עד כמה אנחנו קרובים למציאת תרופה לקורונה?

בווידאו: פרופ' יעקב נחמיאס מסביר את תוצאות המחקר החדש שפיצח את מנגנון הפעולה של הקורונה

מגיפת הקורונה לא תיעלם מעצמה, את זה מוכיח היטב הגל השני, וככל הנראה תוכיח גם ההתפרצות הנוספת הצפויה בחורף. לאור ההבנה הזו, ולאור המחיר הכבד שכולנו משלמים בחודשים האחרונים, חוקרים בכל העולם עובדים לילות כימים למצוא חיסון למחלה, או תרופה שתהפוך אותה ממגיפה משתקת לנגיף עונתי רגיל. רק אתמול (שלישי) כתבנו כאן על מחקר ישראלי שהצליח לפצח את מנגנון הפעולה של נגיף הקורונה ואיתר תרופה קיימת שמנטרלת אותו במעבדה. במקביל, בכל העולם פורסם מחקר שמנתח את התוצאות המבטיחות של השלב הראשון בניסוי חיסון הקורונה של חברת מודרנה.

"נגיפי קורונה יש לנו לא מעט, הם מסתובבים באופן תדיר באוכלוסייה וגורמים להצטננות, גם הנגיף הנוכחי יכול להפוך להצטננות קלה אם מטפלים בו כמו שצריך. לשם אנחנו צריכים לשאוף - לתרופה, או לחיסון, או לשניהם", אמר לנו אתמול פרופ' יעקב נחמיאס שהוביל את המחקר הישראלי. אז החלטנו לבדוק אילו תרופות וחיסונים נמצאים כרגע בשלבי פיתוח ומחקר, ועד כמה הם קרובים ליישום.

מומחים בארץ ובעולם בטוחים למדי שבשלב כלשהו יימצא חיסון לנגיף הקורונה, בין השאר משום שלא כמו מחלות אחרות כמו HIV ומלריה, נגיף הקורונה דווקא לא עובר מוטציות מהירות. רוב המומחים מעריכים שחיסון כזה יפותח בתוך שנה-שנה וחצי.

ברחבי העולם מתנהלים כיום 23 פרוייקטים לפיתוח חיסון נגד קורונה שנמצאים בשלב הניסויים הקליניים בבני אדם, כמה מהם התקדמו כבר לשלב השני והשלישי בניסויים אלה - במסגרתם החיסונים הניסיוניים מוזרקים לכמה אלפי מתנדבים במטרה לבחון ולעקוב אחר יעילותם, לנטר את תופעות הלוואי שלהן הם עשויים לגרום ולאסוף כל מידע רלוונטי אחר שיוכל לסייע בעתיד ליישומם היעיל והבטוח.

שניים מהחיסונים שנמצאים בשלבי הפיתוח המתקדמים ביותר הם החיסון האמריקני של חברת מודרנה וחיסון בריטי שמפותח באוניברסיטת אוקספורד בשיתוף עם חברת התרופות הבריטית-שבדית AstraZeneca. לצדם, גם סין מקדמת כמה פרוייקטים חיסוניים שגם הם נמצאים בשלב דומה, אחד מהם קיבל היתר מהממשל הסיני לחסן חיילים מצבא סין.

כך לדוגמה, חברת מודרנה דיווחה כבר במאי על תוצאות ראשוניות מעודדות בניסוי הקליני בחיסון נגד נגיף הקורונה, ואתמול, כאמור, פורסם מחקר שבחן את תוצאות הניסוי והגדיר אותן כמבטיחות. התוצאות, שפורסמו היום בכתב העת New England Journal of Medicine, הראו כי החיסון, mRNA-1237, הפעיל את המערכת החיסונית, לצד תופעות לוואי קלות כמו עייפות, צמרמורת, כאב ראש, כאבי שרירים וכאבים בעת ההזרקה. ב-27 ביולי צפוי החיסון לעבור לשלב השלישי והסופי, לפני שהרגולטורים ישקלו האם להנגיש אותו. במודרנה טוענים כי אם הכול יתנהל כשורה במחקרים עתידיים "נוכל לספק כ-500 מיליון מנות בשנה, ואולי אפילו מיליארד בשנה, החל משנת 2021".

החיסון של אוניברסיטת אוקספורד, שמבין החיסונים הבריטיים נמצא בשלב המתקדם ביותר - השלב השלישי של הניסויים הקליניים - מנוסה בימים אלה על קבוצת מתנדבים שמונה 10,000 איש מבריטניה, ברזיל ודרום אפריקה. גם החיסון שמפותח באימפריאל קולג' נמצא בשלב הניסויים הקליניים, אך שניהם טרם הוכחו כיעילים ובטוחים. המדענים שמובילים את שני החיסונים הניסיוניים הללו בוחנים את האפשרות להשיק ניסוי מקביל שיבחן את היעילות של התחסנות בתרסיס דרך רקמות האף, ולא בזריקה.

וזה לא הכול. חברת BioNTech הגרמנית שמפתחת אף היא חיסון נגד הנגיף בשיתוף עם ענקית התרופות Pfizer, הודיעה בתחילת יולי על תוצאות ראשוניות חיוביות בשלב הניסויים הקליניים בחיסון. החיסון, שמכונה בשלב זה BNT162b1, מייצר תגובת נוגדנים ברמות זהות ואף גבוהות מאלה שנמצאו בדמם של חולים שהחלימו מ-Covid-19.

גם בישראל עובדים במרץ על מציאת חיסון לקורונה. בתחילת חודש מאי הודיע שר הביטחון דאז נפתלי בנט כי מדעני המכון הביולוגי בנס ציונה השיגו פריצת דרך משמעותית בפיתוח נוגדן לנגיף קורונה. על פי הדיווחים אז, מדובר בנוגדן שתוקף את הנגיף ויודע לנטרל אותו בתוך גוף החולה. עם זאת, מאז לא יצא מהמכון המדובר מידע נוסף, ומלבד הצהרות על "תקווה" אין לנו בסיס עובדתי לקצב ההתקדמות שם.

ואולם, כאמור, חיסון יעיל לקורונה צפוי רק בעוד שנה וחצי במקרה הטוב, ולכן חוקרים עובדים למצוא תרופה שתקל על החולים או תהפוך את המחלה לקלה יותר. בין התרופות המדוברות ביותר בהקשר הזה נמצאת התרופה רמדסיביר, שכבר אושרה על ידי מנהל התרופות והמזון האמריקני עבור חולי קורונה קשים. התרופה, שבמקור נוסתה בכלל כטיפול באבולה, פועלת על ידי עיכוב של חלבון שקרוי פולימרז. הפולימרז אחראי על ייצור החומר התורשתי של נגיף הקורונה, ולכן עיכוב שלו מונע מהנגיף להיווצר ולהתרבות.

גם דקסמטזון - תרופה סטרואידית נפוצה ואפילו זולה - מתמודדת על תואר הפיתרון המבטיח, לאחר שמחקר הראה כי היא עשויה להיות מצילת חיים עבור חולי Covid-19 במצב קשה. במחקר שנערך בבריטניה מצאו החוקרים כי היא הצליחה להפחית את רמות הדלקת ולשפר את סיכויי הישרדותם של חולי קורונה במצב קשה.

ניסיון נוסף לשימוש בתרופה מוכרת ונפוצה בוצע בניו יורק שם בחנו את ההשפעה של תרופת צרבת על חולי קורונה. המחקר גילה שכמה אנשים שחלו ב-Covid-19 זכו להקלה בתסמינים שלהם לאחר שנטלו אותה. תוצאות המחקר היו מעודדות מספיק כדי להניע מחקר נוסף, הפעם גדול יותר בהיקפו, שמתמקד בחומר פמוטידין (famotidine), שהוא החומר הפעיל בתכשיר בשם Pepcid נגד צרבת.

למרבה הצער, רבות מהתרופות האלה עלולות להתגלות כאכזבה, כפי שקרה עם תרופת המלריה הידרוקסיכלורוקין, שמחקר צרפתי קטן שהתפרסם במרץ האחרון גרם להתרגשות גדולה סביבה וסביב הפוטנציאל שלה לטפל בהצלחה בחולי קורונה. אלא שבמהרה החלו להגיע מחקרים נוספים, מקיפים יותר, שמהם עלה שבמקרה הטוב התרופה חסרת תועלת מול הנגיף החדש ובמקרה הרע אף עלולה להחמיר את מצבם של מטופלים ולהזיק להם. ובסופו של דבר, הראיות השליליות שהצטברו נגד השימוש בתרופה במקרי Covid-19 הובילו את ה-FDA לשלול את היתר החירום שניתן לרופאים להשתמש לטיפול בחולי קורונה.