לך וגם ליחה: למה ילדים משתעלים בחורף ואיך אפשר להקל עליהם?

כולנו מכירים את התמונה האופיינית לגן ילדים ממוצע בחורף: כמעט כל אף מנוזל, ואחת לכמה שניות נשמע שיעול מקצה כלשהו של החדר. החורף מביא מחלות ויראליות רבות, הגורמות למחלות דרכי נשימה. כיצד אפשר לדעת האם מדובר בווירוס קל, שיחלוף מעצמו, או במשהו אחר שדורש טיפול? ואילו טיפולים יכולים להקל על שיעול בילדים קטנים?

עוד בנושא:
רופאים מודים: סירופ נגד שיעול הוא בזבוז כסף
האם דבש הוא באמת תרופה נגד שיעול?
מחלות חורף: כך תחזקו את המערכת החיסונית של ילדכם

השיעול הנפוץ ביותר הוא "השיעול הליחתי" - שיעול רטוב. הוא נגרם מהצטברות וגירוי שיוצרת ליחה בדרכי האוויר העליונות או התחתונות. הגוף מנסה להעלות את הליחה מעלה מדרכי הנשימה ולהעבירה למערכת העיכול לבליעה או יריקתה החוצה. ילדים קטנים (עד גיל 4-5 שנים) לא מצליחים לירוק באופן יזום את הליחה, ולכן הם יבלעו אותה או יקיאו אותה. הקאות ליחה בזמן מחלה נשימתית נפוצות מאוד בתינוקות.

לרוב, במצבי מחלה ויראלית ודלקת דרכי נשימה עליונות בלבד (כאשר הנזלת מטפטפת לאחורי האף ויוצרת גירוי) - אין צורך לטפל, מאחר והמחלה תחלוף תוך ימים ספורים. בתינוקות, ניתן להיעזר בטפטוף מי מלח לאף להקלה על הגודש, או בשאיבת הנזלת - פעולה שעוזרת לזמן קצר, אך מקלה על התינוק בזמן שהוא יונק או שותה מבקבוק ואפו סתום. ניתן להקל על הנשימה גם באמצעות הגבהת המזרון כך שהתינוק ישכב בשיפוע.

בילדים מעל גיל שנתיים, ניתן להיעזר בתרופות מייבשות נזלת ומורידות גירוי לשיעול (כדוגמת תרופות המכילות פסאודואפדרין ואנטיהיסטמינים). תרופות אלה אינן מומלצות מתחת לגיל שנתיים ואסורות לשימוש מתחת לגיל שנה, בשל תופעות לוואי אפשריות כמו הפרעה בקצב הלב. התרופות הללו לא פותרות את הבעיה, אלא רק מקלות, ונותנות לילד ולהוריו הרגשה טובה זמנית.

מכשירי אדים לא הוכחו כתורמים משמעותית ועלולים להכיל חיידקים שיחמירו מחלות נשימתיות אם הם לא מנוקים כראוי. תרופות "טבעיות" או "הומאופטיות" לא נבדקו או הוכחו בפעילותן על ילדים קטנים, ולכן לא מומלצות.

אם החום עולה (במיוחד מעל יומיים), השיעול מחמיר וממשיך מעל שבוע, או אם הילד סובל מקוצר נשימה, יש צורך לבדוק האם יש מעורבות של מערכת הנשימה התחתונה הכוללת את הסמפונות והריאות. לשם כך דרושה בדיקת רופא. דלקות ריאה רבות נשמעות על ידי הרופא בהאזנה באמצעות סטטוסקופ, אך קיימות גם "דלקות ריאה סמויות" שאותן ניתן לאבחן רק בצילום חזה.

אם יש דלקת ריאות יש צורך בטיפול אנטיביוטי שירשם על ידי הרופא המטפל. במידה ויש מעורבות של הסמפונות והרופא שומע "צפצופים", יש צורך בתוספת טיפול של תרופות מרחיבות סמפונות ולעיתים סטרואידים נשאפים (בצורת אינהלציה או דרך משאף הניתן דרך מוליך - ספייסר/ארוצ'מבר), או סטרואידים סיסטמיים הניתנים דרך הפה בצורת סירופ או כדורים הנמסים במעט מים.

הורים רבים מדווחים כי לילד יש "שיעול יבש". בשיעול זה אין מעורבות ליחה. שיעול זה יכול לאפיין דלקת של הסמפונות בעיקר בילדים החולים באסתמה, ילדים עם רגישות של דרכי האוויר הנוטים להיצרות של הסמפונות בעת פגישה עם טריגרים שונים, לרוב וירוסים, אך בילדים גדולים גם אלרגנים, חשיפה לעישון, אובך, זיהום אוויר ועוד.

ילדים אלה צריכים להיות מצויידים במשאפים הניתנים דרך מוליך – ספייסר/ארוצ'מבר או אינהלציות. אם הטיפול הנשימתי לא מספיק יש לשקול הוספת סטרואידים סיסטמיים לאחר בדיקת רופא מטפל.

מצב שכיח נוסף הוא ה"סטרידור". הורים ואף רופאים רבים מתבלבלים בין מושג זה לבין שיעול "נבחני" – שיעול שנשמע כצליל הדומה לנביחת כלב ים. אבל סטרידור אינו שיעול כלל. סטרידור הוא צליל נשימתי הנוצר בדרך כלל, בשאיפה. אם נוצרת בצקת בקנה הנשימה או באזור מיתרי הקול (אם בשל מחלה ויראלית או סיבות אחרות) תיגרם היצרות של נתיב האוויר ויווצר צליל חריג זה. במצבים קלים הצליל יופק רק בעת בכי/מאמץ, ובמצבים קשים גם בעת נשימה נינוחה.

אם מדובר בסטרידור קל, ניתן לקחת את הילד לנשום אוויר קר: באמצעות השמתו מול הפריזר הפתוח למספר דקות, או הוצאתו אל האוויר הקר שבחוץ. במצבים קשים, כשהילד מפתח קושי נשימתי יש להגיש לו טיפול מהיר: בדיקה על ידי רופא ילדים, מוקד חירום לילי או חדר המיון. הטיפול במצב הקשה יהיה באמצעות סטרואידים.

"השיעול הנבחני" יכול גם הוא להיגרם בשל בצקת של קנה הנשימה אך לעיתים הוא נוצר דווקא מהיצרות ובצקת של הסמפונות, והטיפול הנדרש הוא טיפול במרחיבי סמפונות.

כדאי להכיר גם שיעול מיוחד שנקרא "שיעול הביטואלי/הרגלי". מדובר בשיעול שלא נובע ממחלה של דרכי הנשימה אלא נוצר באופן רצוני על ידי המשתעל. הוא אופייני לבני נוער ותמיד יעלם בשינה. יש לבדוק האם יש קושי רגשי אצל המשתעל ולטפל בו בכיוון זה.

בכל מצב שבו הילד בקוצר נשימה (כשנשימתו מהירה, כשיש שימוש בשרירי עזר לנשימה כדוגמת השריר שבתחתית הצוואר, שרירי הנחיריים והשרירים שבין הצלעות), שינוי צבע (הכחלה/האדמה), צליל נשימתי חריג (סטרידור) שלא חולף, שיעול מלווה "השתנקות" בשל גוף זר שנשאף – אלה דורשים טיפול רפואי מיידי.

אם הילד אינו קצר נשימה, ניתן לחכות מעט. אך אם השיעול ממושך, מחמיר בלילות, מלווה בחום מעל יומיים, או אם הילד סובל ממחלות שיעול רבות, יש לפנות לבדיקת רופא.

ד"ר חגית לוין היא רופאת ילדים ומומחית ברפואת ריאות ילדים במחוז שרון שומרון של קופת חולים כללית ובמרכז שניידר לרפואת ילדים