מה אם לעולם לא יהיה חיסון לקורונה?

בעוד מדינות העולם שוררות תחת קיפאון לא טבעי ומיליארדי אנשים מאבדים את מטה לחמם, מנהיגים ברחבי העולם ממשיכים לדקלם את מילת הקסם שממלאת את לב כולם בתקווה לסיום המגיפה העולמית - חיסון. אולם, ישנו גם תרחיש קיצון שלא מרבים לדבר עליו והוא שחיסון כזה לעולם לא יימצא. במקרה כזה, תקוות הציבור יטופחו ויתרסקו שוב ושוב עם כל פרסום על עוד חיסון שייבדק וייכשל.

יכול להיות שבמקום לחסל את נגיף הקורונה, מדענים יצטרכו לפתח שיטות לחיות איתו. ערי העולם ייפתחו לאטן וחירויות מסויימות יושבו לתושביהן, בתנאי שהציבור יישמע להוראות המומחים. בדיקות, ניטור ומעקבים יהפכו לחלק משגרת חיינו לפחות בטווח הקצר, ובמדינות רבות חרב הסגר תרחף תמידית מעל ראשי האזרחים, מוכנה לרדת באיבחה עם הינתן האות. ייתכן שיפותחו טיפולים ותרופות שיועילו נגד המחלה, אך התפרצויות של המחלה עדיין יתרחשו מדי שנה ומניין הקורבנות ברחבי העולם יוסיף לעלות, גם אם לאט יותר.

קרוב לוודאי שלא תשמעו פוליטיקאים מדברים על התרחיש הזה. הם מעדיפים להתמקד בחצי הכוס המלאה - חיסונים שכבר נמצאים בשלבים של ניסוי קליני. אבל האפשרות העגומה הזאת נלקחת בחשבון באופן רציני ביותר על ידי מומחים רבים, משום שזה כבר קרה בעבר. יותר מפעם אחת.

"יש וירוסים שעדיין אין לנו חיסון נגדם גם היום", אומר ד"ר דיוויד נבארו, מרצה לבריאות גלובלית באימפריאל קולג' בלונדון, בריאיון לרשת CNN. נבארו משמש גם כנציג מיוחד בארגון הבריאות העולמי לענייני Covid-19. "אנחנו לא יכולים לצאת מנקודת הנחה שיימצא חיסון בוודאות, וגם אם יימצא חיסון אין לדעת האם הוא יצליח לעבור את מבחני הבטיחות והיעילות. זה חיוני שכל המדינות בכל מקום ייערכו למצב שבו הן מסוגלות להתגונן מפני נגיף הקורונה כאיום מתמיד, ולהתנהל מבחינה חברתית וכלכלית בחיי היומיום לצדו של הנגיף הזה", הוסיף ד"ר נבארו.

רוב המומחים בטוחים למדי שבשלב כלשהו יימצא חיסון לנגיף הקורונה, בין השאר משום שלא כמו מחלות אחרות כמו HIV ומלריה, הנגיף הזה דווקא לא עובר מוטציות מהירות. רוב המומחים, בהם גם ד"ר אנתוני פאוצ'י, שעומד בראש המכון הלאומי בארה"ב לאלרגיות ומחלות מדבקות, מעריכים שחיסון כזה יפותח בתוך שנה-שנה וחצי.

אבל גם אם יימצא חיסון, להביא אותו לכדי שימוש בתוך מסגרת הזמן הזאת יהיה תקדים של ממש. "מעולם לא האצנו פיתוח של חיסון ל-18 חודשים. זה לא אומר שזה בלתי אפשרי, אבל זה יהיה הישג הרואי", אמר ל-CNN ד"ר פיטר הוטז, דיקן בית הספר לרפואה טרופית בקולג' ביילור לרפואה ביוסטון, "אנחנו צריכים שתהיה לנו תכנית א' וגם תכנית ב'", הוסיף.

בשנת 1984 מרגרט הקלר, שרת הבריאות והרווחה של ארה"ב כינסה מסיבת עיתונאים בוושינגטון והודיעה כי מדענים הצליחו לזהות את הנגיף שמאוחר יותר נודע כ-HIV, והעריכה שחיסון מניעתי יגיע לשלב הניסויים הקליניים בתוך שנתיים. ארבעה עשורים ו-32 מיליון מתים לאחר מכן, העולם עדיין מחכה לחיסון לאיידס. וזה לא שהחיפוש נעצר בשנות ה-80, בשנת 1997 הנשיא דאז ביל קלינטון הציב לארה"ב אתגר - למצוא חיסון ל-HIV בתוך עשור. לפני 14 שנים מדענים העריכו כי אנחנו עדיין נמצאים במרחק של עשור מפיתוח חיסון.

HIV הוא נגיף מאוד מאתגר עבור מדענים, ונגיף הקורונה אינו חמקמק כמותו מה שגורם לרוב המומחים לאמץ עמדה אופטימית לגבי הסיכויים לפתח חיסון יעיל נגדו. אבל ישנן מחלות נוספות שהצליחו להותיר את המדע ואת הגוף האנושי כאחד מבולבלים מולן. כבר עשורים שרופאים וחוקרים לא מצליחים לפתח חיסון יעיל נגד קדחת הדנגי, שעל פי נתוני ארגון הבריאות העולמי מדביקה כ-400 אלף בני אדם בשנה. בשנת 2017 נעצר אחד האפיקים המשמעותיים ביותר למציאת חיסון, לאחר שבניסויים התגלה כי הוא גורם להחרפת תסמיני המחלה.

גם נגיפי האדנו-וירוס והרינו-וירוס, שבדומה לנגיף הקורונה גורמים לתסמינים דמויי הצטננות, התבררו כבעייתיים לחיסון. כיום ישנו חיסון אחד שמגן מפני שני זנים בלבד של אדנו-וירוס, אך הוא אינו זמין באופן מסחרי עדיין.

"מפתחים תקוות גדולות ואז הן מתרסקות", מסכם ד"ר נבארו את התהליך המייגע ורצוף האכזבות של מציאת חיסון למחלה כלשהי. "אנחנו מתמודדים עם מערכות ביולוגיות, לא מכניות, והרבה תלוי פשוט באופן שבו הגוף מגיב", הוסיף.

כרגע ישנם שני חיסונים שונים נגד קורונה שנמצאים בשלב הניסויים הקליניים בבני אדם - אחד באוניברסיטת אוקספורד באנגליה, שמבוסס על וירוס משימפנזות. חיסון שני ושונה מיוצר על ידי מודרנה בארה"ב. אולם, זהו תהליך הבדיקות והניסויים ולא תהליך הפיתוח, שלרוב מפיל חיסונים. "החלק הקשה זה להוכיח שזה עובד ושזה בטוח לשימוש", אומר ד"ר הוטז, שהיה חלק בצוות שניסה לפתח חיסון נגד נגיף ה-SARS.

אם המסע למציאות חיסון לנגיף הקורונה יהיה דומה לאלה של החיסונים ל-HIV או לסארס, הרי שנצטרך לחיות איתו שנים רבות. מודל ההתמודדות עם HIV הוא דוגמא לחיים לצד מחלה שאנחנו עדיין לא מסוגלים להכחיד. "במקרה של HIV הצלחנו להפוך אותה למחלה כרונית, בעזרת תרופות אנטי-ויראליות. זה בעצם מה שתמיד ניסינו לעשות גם עם מחלת הסרטן. הידבקות במחלה כבר אינה שקולה לגזר דין מוות, כפי שהיה בשנות השמונים", אומר ד"ר פול אופיט, רופא ילדים ומומחה למחלות מדבקות שהיה שותף לפיתוח החיסון נגד נגיף הרוטה.

הפיתוח של טיפול ה-PrEP גרם לכך שמאות אלפי אנשים שהיו בסיכון גבוה להידבקות ב-HIV הפכו מוגנים מפני הנגיף. באופן דומה, נבחנים כעת מספר טיפולים נגד Covid-19, כשמדענים מנסים לעבוד על תכנית ב' במקביל למאמצים למציאת החיסון - אך גם הם נמצאים בשלבים מוקדמים וראשוניים מאוד. בין הטיפולים הללו נכללת התרופה האנטי-ויראלית רמדסיביר (Remdesivir) שפותחה במקור נגד נגיף אחר - אבולה, וגם טיפולים בעזרת פלזמה מחולים שהחלימו מקורונה. תרופה אחרת, Hydroxychloroquine, שהנשיא טראמפ הילל וכינה "משנת משחק" נמצאה כלא יעילה בחולים קשים.

הבעיה היתה שבתחילה התרופות הללו נבדקו בצורה לא שיטתית, ללא חלוקה אקראית וקבוצות ביקורת. כעת ישנם מספר ניסויים כאלה שנערכים ברחבי העולם וסימנים ראשוניים לגבי יעילות התרופות הנבדקות אמורים לצוץ כבר בשבועות הקרובים. אחד מהם כבר ראינו, והוא האישור שנתן ה-FDA לטפל בחולי קורונה בעזרת רמדסיביר, לאור תוצאות ראשוניות חיוביות בזמן ההתאוששות שנראו בניסויים בתרופה.

ההשפעה של טיפול יעיל תורגש בצורה משמעותית ברחבי העולם - אם תרופה כלשהי תצליח לקצר אפילו בכמה ימים את משך האשפוז של חולים קשים ביחידות הטיפול הנמרץ, תהיה לזה השפעה עצומה על יכולת ההכלה והטיפול של בתי החולים ויגדיל גם את נכונותן של ממשלות לפתוח עוד את ההגבלות על האוכלוסייה.

אולם, מידת ההשפעה של טיפול יעיל תלויה גם בסוג הטיפול. התרופה רמדסיביר למשל אינה מצויה במלאים גדולים וזמינותה ברחבי העולם לא גבוהה. הגדלת מכסת הייצור שלה אינה פשוטה. ונוסף על כך, אף טיפול תרופתי כזה לא ימנע מקרי הדבקה נוספים שימשיכו לקרות. כך שההתמודדות עם הנגיף אמנם תהיה ברורה יותר והמגיפה תרגע מעט, אך המחלה תישאר איתנו בעתיד הנראה לעין.

אם לא יצליחו לייצר חיסון לקורונה, החיים לא יוכלו להימשך כמו שהם כיום, אבל הם גם לא יוכלו לחזור לשגרה שהכרנו לפני כן כל כך מהר. "הסגר אינו ישים לאורך זמן, לפחות לא מבחינה כלכלית ואולי גם מבחינה פוליטית. אז אנחנו זקוקים לאמצעים אחרים כדי לשלוט במגיפה", אומר ניל קית' פרופסור אמריטוס לאפידמיולוגיה ומחלות מדבקות באוניברסיטת נוטינגהם בשיחה עם CNN.

המשמעות היא שככל שמדינות יתחילו להתנער מהשיתוק שנכפה עליהן, מומחים יפצירו בשלטונות להכתיב כללי מחייה והתנהלות חדשים ולא טבעיים בניסיון לקנות לעולם קצת זמן בחודשים, השנים או העשורים שיידרשו כדי לפתח חיסון.

"זה חיוני ביותר שכולנו נהיה ערוכים תמידית ל-Covid-19", אומר ד"ר נבארו, שקורא לכינונו של חוזה חברתי חדש בין אזרחי כל מדינה, שלפיו במקביל לחזרה לשגרה כלשהי יקחו על עצמם אחריות אישית לבודד את עצמם באופן יזום במקרה של הופעת תסמינים או לאחר שבאו במגע עם חולה קורונה.

זה אומר שהתרבות של לא לעשות עניין משיעול או מחלה קלה ולהגיע לעבודה בכל מקרה חייבת להיעלם. מומחים צופים גם שינוי של ממש במדיניות של חברות כלפי עבודה מרחוק ומעבר למודל של עבודה מהבית לפחות בחלק מהשבוע יהפוך לסטנדרט במגזרים שבהם זה מתאפשר. הציפייה מחברות תהיה שהמשרדים שלהם לעולם לא יהיו מלאים, אלא אם כן יש בזה צורך הכרחי.

"אנחנו צריכים להתייחס למבודדים כאל גיבורים, ולא כאל מנודים. זאת ברית קולקטיבית להישרדות לנוכח איום הנגיף", אומר ד"ר נבארו. "זה יהיה קשה יותר ליישום במדינות עניות, לכן חשוב שנמצא דרכים לתמוך במדינות מתפתחות, גם אם זה מאתגר פוליטית", הוא הוסיף בהתייחסו לריכוזים של מהגרים ופליטים שמהווים מקור לדאגה בהקשר של התפרצויות הנגיף.

המפתח לחיים לצד הנגיף, כך מסכימים מומחים, הוא תכניות נרחבות של בדיקות ואיתור מגעים של חולים, בהיקף שלא נראה כמותו עד כה. "הדבר הקריטי ביותר זה לייצר מערכות שיודעות לאתר חולים ומגעים במהירות ולתקשר מהר לציבור במקרה שיש צורך לחזור לשגרה של ריחוק חברתי", אומר הוטז. "זה אפשרי, אבל זה מסובך ובעצם לא עשינו את זה מעולם עד היום", הוסיף.

אם מדינות יצליחו לייצר מערכות בידוק וניטור יעילות כאלה חלק מהאינטראקציות החברתיות שהופסקו ונמנעו עד כה יוכלו לשוב ולהתקיים. "אם קצב ההדבקה יהיה מינימלי, אפשר יהיה לפתוח איצטדיוני ספורט והופעות, והתקהלויות גדולות מהסוג הזה", אומר הוטז, אך מעריך שגם אם צעד כזה יוכל להתקיים הוא לא יהיה בלתי הפיך, כי אם כפוף להערכות מצב תקופתיות של השלטונות ורשויות הבריאות.

ישנה סבירות גבוהה שהמגבלות שחווינו בחודשיים האחרונים ישובו לחיינו בחורף הבא, ואולי גם בכל חורף בשנים הקרובות עד למציאת החיסון ל-Covid-19. והסגרים, שברוב המדינות מתחילים להתרופף, עלולים לחזור ולהתהדק בכל רגע נתון. "מדי כמה זמן נראה התפרצויות, התנועה שוב תוגבל... וייתכן שזה יחול על חלק ממדינה כלשהי או על כולה", אומר ד"ר נבארו.

ככל שיחלוף יותר זמן גם סוגיית חסינות העדר תשחק תפקיד כלשהו בדיון על ההתמודדות עם המחלה. חסינות עדר מושגת בדרך כלל כאשר 70-90 אחוזים מהאוכלוסייה נדבקת ומפתחת נוגדנים למחלה כלשהי. "חסינות עדר מגבילה במידה מסויימת את התפשטותן של מחלות, אבל חיסון טבעי הוא לא הדרך הבטוחה ביותר לחסן אוכלוסיות שלמות. הדרך הכי טובה לעשות את זה היא באמצעות חיסון", אמר ד"ר אופיט.

"הדוגמא הטובה ביותר היא חצבת: לפני שהיה חיסון למחלה בערך 2-3 מיליון אנשים היו נדבקים בחצבת מדי שנה. גם כאן המספרים יהיו דומים", הוסיף. במילים אחרות, מספר מקרי המוות והמחלה הקשה שייגרמו מ-Covid-19 יהיה רב אפילו אם שיעור גבוה של האוכלוסייה יסגל חסינות.

כמובן שכל התחזיות הללו יתבטלו במקרה של מציאת חיסון. "אני כן חושב שיימצא חיסון בסופן של דבר. יש מספיק כסף, מספיק עניין והמטרה ברורה מאוד", אומר ד"ר אופיט. אבל אם יש משהו שלמדנו מהתפרצויות קודמות זה שהחיפוש אחר חיסון הוא עניין מאוד בלתי צפוי. "אני לא חושב שיש חיסון מוצלח שפותח במהירות. אני אהיה מאוד מופתע אם בעוד 18 חודשים כבר יהיה לנו חיסון ביד", סיכם.