"אמא, בגן אין קורונה?": כך תכינו את הילדים שלכם לחזרה למסגרות

החזרה למסגרות תהיה קשה לרוב הילדים. הם לומדים מהר, ולכן מיהרו להפנים שמגע מסוכן ושחייבים להימנע ממפגשים עם חברים כדי להישמר. עכשיו, תפקידנו לעזור להם להבין למה בעצם הדברים השתנו ואיך חוזרים לגן ולבית ספר. הנה כמה דרכים לעשות את זה

אדווה ברנר וענבר הטמן
צילום: רויטרס, עריכה: ירדנה עבודי-פוקס

בתחילת הסגר, ילדיי ואני (א.ב) התחלנו להרכיב פאזל 1,000 חלקים של מערכת השמש. בתחילה, משימת הרכבת הפאזל נדמתה סיזיפית ובלתי אפשרית. לכן אמרתי לילדיי בהומור - "בטח עד שנסיים את הפאזל, תסתיים גם תקופת הקורונה". הבן שלי, שחיכה כמו כולם לוודאות, הבין את המשפט הזה כפשוטו ומבחינתו ככל שהפאזל התקדם, כך התקרבנו לחזרה לשגרה. כדי להימנע מאכזבה על כך שהפאזל הושלם אך הסגר נותר בעינו, החלטנו יחד כי את החתיכה האחרונה של הפאזל נחבר רק כשתינתן ההנחיה לחזור לשגרה. כך, סימנו לעצמנו כי סיום התקופה אפשרי ומתקרב, גם אם לא ברור מתי.

עוד בוואלה! NEWS

גם ילדים חייבים ללבוש מסכה, הנה מה שחשוב שתדעו על זה

לכתבה המלאה

עכשיו, עם ההודעה על חזרה של ילדי הגן וכיתות א'-ג' למסגרות החינוכיות, מתעוררות מגוון תחושות. בהן הקלה ושמחה, אך גם חששות ודאגות לגבי השמירה על בריאותינו והיציאה מן הבועה הביתית חזרה אל המציאות.

הפאזל הכמעט מושלם, עם החתיכה החסרה במרכז כדור הארץ (צילום: אדווה ברנר)

בתקופה יחסית קצרה (שמרגישה גם מאוד ארוכה), אמונות הבסיס שעליהן בנינו חלק משמעותי מחיינו, התערערו. ללכת לעבודה ולבית ספר, לעמוד בתור בסופר, להתאמן בחדר כושר ולתת חיבוק לסבא וסבתא הפכו מפעילויות שגרתיות ומובנות מאליהן, לכאלה שעלולות לסכן את הבריאות שלנו או את בריאות משפחתנו. בלית ברירה, שינינו את האמונה שלנו כי "העולם בטוח" לכזו שמסייגת ש"בבית בטוח, אבל בחוץ פחות".

באופן דומה, גם אצל ילדינו המציאות התערערה, באופן שמעורר מגוון תגובות, כתלות בגיל, בטמפרמנט, בצורך בחברה, בנסיבות המשפחתיות ועוד. גם אם הילדים שלכם חוו תקופה זו כחופשה מהנה והתענגו על זמן איכות משמעותי בבית עם ההורים, עדיין יש לזכור שעולמם התהפך עליהם, ועתיד להשתנות שוב. החזרה למסגרות תהיה מורכבת עבור רובם. לא סתם אומרים שילדים הם גמישים, הם באמת לומדים מהר. לכן, הם מיהרו להפנים שמגע הוא מסוכן ושחייבים להימנע ממפגשים עם חברים כדי להישמר. עכשיו תפקידנו לעזור להם להבין למה דברים השתנו ואיך חוזרים לגן ולבית ספר, כשהדברים עוד לא ממש ברורים גם לנו.

איך עושים את זה?

המטרה היא לאזן בין התפיסות שלנו ושל הילדים את העולם פרה-קורונה ובין העולם שהוא עוד לא פוסט-קורונה, אבל בתקווה בדרך לשם. הנה כמה דרכים לעשות את זה:

1. הסבירו את המצב באופן מותאם לגילם ואפשרו מרחב לשאלות ומחשבות. חשוב לתאר במילים את רצף האירועים ולהעביר חוויה של מוגנות. ניתן לומר כי ההחלטה להסתגר בבתים הובילה לתוצאות טובות, שכיום אנשים פחות נדבקים וכי זה מאפשר לנו להתחיל לחזור לשגרה, בעזרת שינויים שימשיכו להגן עלינו גם בחוץ. כשנדע באיזה אופן השינויים יתבטאו במסגרת החינוכית הספציפית שלהם (האם המורה תלבש מסיכה, אילו ילדים יהיו איתם בקבוצה וכדומה), נפרט להם אותם ונכין אותם למה שהם עתידים לפגוש עם הגעתם ביום הראשון.

הכינו אותם אותם למה שהם עתידים לפגוש עם הגעתם ביום הראשון. כיתה ריקה (צילום: AP)

לאחר מכן, נזמין אותם להעלות שאלות או מחשבות שיש להם. ייתכן והם שואלים את עצמם איך יהיה להם לחזור, האם החברים עוד יזכרו אותם וירצו לשחק איתם? איך הכיתה תשתנה ואם יהיו בקבוצה שונה מכפי שהם רגילים? האם יתגעגעו יותר להורים ולאחים עכשיו שהתרגלו לזמן ממושך יחד? שאלות אלו ועוד, כולל גם דאגות בריאותיות, יהיו מנת חלקם של ילדים רבים. הכי חשוב שתהיו אמפתיים לכל התחושות שעולות ולא תבטלו אותם, תנו להם מקום. לפעמים זה כל מה שצריך. לצד זאת, אפשר ורצוי להזכיר להם שלצד השינויים, יש הרבה גורמים שנותרים קבועים (כמו המחנכת והחברים) שמאוד מחכים למפגש המחודש.

2. הפרידו בין החלקים במציאות שהם בשליטה לבין אלו שלא. גם בימים כתיקונם, אנו לא באמת יכולים לשלוט בכל היבטי המציאות, אבל אנו כן שואפים להתהלך עם חוויה של שליטה. מה יאפשר לנו וילדינו להחזיר חוויה זו? ראשית, להתמקד במה שביכולתנו לעשות ולהרפות ממה שלא. כשאנו וילדינו מקפידים למלא אחר הנחיות משרד הבריאות אנו יודעים שאנו נוהגים באחריות וממלאים את החלק שלנו ב"עסקת" השמירה על הבריאות. במקביל, ננסה להרפות מכל מה שאיננו יכולים לשלוט בו כמו למשל התנהלותם של אחרים במרחב הציבורי או ההנחיות המשתנות תדיר. בהקשר לילדינו, חשוב כי ננסה לייצר להם יותר הזדמנויות לחוויית שליטה, הן על ידי מתן מידע מותאם גיל והן על ידי מתן יותר אפשרויות בחירה בענייני היומיום והפחתת ההחלטות המגיעות "מלמעלה" (כגון בחירת הבגדים שילבשו בבוקר או בחירת מועד השיחה עם סבתא בזום).

3. התאימו ציפיות וכוונו לחזרה הדרגתית. הורים רבים כבר ממש להוטים לחזור לשגרה וזה מובן לחלוטין. מכורח הנסיבות רובנו עברנו לחיים בהילוך איטי יותר באופן משמעותי ואולי עכשיו נרצה "לפצות" על הזמן שחלף ולהעלות קצב במהרה. אבל, כמו שאחרי צום מתחילים באכילת משהו קטן ורק בהמשך אוכלים את הארוחה הגדולה, כך גם במקרה הזה, יש לשוב לחיי היומיום בהדרגה ובמתינות ולתת לנו ולמשפחתנו זמן להסתגלות מחודשת.

לצד הרצון לחזרה מהירה לשגרה עלולה גם להתפתח ציפייה שהילדים יחזרו במהרה ללו"ז קימה, התארגנות הבוקר, שיעורי הבית וכיוצא בזה. תנו להם (ולכם) זמן להסתגל מחדש, וגלו אורך רוח כדי להפחית חוויות אכזבה, מתח ותסכול שלא לצורך. השינויים המהירים אינם פשוטים לאף אחד.

תנו להם (ולכם) זמן להסתגל מחדש. ילד מתעורר (צילום: shutterstock)

4. הכינו את הילדים לקראת השבוע הראשון בגן או בבית הספר. כמו בתקופת ההסתגלות לגן או לקראת עלייה לכיתה א' מומלץ להתכונן לכך על מנת להגביר את תחושת הביטחון של הילד. חשוב מאוד לתקשר עם הצוות החינוכי מבעוד מועד, בייחוד אם ילדכם חווה רגרסיה או מפגין קשיים. במקרים כאלו רצוי שהמחנכת תיצור קשר עם הילד ותסייע להכין אותו לחזרה. ככלל, ניתן לעשות טיול מקדים מחוץ לגן או לבית הספר, להפגיש (גם דרך הזום) עם החבר הקרוב ביותר, לדמיין ביחד את היום הראשון ולחשוב על דרכים ליצור קשר במידה ויתעוררו קשיים חברתיים.

5. אל תשכחו להתרגש. הכינו את הבגדים ביחד עם הילדים ליום למחרת, הכינו תיק והוסיפו פינוק טעים ו/או פתק בקופסת האוכל, התרגשו קצת כמו לפני היום הראשון אחרי החופש הגדול.

לסיום, אם יש משהו שלמדנו בתקופה הזו היא שלכל משפחה מתאים משהו קצת אחר, ועלינו קודם כל להיות קשובים לעצמנו ולאט לאט להתוות את הדרך שמרגישה נכונה למשפחה הפרטית שלנו.
שיהיה לכולנו בהצלחה.

הכותבות הן פסיכולוגיות בהתמחות קלינית

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully