ממצאים ראשוניים שמגיעים ממחקר בבריטניה מצביעים על כך שמחסור בויטמין D עשוי להיות קשור בשיעור תמותה גבוה יותר בקרב חולי קורונה. המחקר נערך בשיתוף פעולה בין בית החולים קווין אליזבת' ואוניברסיטת איסט אנגליה והוא עדיין לא עבר ביקורת עמיתים. מטרת המחקר היתה לבדוק האם במדינות שידוע שתושביהן סובלים ממחסור בוויטמין D כדאי להוציא הנחיה לנטילת תוסף של הוויטמין.
ויטמין D מיוצר על ידי תאי העור בעקבות חשיפה לשמש והוא נחוץ לשם ויסות רמות הסידן והפוספט בגוף. ניתן לספוג ויטמין D גם ממזונות מסויימים כמו דגים ופטריות, והנוטריינט שמופק ממנו בגוף נחוץ לשמירה על בריאות העצמות, השיניים והשרירים. מחסור חמור בוויטמין D עלול לגרום לרככת העצמות. בנוסף לכך, מתחזקות הראיות לכך שלוויטמין זה תפקיד גם בתפקוד המערכת החיסונית, משום שרמות נמוכות שלו נמצאו קשורות למחלות אוטואימוניות. במחקר החדש הצליחו החוקרים למצוא קשר גם בין מחסור בוויטמין D ובין שיעורי תמותה גבוהים יותר בקרב חולים ב-Covid-19 מרחבי אירופה.
ההקשר בין ויטמין D וסיכון התמותה מקורונה עלה לראשונה בעקבות בחינת נתונים קיימים על רמות הוויטמין הממוצעות בקרב אזרחי 20 מדינות אירופיות. המידע הזה הוצלב עם שיעורי התמותה מ-Covid-19 באותן 20 מדינות. ניתוח סטטיסטי של הנתונים גילה שישנה קורלציה משמעותית בין המחסור בוויטמין ושיעורי התמותה, כאשר האזורים שבהם שיעורי התמותה מקורונה היו הגבוהים ביותר היו גם אלה שתושביהם היו בעלי הריכוזים הנמוכים ביותר של ויטמין D בממוצע. "קבוצת האוכלוסיה הפגיעה ביותר ל-Covid-19 היא זו שיש לה גם את המחסור החמור ביותר בוויטמין D", כתבו החוקרים במסקנותיהם הראשוניות.
בתוך כך, בסוף השבוע האחרון פרסם איגוד רופאי הילדים הישראלי נייר עמדה ובו המלצה "לנקוט בפעולות לא שגרתיות, כולל חשיפה קצרה לשמש ונטילת תוסף יומי של ויטמין D במינון של 1,000 יחידות ביום לכלל הילדים בישראל למשך שישה שבועות". האיגוד קרא למשרד הבריאות לנקוט בצעד מרחיק לכת אף יותר ולהורות על מדיניות של העשרת החלב בוויטמין D על מנת לספק לציבור בכללותו את הוויטמין בצורה יזומה.
רופאי הילדים ציינו בנייר העמדה כי בסקירה מדעית שפורסמה בחודש שעבר הוצגו ראיות לכך שוויטמין D במנות גבוהות עשוי להועיל לחולי קורונה. נייר העמדה פורסם למרות שמדובר במחקרים ראשוניים בלבד ובראיות שהן בעיקר נסיבתיות בשלב זה, משום שמחבריו סבורים שצריכת ויטמין D בקרב האוכלוסייה הישראלית, בדומה לשאר מדינות המערב, היא נמוכה מאוד.
אל תפספס
גם במדינה שנהנית מחודשי שמש רבים, כמו ישראל, חלה בשנים האחרונות ירידה משמעותית בחשיפה לשמש, בשל העלייה במודעות לנזקי הקרינה. לכך יש להוסיף את העובדה שמגפת הקורונה, שכפתה על כלל הציבור הסתגרות בבתים ומיעוט יציאות, הגיעה בדיוק בתום עונת חורף קשה וארוכה מהרגיל.
עם זאת, מומחים מסייגים ומבקשים להתייחס למחקרים כמו זה שבחן את הקשר בין רמות ויטמין D ושיעורי התמותה מקורונה בזהירות, משום שהם מסתכלים על משתנה אחד בלבד ועלולים ליצור בלבול בין קורלציה וסיבתיות. ייתכן בהחלט שבאזורים שבהם לתושבים יש רמות גבוהות יותר של ויטמין D ישנו יתרון פיזיולוגי אחר שמפחית את שיעורי התמותה מ-Covid-19. במקרה כזה, נטילת תוסף של ויטמין D תהיה חסרת תועלת במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע יותר עלולה לגרום לבעיות בריאותיות אחרות בשל נטילת מינון יתר של התוסף.
כך או כך הסקרנות סביב תוצאות ביקורת העמיתים למחקר הנוכחי ולמחקרים דומים נוספים גוברת, ולכל הפחות מדובר בתחום ששווה בדיקה וחקר מעמיקים יותר. וראוי לציין גם שוויטמין D נמצא במחקרי עבר כבעל השפעה חיובית במקרים של מחלות הפוגעות בדרכי הנשימה כמו שפעת ושחפת, כך שזוהי אינה הפעם הראשונה שמסתמן קשר חיובי בין הוויטמין ובין מחלות דומות לקורונה.