
שיעול הוא מנגנון רפלקס שנועד להוציא מדרכי האוויר את כל מה שלא אמור להיות בהן: חלקיקים זעירים, הפרשות, ליחה, גופים זרים ועוד. הפעולה מבוססת על שאיפה של האוויר ונשיפה שלו החוצה מהגוף, בלחץ גבוה ובמהירות מרשימה שיכולה להגיע גם לכ-100 קילומטר בשעה. השיעול בכללותו נפוץ יותר בקרב ילדים ובעיקר בחודשי החורף, אם כי גם מבוגרים עלולים לחוות אותו בכל עונה.

השאלה העיקרית היא: מה בדיוק עלול לגרום לתהליך שתואר כאן? והתשובה היא שיש כמה סיבות אפשריות. "החשוד העיקרי" לשיעול הוא צינון, עם או בלי שפעת. במצבים אלו אנו סובלים מהפרשות יתר של נזלת או ליחה, ממצב של גודש באף, מכאבי גרון וכמובן שגם משיעול, בין אם יבש ובין אם רטוב (כלומר, שיעול עם ליחה). כל התסמינים האלו עשויים לחלוף מעצמם גם ללא טיפול, במקרה של וירוס, אולם הם עלולים להקשות מאוד על האדם הסובל מהשיעול וסביבתו. הצטננות תימשך בדרך כלל שבוע, במהלכו צפויים כמה ימים של החמרה ולאחריהם רגיעה מסוימת.

• דלקת ריאות - עלולה להיווצר מסיבוך של הצטננות, מחיידקים או מווירוסים שמצליחים להגיע לריאה ולייצר שם תהליך דלקתי. במקרה של דלקת ריאות, השיעול נוטה להיות רטוב ומלווה בליחה בעלת גוון ירקרק-צהבהב. אצל תינוקות ופעוטות הדלקת עלולה לבוא לידי ביטוי בקשיי נשימה, בחום גבוה ובשינויי התנהגות.
• אסתמה - מחלת האסתמה עלולה לטמון בחובה בין השאר שיעולים על סוגיהם, הנובעים מתגובה דלקתית המתרחשת בדרכי הנשימה למחוללי האלרגיות. השיעול כאן מופיע בדרך כלל לסירוגין, כשכל מופע עלול להימשך פרק זמן ממושך. לעיתים קרובות נלווים גם קשיי נשימה.
• גופים זרים - שימו לב שלא כל שיעול מצביע בהכרח על מחלה. גם מקרה בו המזון חודר מסיבה כזו או אחרת לקנה הנשימה, ולא לוושט כפי שקורה במצב התקין, יגרור שיעול בניסיון להוציא את הגוף הזר.

בחלק גדול מהמקרים השיעול יחלוף מעצמו לאחר כמה שעות או ימים, בלי שתצטרכו לבצע דבר. הבעיה היא שבמצבים רבים, הוא עלול להשפיע לרעה על התפקוד לאורך היום. שיעולים נוטים להתגבר בשעות הלילה, ולכן סבירות לא מבוטלת שהם יביאו לקשיי שינה הגורמים למחסור בשעות שינה ולעייפות מצטברת. שיעול ממושך עלול לגרום להשפעות נלוות, דוגמת כאבי בטן או מצב של בריחת שתן, "הרנייה" של הסרעפת (בקע סרעפתי) ואפילו פגיעה במיתרי הקול.

זיהוי שיעול אינה משימה מורכבת כיום, אבל האתגר הוא לנסות להבין מה עומד מאחוריו והאם יש מחלה נלווית הדורשת טיפול. אם השיעול נלווה לחום גבוה שאינו יורד או לתסמינים התנהגותיים, כמו פעוט שמסרב לאכול או לשתות, כדאי לגשת לאבחון, הכולל בדיקה פיזית ובחינה של התסמינים (כך למשל שיעול המתגבר בשעות הלילה ונלווה לחום בן שלושה-ארבעה ימים עלול להצביע על מחלה ויראלית).

במקרים בהם ישנו חשד כי מדובר בדלקת ריאות או בחיידק התוקף את הגוף, ייתכן שיהיה צורך בבדיקות דם או בצילום. מחלות אלה דורשות לעיתים טיפול מותאם, כמו אנטיביוטיקה.

כל שיעול חדש, שנמשך מספר ימים, דורש בירור מול רופא על מנת לשלול אפשרויות אחרות לפני שמחליטים על דרך הטיפול. קיימות מגוון דרכים החל מאינהלציה של מי מלח, ועד מתן סירופ שמפחית את צמיגות הליחה ומכייח.

שאלת הטיפול בשיעול תלויה גם בתסמינים שהאדם חווה, בדרגת החומרה של הבעיה, בגורם המביא לשיעול וכדומה. ברוב המקרים מומלץ להקפיד על מנוחה, במיוחד אם נלווים לשיעול תסמינים המקשים על התפקוד ביום או בלילה. מכיוון שחלק מהמצבים הגורמים לשיעול הם מדבקים, רצוי שלא להשתעל לכיוונם של אנשים אחרים: ניתן לכוון את השיעול כלפי מטה, להשתעל לתוך גומץ המרפק או להשתמש במסיכה, אותה כולנו למדנו להכיר בעקבות מגיפת הקורונה המתמשכת.

יש כיום תרופות ותכשירים שעשויים להקל מאוד על מצבם של הסובלים משיעול. אינהלציה (החדרת תרופה בצורת גז דרך הפה והאף) עשויה להקל במצבים בהם מדובר בזיהום או במחלה של דרכי הנשימה. במקרה של שיעול ויראלי בקרב ילדים, לדוגמה, אינהלציה של מי מלח סטריליים עשויה להקל. במקרים מסוימים, כאמור, יכול להיות צורך בתרופות אנטיביוטיות. עוד תמצאו כיום תרופות יעילות, הניתנות לשימוש ללא מרשם רופא, כמו מוקוליט, שעשויה להפחית את רמות הצמיגות של הליחה והכיח, ובכך לסייע לסובלים מהפרעות במערכת הנשימה.

ד"ר מיכאל פקר הוא רופא בכיר במחלקת אף אוזן גרון בבית חולים העמק